B’reshit 6 – ברשית ו

1And it came to pass, when men began to multiply on the face of the earth, and daughters were born unto them, 2that the sons of Elohim saw the daughters of men that they were fair; and they took women unto themselves, whoever they chose. 3And  יהוה  said, “My Ru’akh shall not abide in man forever, for that he also is flesh; therefore shall his days be a hundred and twenty years.” 4The Nefilim were in the earth in those days, and also after that, when the sons of Elohim came in unto the daughters of men, and they bore children to them; the same were the mighty men that were of old, the men of renown.

5And  יהוה  saw that the wickedness of man was great in the earth, and that every imagination of the thoughts of his heart was only evil continually. 6And  יהוה  regretted that He had made man on the earth, and it grieved Him at His heart. 7And  יהוה  said, “I will blot out man whom I have created from the face of the earth; both man, and beast, and creeping thing, and fowl of the air; for I regret that I have made them.” 8But No’akh found grace in the eyes of  יהוה .

אוַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם. בוַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ. גוַיֹּאמֶר יהוה לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. דהַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם. 

הוַיַּרְא יהוה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם. ווַיִּנָּחֶם יהוה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. זוַיֹּאמֶר יהוה אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם. חוְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יהוה . 

Parashat No’akh

פרשת נֹחַ 

9These are the generations of No’akh. No’akh was in his generations a man righteous and whole-hearted; No’akh walked with Elohim. 10And No’akh begot three sons, Shem, Kham, and Yafet. 11And the earth was corrupt before Elohim, and the earth was filled with violence. 12And Elohim saw the earth, and, behold, it was corrupt; for all flesh had corrupted their way upon the earth.   13And Elohim said unto No’akh, “The end of all flesh is come before Me; for the earth is filled with violence through them; and, behold, I will destroy them with the earth. 14Make yourself an ark of gopher wood; with rooms shall you make the ark, and shall pitch it within and without with pitch. 15And this is how you shall make it: the length of the ark three hundred cubits, the breadth of it fifty cubits, and the height of it thirty cubits. 16A light shall you make to the ark, and to a cubit shall you finish it upward; and the door of the ark shall you set in the side thereof; with lower, second, and third stories shall you make it. 17And I, behold, I  do  bring  the flood of waters upon the earth,  to  destroy  all  flesh,  wherein  is  the breath of life, from under heaven; every thing that is in the earth shall perish. 18But I will establish My Brit with you; and you shall come into the ark, you, and your sons, and your wife, and your sons’ wives with you. 19And of every living thing of all flesh, two of every sort shall you bring into the ark, to keep them alive with you; they shall be male and female. 20Of the fowl after their kind, and of the cattle after their kind, of every creeping thing of the ground after its kind, two of every sort shall come unto you, to keep them alive. 21And take unto yourself of all food that is eaten, and gather it unto you; and it shall be for food for you, and for them.” 22Thus did No’akh; according to all that Elohim commanded him, so did he.

טאֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ. יוַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת. יאוַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס. יבוַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ. יגוַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ. ידעֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. טווְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. טזצֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ. יזוַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ  לְשַׁחֵת  כָּל  בָּשָׂר  אֲשֶׁר  בּוֹ  רוּחַ  חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע. יחוַהֲקִמֹתִי  אֶת  בְּרִיתִי  אִתָּךְ  וּבָאתָ  אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. יטוּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ. כמֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת. כאוְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה. כבוַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה.