B’reshit 30 – ברשית ל

1And when Rakhel saw that she bore Ya’akov no children, Rakhel envied her sister; and she said unto Ya’akov, “Give me children, or else I die.” 2And Ya’akov’s anger was kindled against Rakhel; and he said, “Am I in place of Elohim, who has withheld from you the fruit of the womb?” 3And she said, “Behold my maid Bilhah, go in unto her, that she may bear upon my knees, and I also may be builded up through her.” 4And she gave him Bilhah her handmaid as a wife; and Ya’akov went in unto her. 5And Bilhah conceived, and bore Ya’akov a son. 6And Rakhel said, “Elohim has judged me, and has also heard my voice, and has given me a son.” Therefore called she his name Dan. 7And Bilhah Rakhel’s handmaid conceived again, and bore Ya’akov a second son. 8And Rakhel said, “With mighty wrestlings have I wrestled with my sister, and have prevailed.” And she called his name Naftali. 9When Le’ah saw that she had left off bearing, she took Zilpah her handmaid, and gave her to Ya’akov as a wife. 10And Zilpah Le’ah’s handmaid bore Ya’akov a son. 11And Le’ah said, “Fortune is come!” And she called his name Gad. 12And Zilpah Le’ah’s handmaid bore Ya’akov a second son. 13And Le’ah said, “Happy am I! For the daughters will call me happy.” And she called his name Asher. 14And Re’uven went in the days of wheat harvest, and found dudayim in the field, and brought them unto his mother Le’ah. Then Rakhel said to Le’ah, “Give me, I pray, of your son’s dudayim.” 15And she said unto her, “Is it a small matter that you have taken away my husband? And would you take away my son’s dudayim also?” And Rakhel said, “Therefore, he shall lie with you tonight for your son’s dudayim.” 16And Ya’akov came from the field in the evening, and Le’ah went out to meet him, and said, “You must come in unto me; for I have surely hired you with my son’s dudayim.” And he lay with her that night. 17And Elohim hearkened unto Le’ah, and she conceived, and bore Ya’akov a fifth son. 18And Le’ah said, “Elohim has given me my hire, because I gave my handmaid to my husband.” And she called his name Yisakhar. 19And Le’ah conceived again, and bore a sixth son to Ya’akov. 20And Le’ah said, “Elohim has endowed me with a good dowry; now will my husband dwell with me, because I have borne him six sons.” And she called his name Zevulun. 21And afterwards she bore a daughter, and called her name Dinah. 22And Elohim remembered Rakhel, and Elohim hearkened to her, and opened her womb. 23And she conceived, and bore a son, and said, “Elohim has taken away my reproach.” 24And she called his name Yosef, saying, ” יהוה  added to me another son.” 

25And it came to pass, when Rakhel had borne Yosef, that Ya’akov said unto Lavan, “Send me away, that I may go unto my own place, and to my country. 26Give me my wives and my children for whom I have served you, and let me go; for you know my service wherewith I have served you.” 27And Lavan said unto him, “If now I have found favor in your eyes, I have observed the signs, and  יהוה  has blessed me for your sake.” 28And he said, “Appoint me your wages, and I will give it.” 29And he said unto him, “You know how I have served you, and how your cattle have fared with me. 30For it was little which you had before I came, and it has increased  abundantly;  and  יהוה  has blessed you wherever I turned.  And now,  when  shall  I provide for my own house also?” 31And he said, “What shall I give you?” And Ya’akov said, “You shall not give me aught; if you will do this thing for me, I will again feed your flock and keep it. 32I will pass through all your flock today, removing from there every speckled and spotted one, and every brown one among the sheep, and the spotted and speckled among the goats; and of such shall be my hire. 33So shall my tzedaka witness against me hereafter, when you shall come to look over my hire that is before you: every one that is not speckled and spotted among the goats, and brown among the sheep, that if found with me shall be counted stolen.” 34And Lavan said, “Behold, may it be according to your word.” 35And he removed that day the he-goats that were streaked and spotted, and all the she-goats that were speckled and spotted, every one that had white in it, and all the brown ones among the sheep, and gave them into the hand of his sons. 36And he set three days’ journey between himself and Ya’akov. And Ya’akov fed the rest of Lavan’s flocks. 37And Ya’akov took him rods of fresh poplar, and of the almond and of the plane tree; and peeled white streaks in them, making the white appear which was in the rods. 38And he set the rods which he had peeled over against the flocks in the gutters in the watering-troughs where the flocks came to drink; and they conceived when they came to drink. 39And the flocks conceived at the sight of the rods, and the flocks brought forth streaked, speckled, and spotted. 40And Ya’akov separated the lambs, he also set the faces of the flocks toward the streaked and all the brown in the flock of Lavan, and put his own droves apart, and put them not unto Lavan’s flock. 41And it came to pass, whenever the stronger of the flock did conceive, that Ya’akov laid the rods before the eyes of the flock in the gutters, that they might conceive among the rods; 42but when the flock were feeble, he put them not in; so the feebler were Lavan’s, and the stronger Ya’akov’s. 43And the man increased exceedingly, and had large flocks, and maid-servants and men-servants, and camels and donkeys.

אוַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי. בוַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן. גוַתֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה. דוַתִּתֶּן לוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ יַעֲקֹב. הוַתַּהַר בִּלְהָה וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן. ווַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן לִי בֵּן עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן. זוַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב. חוַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי. טוַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה. יוַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן. יאוַתֹּאמֶר לֵאָה בגד (בָּא גָד) וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד. יבוַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב. יגוַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר. ידוַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. טווַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ. טזוַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא. יזוַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי. יחוַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר. יטוַתַּהַר עוֹד לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב. כוַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבֻלוּן. כאוְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה. כבוַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ. כגוַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי. כדוַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף יהוה לִי בֵּן אַחֵר.

כהוַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי. כותְּנָה אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן וְאֵלֵכָה כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עֲבֹדָתִי אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ. כזוַיֹּאמֶר אֵלָיו לָבָן אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי יהוה בִּגְלָלֶךָ. כחוַיֹּאמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה. כטוַיֹּאמֶר אֵלָיו אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ וְאֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי. לכִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב וַיְבָרֶךְ יהוה אֹתְךָ לְרַגְלִי וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי.  לאוַיֹּאמֶר  מָה  אֶתֶּן  לָךְ  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב  לֹא תִתֶּן לִי מְאוּמָה אִם תַּעֲשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה אָשׁוּבָה אֶרְעֶה צֹאנְךָ אֶשְׁמֹר. לבאֶעֱבֹר בְּכָל צֹאנְךָ הַיּוֹם הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא וְכָל שֶׂה חוּם בַּכְּשָׂבִים וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים וְהָיָה שְׂכָרִי. לגוְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים וְחוּם בַּכְּשָׂבִים גָּנוּב הוּא אִתִּי. לדוַיֹּאמֶר לָבָן הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ. להוַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים וְאֵת כָּל הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ וְכָל חוּם בַּכְּשָׂבִים וַיִּתֵּן בְּיַד בָּנָיו. לווַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב רֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרֹת. לזוַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת. לחוַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים בְּשִׁקְתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת. לטוַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים. מוְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן. מאוְהָיָה בְּכָל יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן בָּרְהָטִים לְיַחְמֵנָּה בַּמַּקְלוֹת. מבוּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב. מגוַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים.