Shemot 12 – שמות יב

1And  יהוה  spoke unto Moshe and Aharon in the land of Mitzrayim, saying, 2“This khodesh shall be unto you the beginning of khadashim; it shall be the first khodesh of the year to you. 3Speak unto all the assembly of Yisra’el, saying, “In the tenth day of this khodesh they shall take to them every man a lamb, according to their fathers’ houses, a lamb for a household; 4and if the household is too little for a lamb, then shall he and his neighbor next to his house take one according to the number of the souls; according to every man’s eating you shall make your count for the lamb. 5Your lamb shall be without blemish, a male of the first year; you shall take it from the sheep, or from the goats; 6and you shall keep it unto the fourteenth day of the same khodesh; and the whole of the congregational assembly of Yisra’el shall kill it at dusk. 7And they shall take of the blood, and put it on the two side-posts and on the lintel, upon the houses wherein they shall eat it. 8And they shall eat the flesh in that night, roast with fire, and matzot; with merorim they shall eat it. 9Eat not of it raw, nor sodden at all with water, but roast with fire; its head with its legs and with the inwards thereof. 10And you shall let nothing of it remain until the morning; but that which remains of it until the morning you shall burn with fire. 11And thus shall you eat it: with your loins girded, your shoes on your feet, and your staff in your hand; and you shall eat it in haste.  It is the Pesakh unto     יהוה . For12 I will go through the land of Mitzrayim in that night, and will smite all the firstborn in the land of Mitzrayim, both man and beast; and against all the gods of Mitzrayim I will execute judgments: I am  יהוה . And13 the blood shall be to you for a token upon the houses where you are; and when I see the blood, I will pass over you, and there shall no plague be upon you to destroy you, when I smite the land of Mitzrayim. 14And this day shall be unto you for a memorial, and you shall celebrate it as a Khag unto  יהוה  ; throughout your generations you shall celebrate it as a Khag by an ordinance forever. 

15Seven days shall you eat matzot; but the first day you shall put away se’or out of your houses; for whoever eats khametz from the first day until the seventh day, that soul shall be cut off from Yisra’el. 16And in the first day there shall be to you a Mikra Kodesh, and in the seventh day a Mikra Kodesh; no manner of work shall be done in them, save that which every man must eat, that only may be done by you. 17And you shall observe Khag Matzot; for in this selfsame day have I brought your hosts out of the land of Mitzrayim; therefore shall you observe this day throughout your generations by an ordinance forever. 

18In the first khodesh, on the fourteenth day of the khodesh at evening, you shall eat matzot, up until the twenty-first day of the khodesh at evening. 19Seven days shall there be no se’or found in your houses; for whoever eats that which is leavened, that soul shall be cut off from the assembly of Yisra’el, whether he is a sojourner, or one that is born in the land. 20You shall eat nothing leavened; in all your habitations shall you eat matzot.”

21Then Moshe called for all the elders of Yisra’el, and said unto them, “Draw out, and take lambs according to your families, and kill the Pesakh lamb. 22And you shall take a bunch of hyssop, and dip it in the blood that is in the basin, and strike the lintel and the two side-posts with the blood that  is  in the basin; and none of you shall go out of the door of his house until the morning. 23For  יהוה  will pass through to smite Mitzrayim; and when He sees the blood upon the lintel, and on the two side-posts,  יהוה  will pass over the door, and will not suffer the destroyer to come in unto your houses to smite you. 24And you shall observe this thing for an ordinance to you and to your sons forever.” 

25“And it shall come to pass, when you are come to the land which  יהוה  will give you, according as He has promised, that you shall keep this service. 26And it shall come to pass, when your children shall say unto you, ‘What do you mean by this service?’ 27That you shall say, ‘It is the sacrifice of the Pesakh of  יהוה , because He passed over the houses of B’nei Yisra’el in Mitzrayim, when He smote Mitzrayim, and delivered our houses’.” And the people bowed the head and worshipped. 28And B’nei Yisra’el went and did so; as  יהוה  had commanded Moshe and Aharon, so did they. 

