BaMidbar 19 – במדבר יט

Parashat Khukat

1And  יהוה  spoke unto Moshe and unto Aharon, saying, 2“This is the statute of the Torah which  יהוה  has commanded, saying, ‘Speak unto B’nei Yisra’el, that they bring you a red heifer, faultless, wherein is no blemish, and upon which never came a yoke. 3And you shall give her unto El-Azar the kohen, and she shall be brought forth without the camp, and she shall be slain before his face. 4And El-Azar the kohen shall take of her blood with his finger, and sprinkle of her blood toward the front of the Ohel Mo’ed seven times. 5And the heifer shall be burnt in his sight; her skin, and her flesh, and her blood, with her dung, shall be burnt. 6And the kohen shall take cedar-wood, and hyssop, and scarlet, and cast it into the midst of the burning of the heifer. 7Then the kohen shall wash his clothes, and he shall bathe his flesh in water, and afterward he may come into the camp, and the kohen shall be unclean until evening. 8And he that burns her shall wash his clothes in water, and bathe his flesh in water, and shall be unclean until evening. 9And a man that is clean shall gather up the ashes of the heifer, and lay them up without the camp in a clean place, and it shall be kept for the assembly of B’nei Yisra’el for a water of sprinkling; it is a purification from sin. 10And he that gathers the ashes of the heifer shall wash his clothes, and be unclean until evening; and it shall be unto B’nei Yisra’el, and unto the stranger that sojourns among them, for a statute forever. 11He that touches the dead, even any man’s dead body, shall be unclean seven days; 12the same shall purify himself therewith on the third day and on the seventh day, and he shall be clean; but if he purifies not himself the third day and the seventh day, he shall not be clean. 13Whoever touches the dead, even the body of any man that is dead, and purifies not himself, he has defiled the Mishkan of  יהוה ,  that soul shall be cut off from Yisra’el; because the water of sprinkling was not dashed against him, he shall be unclean; his uncleanness is yet upon him.’ 

14‘This is the instruction: when a man dies in a tent, every one that comes into the tent, and every thing that is in the tent, shall be unclean seven days. 15And every open vessel, which has no covering close-bound upon it, is unclean. 16And whoever in the open field touches one that is slain with a sword, or one that dies of himself, or a bone of a man, or a grave, shall be unclean seven days. 17And for the unclean they shall take of the ashes of the burning of the purification from sin, and running water shall be put thereto in a vessel. 18And a clean person shall take hyssop, and dip it in the water, and sprinkle it upon the tent, and upon all the vessels, and upon the persons that were there, and upon him that touched the bone, or the slain, or the dead, or the grave. 19And the clean person shall sprinkle upon the unclean on the third day, and on the seventh day; and on the seventh day he shall purify him; and he shall wash his clothes, and bathe himself in water, and shall be clean at the evening. 20But the man that shall be unclean, and shall not purify himself, that soul shall be cut off from the midst of the congregation, because he has defiled the Mikdash of  יהוה  ; the water of sprinkling has not been dashed against him: he is unclean. 21And it shall be a perpetual statute unto them; and he that sprinkles the water of sprinkling shall wash his clothes; and he that touches the water of sprinkling shall be unclean until evening. 22And whatever the unclean person touches shall be unclean; and the soul that touches him shall be unclean until evening’.” 

פרשת חֻקַּת

אוַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר, בזֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יהוה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל. גוּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו. דוְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים. הוְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ  וְאֶת דָּמָהּ 

עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף. ווְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה. זוְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב. חוְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו בַּמַּיִם וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב. טוְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִוא. יוְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לְחֻקַּת עוֹלָם. יאהַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים. יבהוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִטְהָר. יגכָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן יהוה טִמֵּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ.

ידזֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים. טווְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא. טזוְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים. יזוְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי. יחוְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל אוֹ בַמֵּת אוֹ בַקָּבֶר. יטוְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב. כוְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל כִּי אֶת מִקְדַּשׁ יהוה טִמֵּא מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא הוּא. כאוְהָיְתָה לָהֶם לְחֻקַּת עוֹלָם וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְהַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה יִטְמָא עַד הָעָרֶב. כבוְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב.