D’varim 22 – דברים כב

1“You shall not see your brother’s ox or his sheep driven away, and hide yourself from them; you shall surely bring them back unto your brother. 2And if your brother is not near to you, and you know him not, then you shall bring it home to your house, and it shall be with you until your brother requires it, and you shall restore it to him. 3And so shall you do with his donkey; and so shall you do with his garment; and so shall you do with every lost thing of your brother’s, which he has lost, and you have found; you may not hide yourself.”

4“You shall not see your brother’s donkey or his ox fallen down by the way, and hide yourself from them; you shall surely help him to lift them up again.”

 5“A woman shall not wear that which pertains unto a man, neither shall a man put on a woman’s garment; for whoever does these things is an abomination unto  יהוה  your Elohim.”  

6“If a bird’s nest chances to be before you in the way, in any tree or on the ground, with young ones or eggs, and the dam sitting upon the young, or upon the eggs, you shall not take the dam with the young; 7you shall in any wise let the dam go, but the young you may take unto yourself; that it may be well with you, and that you may prolong your days.”

8“When you build a new house, then you shall make a parapet for your roof, that you do not bring blood upon your house, if any man falls from there. 9You shall not sow your vineyard with two kinds of seed; lest the fullness of the seed which you have sown is forfeited together with the increase of the vineyard.”

10“You shall not plow with an ox and a donkey together. 11You shall not wear a mingled stuff of wool and linen together.”

12“You shall make yourself twisted cords upon the four corners of your covering, wherewith you cover yourself.”

13“If any man takes a wife, and goes in unto her, and hates her, 14and lays wanton charges against her, and brings up an evil name upon her, and says, ‘I took this woman, and when I came nigh to her, I did not find in her the tokens of virginity’; 15then shall the father of the damsel, and her mother, take and bring forth the tokens of the damsel’s virginity unto the elders of the city in the gate. 16And the damsel’s father shall say unto the elders, ‘I gave my daughter unto this man as a wife, and he hates her; 17and, lo, he has laid wanton charges, saying, ‘I found not in your daughter the tokens of virginity’; and yet these are the tokens of my daughter’s virginity.’ And they shall spread the garment before the elders of the city. 18And the elders of that city shall take the man and chastise him. 19And they shall fine him a hundred shekels of silver, and give them unto the father of the damsel, because he has brought up an evil name upon a virgin of Yisra’el; and she shall be his wife; he may not put her away all his days. 20But if this thing is true, that the tokens of virginity were not found in the damsel, 21then they shall bring out the damsel to the door of her father’s house, and the men of her city shall stone her with stones that she dies; because she has wrought a wanton deed in Yisra’el, to play the harlot in her father’s house; so shall you put away the evil from the midst of you.” 

22“If a man is found lying with a woman married to a husband, then they shall both of them die, the man that lay with the woman, and the woman; so shall you put away the evil from Yisra’el.”  

23“If there is a damsel that is a virgin betrothed unto a man, and a man finds her in the city, and lies with her, 24then you shall bring them both out unto the gate of that city, and you shall stone them with stones that they die: the damsel, because she cried not, being in the city; and the man, because he has humbled his neighbor’s wife; so you shall put away the evil from the midst of you.  25But if the man finds the damsel that is betrothed in the field, and the man takes hold of her, and lies with her, then the man only that laid with her shall die. 26But unto the damsel you shall do nothing; there is in the damsel no sin worthy of death; for as when a man rises against his neighbor, and slays him, even so is this matter. 27For he found her in the field; the betrothed damsel cried, and there was none to save her.  28If a man finds a damsel that is a virgin, that is not betrothed, and lays hold on her, and lies with her, and they are found; 29then the man that laid with her shall give unto the damsel’s father fifty shekels of silver, and she shall be his wife, because he has humbled her; he may not put her away all his days.”

אלֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ. בוְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ. גוְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם.

דלֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ.

הלֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת יהוה אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה.

וכִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. זשַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים.

חכִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ. טלֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם.

ילֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו. יאלֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו.

יבגְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ.

יגכִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ. ידוְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים. טווְלָקַח אֲבִי הַנַּעֲרָ וְאִמָּהּ וְהוֹצִיאוּ אֶת בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָ אֶל זִקְנֵי הָעִיר הַשָּׁעְרָה. טזוְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָ אֶל הַזְּקֵנִים אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וַיִּשְׂנָאֶהָ. יזוְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר. יחוְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָאִישׁ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ. יטוְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו. כוְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה לֹא נִמְצְאוּ בְתוּלִים לַנַּעֲרָ. כאוְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָ אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.

כבכִּי יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם אִשָּׁה בְעֻלַת בַּעַל וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם הָאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל.

כגכִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר וְשָׁכַב עִמָּהּ. כדוְהוֹצֵאתֶם אֶת שְׁנֵיהֶם אֶל שַׁעַר הָעִיר הַהִוא וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ אֶת הַנַּעֲרָ עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא צָעֲקָה בָעִיר וְאֶת הָאִישׁ עַל דְּבַר אֲשֶׁר עִנָּה אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. כהוְאִם בַּשָּׂדֶה יִמְצָא הָאִישׁ אֶת הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה וְהֶחֱזִיק בָּהּ הָאִישׁ וְשָׁכַב עִמָּהּ וּמֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁכַב עִמָּהּ לְבַדּוֹ. כווְלַנַּעֲרָ לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין לַנַּעֲרָ חֵטְא מָוֶת כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה. כזכִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ צָעֲקָה הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ. כחכִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ. כטוְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו.