Shemot 14 – שמות יד

1And  יהוה  spoke unto Moshe, saying, 2‘Speak unto B’nei Yisra’el, that they turn back and encamp before Pi HaHirot, between Migdol and the sea, before Ba’al Tzefon, over against it shall you encamp by the sea. 3And Paroh will say of B’nei Yisra’el “They are entangled in the land, the wilderness has shut them in.”  4And I will harden Paroh’s heart, and he shall follow after them; and I will glorify Myself in Paroh, and in all his host; and Mitzrayim shall know that I am  יהוה .” And they did so. 5And it was told the king of Mitzrayim that the people had fled; and the heart of Paroh and of his servants was turned towards the people, and they said, “What is this we have done, that we have let Yisra’el go from serving us?” 6And he made ready his chariots, and took his people with him. 7And he took six hundred chosen chariots, and all the chariots of Mitzrayim, and captains over all of them. 8And  יהוה  hardened the heart of Paroh, King of Mitzrayim, and he pursued after B’nei Yisra’el; for B’nei Yisra’el went out with a high hand. 9And Mitzrayim pursued after them, all the horses and chariots of Paroh, and his horsemen, and his army, and overtook them encamping by the sea, beside Pi HaHirot, in front of Ba’al Tzefon. 10And when Paroh drew near, B’nei Yisra’el lifted up their eyes, and, behold, Mitzrayim was marching after them; and they were sore afraid; and B’nei Yisra’el cried out unto  יהוה . And11 they said unto Moshe, “Because there were no graves in Mitzrayim, have you taken us away to die in the wilderness? Why, then, have you dealt thus with us, to bring us forth out of Mitzrayim? 12Is not this the word that we spoke unto you in Mitzrayim, saying, ‘Let us alone, that we may serve Mitzrayim?’ For it was better for us to serve Mitzrayim, than that we should die in the wilderness.” 13And Moshe said unto the people, “Fear not, stand still, and see the Salvation of  יהוה , which He will work for you today; for whereas you have seen Mitzrayim today, you shall see them again no more forever.  14 יהוה  willfight for you, and you shall hold your peace.”

15And  יהוה  said unto Moshe, “Why do you cry unto Me? Speak unto B’nei Yisra’el, that they go forward. 16And lift up your rod, and stretch out your hand over the sea, and divide it; and B’nei Yisra’el shall go into the midst of the sea on dry ground. 17And I, behold, I will strengthen the hearts of Mitzrayim, and they shall go in after them; and I will glorify Myself in Paroh, and in all his host, upon his chariots, and upon his horsemen. 18And Mitzrayim shall know that I am  יהוה , when I have glorified Myself in Paroh, upon his chariots, and upon his horsemen.” 19And the Malakh HaElohim, who went before the camp of Yisra’el, removed and went behind them; then the pillar of cloud removed from before them, and stood behind them; 20and it came between the camp of Mitzrayim and the camp of Yisra’el; and there was the cloud and the darkness here, yet it gave light by night there; and the one came not near the other all the night. 21And Moshe stretched out his hand over the sea; and  יהוה  caused the sea to go back by a strong east wind all the night, and made the sea dry land, and the waters were divided. 22And B’nei Yisra’el went into the midst of the sea upon the dry ground; and the waters were a wall unto them on their right hand, and on their left. 

23And Mitzrayim pursued, and went in after them into the midst of the sea, all Paroh’s horses, his chariots, and his horsemen. 24And it came to pass in the morning watch, that  יהוה  looked forth upon the host of Mitzrayim through the pillar of fire and of cloud, and discomfited the host of Mitzrayim. 25And He took off their chariot wheels, and made them to drive heavily; so that Mitzrayim said, “Let us flee from the face of Yisra’el; for  יהוה  fights for them against Mitzrayim.”

26And  יהוה  said unto Moshe, “Stretch out your hand over the sea, that the waters may come back upon Mitzrayim, upon their chariots, and upon their horsemen.” 27And Moshe stretched forth his hand over the sea, and the sea returned to its strength when the morning appeared; and Mitzrayim fled against it; and  יהוה  overthrew Mitzrayim in the midst of the sea. 28And the waters returned, and covered the chariots, and the horsemen, even all the host of Paroh that went in after them into the sea; there remained not so much as one of them. 29But B’nei Yisra’el walked upon dry land in the midst of the sea; and the waters were a wall unto them on their right hand, and on their left. 30Thus  יהוה  saved Yisra’el that day out of the hand of Mitzrayim; and Yisra’el saw Mitzrayim dead upon the sea-shore. 31And Yisra’el saw the great work which  יהוה  did upon Mitzrayim, and the people feared  יהוה  ; and they believed in  יהוה , and in His servant Moshe. 

אוַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. בדַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם. גוְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם  בָּאָרֶץ  סָגַר  עֲלֵיהֶם  הַמִּדְבָּר.  דוְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶםוְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יהוה וַיַּעֲשׂוּ כֵן. הוַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת  יִשְׂרָאֵל  מֵעָבְדֵנוּ.  ווַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ.  זוַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ. חוַיְחַזֵּק יהוה אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה. טוַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן. יוּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יהוה . יאוַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם. יבהֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר. יגוַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יהוה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם. יד יהוה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן.

טווַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. טזוְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה. יזוַאֲנִי הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת לֵב מִצְרַיִם וְיָבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו. יחוְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יהוה בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו. יטוַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם. כוַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה. כאוַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יהוה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם. כבוַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. 

כגוַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם. כדוַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף יהוה אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם. כהוַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי יהוה נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם.

כווַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם עַל רִכְבּוֹ וְעַל פָּרָשָׁיו. כזוַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר יהוה אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם. כחוַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד. כטוּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. לוַיּוֹשַׁע יהוה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם. לאוַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יהוה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יהוה וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.