29And it came to pass at midnight, that  יהוה  smote all the firstborn in the land of Mitzrayim, from the firstborn of Paroh that sat on his throne, unto the firstborn of the captive that was in the dungeon; and all the firstborn of cattle. 30And Paroh rose up in the night, he, and all his servants, and all Mitzrayim; and there was a great cry in Mitzrayim; for there was not a house where there was not one dead. 31And he called for Moshe and Aharon by night and said, “Rise up, go forth from among my people, both you and B’nei Yisra’el; and go, serve  יהוה , as you have said. 32Take both your flocks and your herds, as you have said, and be gone; and bless me also.” 33And Mitzrayim were urgent upon the people, to send them out of the land in haste; for they said, “We are all dead men.” 34And the people took their dough before it was leavened, their kneading-troughs being bound up in their clothes upon their shoulders. 35And B’nei Yisra’el did according to the word of Moshe; and they asked of Mitzrayim jewels of silver, and jewels of gold, and raiment. 36And  יהוה  gave the people favor in the sight of Mitzrayim, so that they let them have what they asked. And they despoiled Mitzrayim.

37And B’nei Yisra’el journeyed from Ra’amses to Sukkotah, about six hundred thousand men on foot, beside children. 38And a mixed multitude went up also with them; and flocks, and herds, even very much cattle. 39And they baked cakes of Matzot with the dough which they brought forth out of Mitzrayim, for it was not leavened; because they were thrust out of Mitzrayim, and could not tarry, neither had they prepared for themselves any victuals.  40Now the time that B’nei Yisra’el dwelt in Mitzrayim was four hundred and thirty years. 41And it came to pass at the end of four hundred and thirty years, even the selfsame day it came to pass, that all the host of  יהוה  went out from the land of Mitzrayim. 42It was a night of watching unto  יהוה  for bringing them out from the land of Mitzrayim; this same night is a night of watching unto  יהוה  for all B’nei Yisra’el throughout their generations.

43And  יהוה  said unto Moshe and Aharon, “This is the ordinance of the Pesakh: there shall no alien eat thereof; 44but every man’s servant that is bought for money, when you have circumcised him, then shall he eat thereof. 45A sojourner and a hired servant shall not eat thereof. 46In one house shall it be eaten; you shall not carry forth any of the flesh abroad out of the house; neither shall you break a bone thereof. 47All the assembly of Yisra’el shall keep it. 48And when a stranger shall sojourn with you, and will keep the Pesakh unto  יהוה , let all his males be circumcised, and then let him come near and keep it; and he shall be as one that is born in the land; but no uncircumcised person shall eat thereof. 49One Torah shall be to him that is homeborn, and unto the stranger that sojourns among you.” 50Thus did all B’nei Yisra’el; as  יהוה  commanded Moshe and Aharon, so did they. 51And it came to pass the selfsame day that  יהוה  did bring B’nei Yisra’el out of the land of Mitzrayim by their hosts.

אוַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר, בהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. גדַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת. דוְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה. השֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ. ווְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם. זוְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם. חוְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. טאַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ. יוְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ. יאוְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַיהוה . יבוְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יהוה . יגוְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. ידוְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ.

טושִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי. טזוּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם. יזוּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.

יחבָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב. יטשִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ. ככָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת.

כאוַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ  הַפָּסַח.  כבוּלְקַחְתֶּם  אֲגֻדַּת  אֵזוֹב  וּטְבַלְתֶּם  בַּדָּם  אֲשֶׁר  בַּסַּף  וְהִגַּעְתֶּם   אֶלהַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר. כגוְעָבַר יהוה לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח יהוה עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף. כדוּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם.

כהוְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן יהוה לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת. כווְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם. כזוַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיהוה אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ. כחוַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ.

כטוַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיהוה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה. לוַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת. לאוַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יהוה כְּדַבֶּרְכֶם. לבגַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי. לגוַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים. לדוַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם. להוּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת. לווַיהוה נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.

לזוַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף. לחוְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד. לטוַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם. מוּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. מאוַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יהוה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. מבלֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוה שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.

מגוַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ. מדוְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ. מהתּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ. מובְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ. מזכָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. מחוְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוה הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ. מטתּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. נוַיַּעֲשׂוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ. נאוַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא יהוה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם.