D’varim 8 – דברים ח

1“All the Mitzvah which I command you this day shall you observe to do, that you may live, and multiply, and go in and possess the land which  יהוה  swore unto your fathers. 2And you shall remember all the way which  יהוה  your Elohim has led you these forty years in the wilderness, that He might afflict you, to prove you, to know what was in your heart, whether you would keep His Mitzvot or not. 3And He afflicted you, and suffered you to hunger, and fed you with manna, which you knew not, neither did your fathers know; that He might make you know that man does not live by bread only, but by all that proceeds out of the mouth of  יהוה  does man live. 4Your raiment waxed not old upon you, neither did your foot swell these forty years.  5And you shall consider in your heart,  that,  as  a  man  chastens  his son, so  יהוה  your Elohim chastens you. 6And you shall keep the Mitzvot of  יהוה  your Elohim, to walk in His ways, and to fear Him. 7For  יהוה  your Elohim brings you into a good land, a land of brooks of water, of fountains and depths, springing forth in valleys and hills; 8a land of wheat and barley, and vines and fig trees and pomegranates; a land of olive trees and honey; 9a land wherein you shall eat bread without scarceness, you shall not lack any thing in it; a land whose stones are iron, and out of whose hills you may dig brass. 10And you shall eat and be satisfied, and bless  יהוה  your Elohim for the good land which He has given you. 11Beware lest you forget  יהוה  your Elohim, in not keeping His Mitzvot, and His Mishpatim, and His Khukot, which I command you this day; 12lest when you have eaten and are satisfied, and have built goodly houses, and dwelt therein; 13and when your herds and your flocks multiply, and your silver and your gold is multiplied, and all that you have is multiplied; 14then your heart becomes lifted up, and you forget  יהוה  your Elohim, who brought you forth out of the land of Mitzrayim, out of the house of bondage; 15who led you through the great and dreadful wilderness, wherein were serpents, fiery serpents, and scorpions, and thirsty ground where there was no water; who brought you forth water out of the rock of flint; 16who fed you in the wilderness with manna, which your fathers knew not, that He might afflict you, and that He might prove you, to do you good at your latter end; 17and you say in your heart, ‘My power and the might of my hand has gotten me this wealth.’ 18But you shall remember  יהוה  your Elohim, for it is He that gives you power to get wealth, that He may establish His Brit which He swore unto your fathers, as it is this day.

19And it shall be, if you shall forget  יהוה  your Elohim, and walk after other gods, and serve them, and worship them, I forewarn you this day that you shall surely perish. 20As the nations that  יהוה  makes to perish before you, so shall you perish; because you would not hearken unto the voice of  יהוה  your Elohim.”

אכָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יהוה לַאֲבֹתֵיכֶם. בוְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָו אִם לֹא. גוַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יהוה יִחְיֶה הָאָדָם. דשִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה.  הוְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יהוה אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ. ווְשָׁמַרְתָּ אֶת מִצְו‍ֹת יהוה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְיִרְאָה אֹתוֹ. זכִּי יהוה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. חאֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. טאֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת. יוְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. יאהִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. יבפֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ. יגוּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה. ידוְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. טוהַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ. טזהַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ. יזוְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה. יחוְזָכַרְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה.

יטוְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן. ככַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יהוה מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹּאבֵדוּן עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל יהוה אֱלֹהֵיכֶם.