D’varim 31 – דברים לא

Parashat VaYelekh

1And Moshe went and spoke these words unto all Yisra’el. 2And he said unto them, “I am a hundred and twenty years old this day; I can no more go out and come in; and  יהוה  has said unto me, ‘You shall not go over this Yarden’. 3 יהוה your Elohim, He will go over before you; He will destroy these nations from before you, and you shall dispossess them; and Yehoshua, he shall go over before you, as  יהוה  has spoken. 4And  יהוה  will do unto them as He did to Sikhon and to Og, the kings of the Amori, and unto their land, whom He destroyed. 5And  יהוה  will deliver them up before you, and you shall do unto them according unto all the Mitzvah which I have commanded you. 6Be strong and of good courage, fear not, nor be affrighted at them; for  יהוה  your Elohim, He it is that goes with you; He will not fail you, nor forsake you.”

7And Moshe called unto Yehoshua, and said unto him in the sight of all Yisra’el, “Be strong and of good courage; for you shall go with this people into the land which  יהוה  has sworn unto their fathers to give them; and you shall cause them to inherit it. 8And  יהוה , He it is that goes before you; He will be with you, He will not fail you, neither forsake you; fear not, neither be dismayed.” 9And Moshe wrote this Torah, and delivered it unto the Kohanim, the sons of Levi, that bore the Aron HaBrit  יהוה , and unto all the elders of Yisra’el. 10And Moshe commanded them, saying, “At the end of every seven years, in the set time of the year of Sh’mitah, in Khag HaSukkot, 11when all Yisra’el is come to appear before  יהוה  your Elohim in the place which He shall choose, you shall read this Torah before all Yisra’el in their hearing. 12Assemble the people, the men and the women and the little ones, and your stranger that is within your gates, that they may hear, and that they may learn, and fear  יהוה  your Elohim,  and observe to do all the words of this Torah; 13and that their children, who  have not known, may hear, and learn to fear  יהוה  your Elohim, as long as you live in the land where you go over the Yarden to possess it.”

14And  יהוה  said unto Moshe, “Behold, your days approach that you must die; call Yehoshua, and present yourselves in the Ohel Mo’ed, that I may give him a charge.” And Moshe and Yehoshua went, and presented themselves in the Ohel Mo’ed. 15And  יהוה  appeared in the Ohel in a pillar of cloud; and the pillar of cloud stood over the door of the Ohel. 16And  יהוה  said unto Moshe, “Behold, you are about to sleep with your fathers; and this people will rise up, and go astray after the foreign gods of the land where they go to be among them, and will forsake Me, and break My Brit which I have made with them. 17Then My anger shall be kindled against them in that day, and I will forsake them, and I will hide My face from them, and they shall be devoured, and many evils and troubles shall come upon them; so that they will say in that day, ‘Are not these evils come upon us because our Elohim is not among us?’ 18And I will surely hide My face in that day for all the evil which they shall have wrought, in that they are turned unto other gods. 19Now therefore write this song for you, and teach it to B’nei Yisra’el; put it in their mouths, that this song may be a witness for Me against B’nei Yisra’el. 20For when I shall have brought them into the land which I swore unto their fathers, flowing with milk and honey; and they shall have eaten their fill, and waxed fat, and turned unto other gods, and served them, and despised Me, and broken My covenant, 21then it shall come to pass, when many evils and troubles are come upon them, that this song shall testify before them as a witness; for it shall not be forgotten out of the mouths of their seed; for I know their imagination how they do even now, before I have brought them into the land which I swore.” 22So Moshe wrote this song the same day, and taught it to B’nei Yisra’el. 23And he gave Yehoshua Bin Nun a charge, and said, “Be strong and of good courage; for you shall bring B’nei Yisra’el into the land which I swore unto them; and I will be with you.” 24And it came to pass, when Moshe had made an end of writing the words of this Torah in a book, until they were finished, 25that Moshe commanded the Levi’im, that bore the Aron HaBrit  יהוה , saying, 26“Take this Sefer HaTorah, and put it in the side of the Aron HaBrit  יהוה  your Elohim, that it may be there for a witness against you. 27For I know your rebellion, and your stiff neck; behold, while I am yet alive with you this day, you have been rebellious against  יהוה  ; and how much more after my death? 28Assemble unto me all the Z’kenim of your tribes, and your officers, that I may speak these words in their ears, and call heaven and earth to witness against them. 29For I know that after my death you will in any wise deal corruptly, and turn aside from HaDerekh which I have commanded you; and evil will befall you in the Akharit HaYamim; because you will do that which is evil in the sight of  יהוה , to provoke Him through the work of your hands.” 30And Moshe spoke in the ears of all the assembly of Yisra’el the words of this song, until they were finished: 

פרשת וַיֵּלֶךְ 

אוַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. בוַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא; וַיהוה אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. ג יהוה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה . דוְעָשָׂה יהוה לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי וּלְאַרְצָם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֹתָם. הוּנְתָנָם יהוה לִפְנֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם כְּכָל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם. וחִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם: כִּי יהוה אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ. 

זוַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יהוה לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם; וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם. חוַיהוה הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ; לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָת. טוַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יהוה ; וְאֶל כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. יוַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. יאבְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר: תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. יבהַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר  בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת יהוה אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. יגוּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת יהוה אֱלֹהֵיכֶם: כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

ידוַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ; וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד. טווַיֵּרָא יהוה בָּאֹהֶל בְּעַמּוּד עָנָן; וַיַּעֲמֹד עַמּוּד הֶעָנָן עַל פֶּתַח הָאֹהֶל. טזוַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ. יזוְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת; וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה. יחוְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה: כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים. יטוְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם: לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ככִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי. כאוְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ: כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי. כבוַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא; וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כגוַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם; וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ. כדוַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר: עַד תֻּמָּם. כהוַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יהוה לֵאמֹר, כולָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית יהוה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד. כזכִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה; הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם יהוה וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי. כחהַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם; וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. כטכִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יהוה לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם. לוַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם.