D’varim 13 – דברים יג

t.o.c.

1“All this word which I command you, that shall you observe to do; you shall not add thereto, nor diminish from it.”

2“If there arises in the midst of you a navi, or a dreamer of dreams, and he gives you a sign or a wonder, 3and the sign or the wonder comes to pass, whereof he spoke unto you, saying, ‘Let us go after other gods, which you have not known, and let us serve them;’ 4you shall not hearken unto the words of that navi, or unto that dreamer of dreams; for  יהוה  your Elohim puts you to test, to know whether you do love  יהוה  your Elohim with all your heart and with all your soul. 5After  יהוה  your Elohim shall you walk, and Him shall you fear, and His Mitzvot shall you keep, and unto His voice shall you hearken, and Him shall you serve, and unto Him shall you cleave. 6And that navi, or that dreamer of dreams, shall be put to death; because he has spoken perversion against  יהוה  your Elohim, who brought you out of the land of Mitzrayim, and redeemed you out of the house of bondage, to draw you aside out of the way in which  יהוה  your Elohim commanded you to walk. So shall you put away the evil from the midst of you.” 

7“If your brother, the son of your mother, or your son, or your daughter, or the wife of your bosom, or your friend, that is as your own soul, entices you secretly, saying, ‘Let us go and serve other gods,’ which you have not known, you, nor your fathers; 8of the gods of the peoples that are round about you, nigh unto you, or far off from you, from the one end of the earth even unto the other end of the earth; 9you shall not consent unto him, nor hearken unto him; neither shall your eye pity him, neither shall you spare, neither shall you conceal him; 10but you shall surely kill him; your hand shall be first upon him to put him to death, and afterwards the hand of all the people. 11And you shall stone him with stones, that he dies; because he has sought to draw you away from  יהוה  your Elohim, who brought you out of the land of Mitzrayim, out of the house of bondage. 12And all Yisra’el shall hear, and fear, and shall do no more any such wickedness as this is in the midst of you.” 

13“If you shall hear tell concerning one of your cities, which  יהוה  your Elohim gives you to dwell there, saying, 14‘Certain base fellows are gone out from the midst of you, and have drawn away the inhabitants of their city, saying, ‘Let us go and serve other gods, which you have not known’;’ 15then shall you inquire, and make search, and ask diligently; and, behold, if it is truth, and the thing certain, that such abomination is wrought in the midst of you, 16you shall surely smite the inhabitants of that city with the edge of the sword, destroying it utterly, and all that is therein and the cattle thereof, with the edge of the sword. 17And you shall gather all the spoil of it into the midst of the broad place thereof, and shall burn with fire the city, and all the spoil thereof every whit, unto  יהוה  your Elohim; and it shall be a heap forever; it shall not be built again. 18And there shall cleave nought of the devoted thing to your hand, that  יהוה  may turn from the fierceness of His anger, and show you mercy, and have compassion upon you, and multiply you, as He has sworn unto your fathers; 19when you shall hearken to the voice of  יהוה  your Elohim, to keep all His Mitzvot which I command you this day, to do that which is right in the eyes of  יהוה  your Elohim.”

אאֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ.

בכִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. גוּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם. דלֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת יהוה אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. האַחֲרֵי יהוה אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן. ווְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל יהוה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.

זכִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ. חמֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ. טלֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו. יכִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה. יאוּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל יהוה אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. יבוְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ.

יגכִּי תִשְׁמַע בְּאַחַת עָרֶיךָ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לָשֶׁבֶת שָׁם לֵאמֹר, ידיָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם. טווְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ. טזהַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא לְפִי חָרֶב הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב. יזוְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַיהוה אֱלֹהֶיךָ וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד. יחוְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם לְמַעַן יָשׁוּב יהוה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. יטכִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יהוה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ.