D’varim 1 – דברים א

Parashat D’varim

1These are The Words which Moshe spoke unto all Yisra’el beyond the Yarden; in the wilderness, in the Aravah, over against Suf, between Paran and Tofel, and Lavan, and Khatzerot, and Di Zahav. 2It is eleven days journey from Khorev unto Kadesh Barne’ah by the way of Har Se’ir. 3And it came to pass in the fortieth year, in the eleventh khodesh, on the first day of the khodesh, that Moshe spoke unto B’nei Yisra’el, according unto all that  יהוה  had commanded them; 4after he had smitten Sikhon the king of the Amori, who dwelt in Kheshbon, and Og the king of Bashan, who dwelt in Ashtarot, at Edrei; 5beyond the Yarden, in the land of Mo’av, Moshe took upon him to expound this Torah, saying: 6 ” יהוה  our Elohim spoke unto us in Khorev, saying, ‘You have dwelt long enough in this mountain; 7turn, and take your journey, and go to the hill country of the Amori and unto all the places near there, in the Aravah, in the hill country, and in the Lowland, and in the South, and by the sea shore; the land of the Kena’ani, and Levanon, as far as the great river, the river Perat. 8Behold, I have set the land before you: go in and possess the land which  יהוה  swore unto your fathers, to Avraham, to Yitz’khak, and to Ya’akov, to give unto them and to their seed after them.’ 9And I spoke unto you at that time, saying, ‘I am not able to bear you myself alone;     10 יהוה your Elohim has multiplied you, and, behold, you are this day as the stars of heaven for a multitude.  11May  יהוה , the Elohim of your fathers, make you a thousand times so many more as you are, and bless you, as He has promised you!  12How can I myself alone bear your weight, and your burden, and your strife? 13Get from each one of your tribes wise and understanding men, and full of knowledge, and I will make them heads over you.’ 14And you answered me, and said, ‘The thing which you have spoken is good for us to do.’ 15So I took the heads of your tribes, wise men, and full of knowledge, and made them heads over you, captains of thousands, and captains of hundreds, and captains of fifties, and captains of tens, and officers, tribe by tribe. 16And I charged your Shoftim at that time, saying, ‘Hear the causes between your brethren, and judge righteously between a man and his brother, and the stranger that is with him. 17You shall not respect persons in judgment; you shall hear the small and the great alike; you shall not be afraid of the face of any man; for the judgment is from Elohim; and the cause that is too hard for you, you shall bring unto me, and I will hear it.’ 18And I commanded you at that time all the things which you should do. 19And we journeyed from Khorev, and went through all that great and dreadful wilderness which you saw, by the way to the hill country of the Amori, as  יהוה  our Elohim commanded us; and we came to Kadesh Barne’ah. 20And I said unto you, ‘You are come unto the hill country of the Amori, which  יהוה  our Elohim gives unto us. 21Behold,  יהוה  your Elohim has set the land before you; go up, take possession, as  יהוה , the Elohim of your fathers, has spoken unto you; fear not, neither be dismayed.’ 22And you came near unto me every one of you, and said, ‘Let us send men before us, that they may search the land for us, and bring us back word of the way by which we must go up, and the cities unto which we shall come.’ 23And the thing pleased me well; and I took twelve men of you, one man for every tribe; 24and they turned and went up into the mountains, and came unto the valley of Eshkol, and spied it out. 25And they took of the fruit of the land in their hands, and brought it down unto us, and brought us back word, and said, ‘The land which  יהוה  our Elohim gives unto us is good .’ 

26Yet you would not go up, but rebelled against the direction of  יהוה  your Elohim; 27and you murmured in your tents, and said, ‘Because  יהוה  hated us, He has brought us forth out of the land of Mitzrayim, to deliver us into the hand of the Amori, to destroy us. 28To where are we going up? Our brethren have made our heart to melt, saying, ‘The people is greater and taller than we; the cities are great and fortified up to heaven;  and  moreover we have seen the sons of the Anakim there.” 29Then I said unto you, ‘Dread not, neither be afraid of them. 30 יהוה your Elohim who goes before you, He shall fight for you, according to all that He did for you in Mitzrayim before your eyes; 31and in the wilderness, where you have seen how that  יהוה  your Elohim bore you, as a man does bear his son, in all the way that you went, until you came unto this place.’ 32Yet in this thing you do not believe  יהוה  your Elohim, 33who went before you in the way, to seek you out a place to pitch your tents in: in fire by night, to show you by what way you should go, and in the cloud by day.’  34And  יהוה  heard the voice of your words, and was wroth, and swore, saying, 35‘Surely there shall not one of these men, even this evil generation, see the good land which I swore to give unto your fathers, 36save Kalev Ben Yefuneh, he shall see it; and to him will I give the land that he has trodden upon, and to his children; because he has wholly followed  יהוה .  Also37  יהוה  was angry with me for your sakes, saying, ‘You also shall not go in there; 38Yehoshua Bin Nun, who stands before you, he shall go in there; encourage him, for he shall cause Yisra’el to inherit it.’ 39Moreover your little ones, that you said should be a prey, and your children, that this day have no knowledge of good or evil, they shall go in there, and unto them will I give it, and they shall possess it. 40But as for you, turn and take your journey into the wilderness by the way to Yam Suf.’ 41Then you answered and said unto me, ‘We have sinned against  יהוה , we will go up and fight, according to all that  יהוה  our Elohim commanded us.’  And you girded on every man his weapons of war, and deemed it a light thing to go up into the hill country. 42And  יהוה  said unto me, ‘Say unto them, ‘Go not up, neither fight; for I am not among you; lest you be smitten before your enemies’.’ 43So I spoke unto you, and you hearkened not; but you rebelled against the direction of  יהוה , and were presumptuous, and went up into the hill country. 44And the Amori, that dwells in that hill country, came out against you, and chased you as bees do, and beat you down in Se’ir, even unto Khormah. 45And you returned and wept before  יהוה ; but  יהוה  hearkened not to your voice, nor gave ear unto you. 46So you abode in Kadesh many days, according unto the days that you abode there.”

פרשת דְּבָרִים

אאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב. באַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ. גוַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֹתוֹ אֲלֵהֶם. דאַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי. הבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר, ו יהוה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה. זפְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. חרְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יהוה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם. טוָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם. י יהוה אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב. יא יהוה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם. יבאֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם. יגהָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם. ידוַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת. טווָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם. טזוָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. יזלֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו. יחוָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן. יטוַנִּסַּע מֵחֹרֵב וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא אֲשֶׁר רְאִיתֶם דֶּרֶךְ הַר הָאֱמֹרִי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ אֹתָנוּ וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ. כוָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּאתֶם עַד הַר הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ. כארְאֵה נָתַן יהוה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת. כבוַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן. כגוַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט. כדוַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ. כהוַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ.

כווְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלֹת וַתַּמְרוּ אֶת פִּי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. כזוַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת יהוה אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ. כחאָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ  שָׁם.  כטוָאֹמַר  אֲלֵכֶם  לֹא תַעַרְצוּן וְלֹא תִירְאוּן מֵהֶם. ל יהוה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם הוּא יִלָּחֵם לָכֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכֶם. לאוּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה. לבוּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּיהוה אֱלֹהֵיכֶם. לגהַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם בָּאֵשׁ לַיְלָה לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וּבֶעָנָן יוֹמָם. לדוַיִּשְׁמַע יהוה אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר, להאִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם. לוזוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ בָּהּ וּלְבָנָיו יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יהוה . לזגַּם בִּי הִתְאַנַּף יהוה בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם. לחיְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ הוּא יָבֹא שָׁמָּה אֹתוֹ חַזֵּק כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל. לטוְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה וְהֵם יִירָשׁוּהָ. מוְאַתֶּם פְּנוּ לָכֶם וּסְעוּ הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף. מאוַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי חָטָאנוּ לַיהוה אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יהוה אֱלֹהֵינוּ וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וַתָּהִינוּ לַעֲלֹת הָהָרָה. מבוַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם. מגוָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּמְרוּ אֶת פִּי יהוה וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה. מדוַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה. מהוַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי יהוה וְלֹא שָׁמַע יהוה בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם. מווַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם.