D’varim 34 – דברים לד

1And Moshe went up from the plains of Mo’av unto mount Nevo, to the top of Pisgah, that is over against Yerekho. And  יהוה  showed him all the land, even Gilad as far as Dan; 2and all Naftali, and the land of Efrayim and Menasheh, and all the land of Yehudah as far as the hinder sea; 3and the South, and the Plain, even the valley of Yerekho the city of palm trees, as far as Tzo’ar. 4And  יהוה  said unto him, “This is the land which I swore unto Avraham, unto Yitz’khak, and unto Ya’akov, saying: I will give it unto your seed; I have caused you to see it with your eyes, but you shall not go over there.”

5So Moshe the servant of  יהוה  died there in the land of Mo’av, according to the direction of  יהוה . And6 he was buried in the valley in the land of Mo’av over against Beit Pe’or; and no man knows of his tomb unto this day. 7And Moshe was a hundred and twenty years old when he died: his eye was not dim, nor his natural force abated. 8And B’nei Yisra’el wept for Moshe in the plains of Mo’av thirty days; so the days of weeping in the mourning for Moshe were ended. 9And Yehoshua Bin Nun was full of the Ru’akh Khakhmah; for Moshe had laid his hands upon him; and B’nei Yisra’el hearkened unto him, and did as  יהוה  commanded Moshe. 10And there has not arisen a Navi since in Yisra’el like unto Moshe, whom  יהוה  knew face to face; 11in all the signs and the wonders, which  יהוה  sent him to do in the land of Mitzrayim, to Paroh, and to all his servants, and to all his land; 12and in all the mighty hand, and in all the great terror, which Moshe wrought in the sight of all Yisra’el. 

Khazak! Khazak! V’nit’khazek! 

אוַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ יהוה אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן. בוְאֵת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. גוְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר. דוַיֹּאמֶר יהוה אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר. 

הוַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד יהוה בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי יהוה . ווַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר; וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. זוּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ; לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה. חוַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם; וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה. טוִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו; וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה. יוְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ יהוה פָּנִים אֶל פָּנִים. יאלְכָל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יהוה לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ. יבוּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל.

חֲזַק! חֲזַק! וְנִתְחָזֶק!