Shemot 23 – שמות כג

1“You shall not utter a false report; put not your hand with the wicked to be an unrighteous witness. 2You shall not follow a multitude to do evil; neither shall you bear witness in a cause to turn aside after a multitude to pervert justice; 3neither shall you favor a poor man in his cause.  4If you meet your enemy’s ox or his donkey going astray, you shall surely bring it back to him again.   5If you see the donkey of him that hates you lying under its burden, you shall forbear to pass by him; you shall surely release it with him.  6You shall not wrest the judgment of your poor in his cause. 7Keep yourself far from a false matter; and the innocent and righteous do not slay; for I will not justify the wicked. 8And you shall take no gift; for a gift blinds them that have sight, and perverts the words of the tzadikim. 9And a stranger shall you not oppress; for you know the heart of a stranger, seeing you were strangers in the land of Mitzrayim. 10And six years you shall sow your land, and gather in the increase thereof; 11but the seventh year you shall let it rest and lie fallow, that the poor of your people may eat; and what they leave the beast of the field shall eat. In like manner you shall deal with your vineyard, and with your oliveyard. 12Six days you shall do your work, but on the seventh day you shall rest; that your ox and your donkey may have rest, and the son of your handmaid, and the stranger, may be refreshed. 13And in all things that I have said unto you take heed; and make no mention of the name of other gods, neither let it be heard out of your mouth. 14Three times you shall keep a Khag unto Me in the year.  15Khag Matzot shall you keep; seven days you shall eat Matzot, as I commanded you, at the time appointed in the Khodesh of the aviv, for in it you came out from Mitzrayim; and none shall appear before Me empty; 16and Khag HaKatzir, the first-fruits of your labors which you sow in the field; and Khag HaAsif, at the end of the year, when you gather in your labors out of the field. 17Three times in the year all your males shall appear before HaAdon  יהוה . You18 shall not offer the blood of My sacrifice with khametz; neither shall the fat of My feast remain all night until the morning. 19The choicest first-fruits of your land you shall bring into Beit  יהוה  Eloheikha. You shall not seethe a kid in its mother’s milk.” 

20“Behold, I send my Malakh before you, to keep you by the way, and to bring you into the place which I have prepared. 21Take heed of Him, and hearken unto His voice; be not rebellious against Him; for He will not pardon your transgression; for My Name is in Him. 22But if you shall indeed hearken unto His voice, and do all that I speak, then I will be an enemy unto your enemies, and an adversary unto your adversaries. 23For My Malakh shall go before you, and bring you in unto the Amori, and the Khiti, and the Perizi, and the Kena’ani, the Khivi, and the Yevusi; and I will cut them off. 24You shall not bow down to their gods, nor serve them, nor do after their doings; but you shall utterly overthrow them, and break in pieces their pillars. 25And you shall serve  יהוה  your Elohim, and He will bless your bread, and your water; and I will take sickness away from the midst of you.   26None shall miscarry nor be barren in your land; the number of your days I will fulfill. 27I will send My terror before you, and will discomfit all the people to whom you shall come, and I will make all your enemies turn their backs unto you. 28And I will send the hornet before you, which shall drive out the Khivi, the Kena’ani, and the Khiti, from before you. 29I will not drive them out from before you in one year, lest the land becomes desolate, and the beasts of the field multiply against you. 30Little by little I will drive them out from before you, until you are increased and inherit the land. 31And I will set your border from Yam Suf even unto the sea of the P’lishtim, and from the wilderness unto the River; for I will deliver the inhabitants of the land into your hand; and you shall drive them out before you. 32You shall make no covenant with them, nor with their gods. 33They shall not dwell in your land, lest they make you sin against Me, for you will serve their gods, for they will be a snare unto you.” 

אלֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס. בלֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת. גוְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ. דכִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. הכִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ. ולֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ. זמִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע. חוְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים. טוְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. יוְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. יאוְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ. יבשֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר. יגוּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ. ידשָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. טואֶת חַג הַמַּצּוֹת  תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים  תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר  צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד  חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. טזוְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה. יזשָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן יהוה . יחלֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר. יטרֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יהוה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. 

כהִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי. כאהִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ. כבכִּי אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ. כגכִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וְהִכְחַדְתִּיו. כדלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם. כהוַעֲבַדְתֶּם אֵת יהוה אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. כולֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא. כזאֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם וְנָתַתִּי אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף. כחוְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ. כטלֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. למְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ. לאוְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ. לבלֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית. לגלֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ.