D’varim 15 – דברים טו

1“At the end of every seven years you shall make a Sh’mitah. 2And this is the manner of the Sh’mitah: every creditor shall release that which he has lent unto his neighbor; he shall not exact it of his neighbor and his brother; because the Sh’mitah of  יהוה  has been proclaimed. 3Of a foreigner you may exact it; but whatsoever of yours is with your brother your hand shall release. 4But there shall be no needy among you, for  יהוה  will surely bless you in the land which  יהוה  your Elohim gives you for an inheritance to possess it,  5if only you diligently hearken unto the voice of  יהוה  your Elohim, to observe to do all this Mitzvah which I command you this day. 6For  יהוה  your Elohim will bless you, as He promised you; and you shall lend unto many nations, but you shall not borrow; and you shall rule over many nations, but they shall not rule over you.”

7“If there is among you a needy man, one of your brethren, within any of your gates in your land which  יהוה  your Elohim gives you, you shall not harden your heart, nor shut your hand from your needy brother; 8but you shall surely open your hand unto him, and shall surely lend him sufficient for his need in that which he wants. 9Beware that there be not a base thought in your heart, saying, ‘The seventh year, the year of Sh’mitah, is at hand;’ and your eye becomes evil against your needy brother, and you give him nought; and he cries unto  יהוה  against you, and it is sin in you. 10You shall surely give him, and your heart shall not be grieved when you give unto him; because for this thing  יהוה  your Elohim will bless you in all your work, and in all that you put your hand unto. 11For the poor shall never cease out of the land; therefore I command you, saying, ‘You shall surely open your hand unto your poor and needy brother, in your land’.”

12“If your brother, a Hebrew man, or a Hebrew woman, is sold unto you, he shall serve you six years; and in the seventh year you shall let him go free from you. 13And when you let him go free from you, you shall not let him go empty; 14you shall furnish him liberally out of your flock, and out of your threshing-floor, and out of your winepress; of that wherewith  יהוה  your Elohim has blessed you, you shall give unto him. 15And you shall remember that you were a servant in the land of Mitzrayim, and  יהוה  your Elohim redeemed you; therefore I command you this thing today. 16And it shall be, if he says unto you, ‘I will not go out from you;’ because he loves you and your house, because he fares well with you; 17then you shall take an awl, and thrust it through his ear and into the door, and he shall be your servant forever. And also unto your maidservant you shall do likewise. 18It shall not seem hard unto you, when you let him go free from you; for to the double of the hire of a hireling has he served you six years; and  יהוה  your Elohim will bless you in all that you do.

19“All the firstling males that are born of your herd and of your flock you shall consecrate unto  יהוה  your Elohim; you shall do no work with the firstling of your ox, nor shear the firstling of your flock. 20You shall eat it before  יהוה  your Elohim year by year in the place which  יהוה  shall choose, you and your household. 21And if there is any blemish therein, lameness, or blindness, any ill blemish whatsoever, you shall not sacrifice it unto  יהוה  your Elohim. 22You shall eat it within your gates; the unclean and the clean may eat it alike, as the gazelle, and as the hart. 23Only you shall not eat the blood thereof; you shall pour it out upon the ground as water.”

אמִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. בוְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַיהוה . גאֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ. דאֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יהוה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ. הרַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יהוה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. וכִּי יהוה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ. 

זכִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. חכִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. טהִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יהוה וְהָיָה בְךָ חֵטְא. ינָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. יאכִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ.

יבכִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ. יגוְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם. ידהַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ. טווְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם. טזוְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ. יזוְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן. יחלֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶךָ בְּשַׁלֵּחֲךָ אֹתוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ כִּי מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר עֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבֵרַכְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.

יטכָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַיהוה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ. כלִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אַתָּה וּבֵיתֶךָ. כאוְכִי יִהְיֶה בוֹ מוּם פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר כֹּל מוּם רָע לֹא תִזְבָּחֶנּוּ לַיהוה אֱלֹהֶיךָ. כבבִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו כַּצְּבִי וְכָאַיָּל. כגרַק אֶת דָּמוֹ לֹא תֹאכֵל עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם.