D’varim 24 – דברים כד

1When a man takes a wife and marries her, then it comes to pass, if she finds no favor in his eyes, because he has found something eirvah in her, that he writes her a bill of divorcement,  and gives it in her hand,  and sends her out of his house,  2and she departs out of his house, and goes and becomes another man’s wife, 3and the latter husband hates her, and writes her a bill of divorcement, and gives it in her hand, and sends her out of his house; or if the latter husband dies, who took her to be his wife; 4her former husband, who sent her away, may not take her again to be his wife, after that she is defiled; for that is an abomination before  יהוה  ; and you shall not cause the land to sin, which  יהוה  your Elohim gives you for an inheritance.”  

5“When a man takes a new wife, he shall not go out in the army, neither shall he be charged with any business; he shall be free for his house one year, and shall cheer his wife whom he has taken. 6No man shall take the mill or the upper millstone to pledge; for he takes a man’s life to pledge. 7If a man is found stealing any of his brethren of B’nei Yisra’el, and he deals with him as a servant, and sells him; then that thief shall die; so shall you put away the evil from the midst of you.”  

8“Take heed in the plague of leprosy, that you observe diligently, and do according to all that the Kohanim the Levi’im shall teach you, as I commanded them, so you shall observe to do. 9Remember what  יהוה  your Elohim did unto Miryam, by the way as you came forth out of Mitzrayim.  10When you lend your neighbor any manner of loan, you shall not go into his house to fetch his pledge. 11You shall stand without, and the man to whom you lend shall bring forth the pledge without unto you. 12And if he is a poor man, you shall not sleep with his pledge; 13you shall surely restore to him the pledge when the sun goes down, that he may sleep in his garment, and bless you; and it shall be righteousness unto you before  יהוה  your Elohim. 

14“You shall not oppress a hired servant that is poor and needy, whether he is of your brethren, or of your strangers that are in your land within your gates. 15In the same day you shall give him his hire, neither shall the sun go down upon it; for he is poor, and sets his heart upon it: lest he cries against you unto  יהוה , and it becomes sin in you.”

16“The fathers shall not be put to death for the children, neither shall the children be put to death for the fathers; every man shall be put to death for his own sin.  17You shall not pervert the justice due to the stranger, or to the fatherless; nor take the widow’s raiment to pledge. 18But you shall remember that you were a servant in Mitzrayim, and  יהוה  your Elohim redeemed you there; therefore I command you to do this thing. 

19When you reap your harvest in your field, and have forgotten a sheaf in the field, you shall not go back to fetch it; it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow; that  יהוה  your Elohim may bless you in all the work of your hands. 20When you beat your olive tree, you shall not go over the boughs again; it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow. 21When you gather the grapes of your vineyard, you shall not glean it after you; it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow. 22And you shall remember that you were a servant in the land of Mitzrayim; therefore I command you to do this thing.

אכִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן  בְּיָדָהּ  וְשִׁלְּחָהּ  מִבֵּיתוֹ.  בוְיָצְאָה  מִבֵּיתוֹ  וְהָלְכָה  וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. גוּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ  הָאַחֲרוֹן  וְכָתַב  לָהּ  סֵפֶר  כְּרִיתֻת  וְנָתַן  בְּיָדָהּ  וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. דלֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר  שִׁלְּחָהּ  לָשׁוּב  לְקַחְתָּהּ  לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה כִּי תוֹעֵבָה הִוא לִפְנֵי יהוה וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה.

הכִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח. ולֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל. זכִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.

חהִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת. טזָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יהוה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. יכִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ. יאבַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה. יבוְאִם אִישׁ עָנִי הוּא לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ. יגהָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרְכֶךָּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ.

ידלֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ. טובְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל יהוה וְהָיָה בְךָ חֵטְא.

טזלֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ. יזלֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה. יחוְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.

יטכִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. ככִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. כאכִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. כבוְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.