Shemot 17 – שמות יז

1And all the assembly of B’nei Yisra’el journeyed from the wilderness of Sin, by their stages, according to the direction of  יהוה , and encamped in Refidim; and there was no water for the people to drink. 2Therefore the people strove with Moshe, and said, “Give us water that we may drink.” And Moshe said unto them, “Why do you strive with me? Why do you try  יהוה  ?”  And3 the people thirsted there for water; and the people murmured against Moshe, and said, “Why have you brought us up out of Mitzrayim, to kill us and our children and our cattle with thirst?” 4And Moshe cried unto  יהוה , saying, “What shall I do unto this people? They are almost ready to stone me.” 5And  יהוה  said unto Moshe, “Pass on before the people, and take with you of the Z’kenim of Yisra’el; and your rod, wherewith you smote the river, take in your hand, and go. 6Behold, I will stand before you there upon the rock in Khorev; and you shall smite the rock, and there shall come water out of it, that the people may drink.” And Moshe did so in the sight of the elders of Yisra’el. 7And the name of the place was called Masah, and Merivah, because of the striving of B’nei Yisra’el, and because they tried  יהוה , saying, “Is  יהוה  among us, or not?”

8Then came Amalek, and fought with Yisra’el in Refidim. 9And Moshe said unto Yehoshua, “Choose us out men, and go out, fight with Amalek; tomorrow I will stand on the top of the hill with the rod of Elohim in my hand.” 10So Yehoshua did as Moshe had said to him, and fought with Amalek; and Moshe, Aharon, and Khur went up to the top of the hill. 11And it came to pass, when Moshe held up his hand, that Yisra’el prevailed; and when he let down his hand, Amalek prevailed. 12But Moshe’s hands were heavy; and they took a stone, and put it under him, and he sat thereon; and Aharon and Khur stayed up his hands, the one on the one side, and the other on the other side; and his hands were steady until the going down of the sun. 13And Yehoshua discomfited Amalek and his people with the edge of the sword.

14And  יהוה  said unto Moshe, “Write this for a memorial in the book, and rehearse it in the ears of Yehoshua: for I will utterly blot out the remembrance of Amalek from under heaven.” 15And Moshe built a Mizbe’akh, and called the name of it  יהוה  Nissi. 16And he said, “The hand upon the throne of Yah:  יהוה  will have war with Amalek from generation to generation.”

אוַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יהוה וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם. בוַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה וַיֹּאמֶר לָהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת יהוה . גוַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא. דוַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יהוה לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי. הוַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ. והִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. זוַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יהוה לֵאמֹר הֲיֵשׁ יהוה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן.

חוַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם. טוַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי. יוַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה. יאוְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק. יבוִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. יגוַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב.

ידוַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. טווַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יהוה נִסִּי. טזוַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יה מִלְחָמָה לַיהוה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר.