Shemot 8 – שמות ח

1And  יהוה  said unto Moshe, “Say unto Aharon, ‘Stretch forth your hand with your rod over the rivers, over the canals, and over the pools, and cause frogs to come up upon the land of Mitzrayim.” 2And Aharon stretched out his hand over the waters of Mitzrayim; and the frogs came up and covered the land of Mitzrayim. 3And the magicians did in like manner with their secret arts, and brought up frogs upon the land of Mitzrayim. 4Then Paroh called for Moshe and Aharon, and said, “Entreat  יהוה , that He take away the frogs from me, and from my people, and I will let the people go, that they may sacrifice unto  יהוה .” And5 Moshe said unto Paroh, “Have you this glory over me; against what time shall I entreat for you, and for your servants, and for your people, that the frogs be destroyed from you and your houses, and remain in the river only?” 6And he said, “Against tomorrow.” And he said, “Be it according to your word, that you may know that there is none like unto  יהוה  our Elohim. 7And the frogs shall depart from you, and from your houses, and from your servants, and from your people; they shall remain in the river only.” 8And Moshe and Aharon went out from Paroh; and Moshe cried unto  יהוה  concerning the frogs, which He had brought upon Paroh. 9And  יהוה  did according to the word of Moshe; and the frogs died out of the houses, out of the courts, and out of the fields. 10And they gathered them together in heaps; and the land stank. 11But when Paroh saw that there was respite, he hardened his heart, and hearkened not unto them; as  יהוה  had spoken. 

12And  יהוה  said unto Moshe, “Say unto Aharon, ‘Stretch out your rod, and smite the dust of the earth, that it may become gnats throughout all the land of Mitzrayim’.” 13And they did so; and Aharon stretched out his hand with his rod, and smote the dust of the earth, and there were gnats upon man, and upon beast; all the dust of the earth became gnats throughout all the land of Mitzrayim. 14And the magicians did so with their secret arts to bring forth gnats, but they could not; and there were gnats upon man, and upon beast. 15Then the magicians said unto Paroh, “This is the finger of Elohim;” and Paroh’s heart was strengthened, and he hearkened not unto them, as  יהוה  had spoken. 

16And  יהוה  said unto Moshe, “Rise up early in the morning, and stand before Paroh; lo, he comes forth to the water; and say unto him, ‘Thus says  יהוה , ‘Let My people go, that they may serve Me. 17Else, if you will not let My people go, behold, I will send swarms of flies upon you, and upon your servants, and upon your people, and into your houses; and the houses of Mitzrayim shall be full of swarms of flies, and also the ground whereon they are. 18And I will consecrate in that day the land of Goshen, in which My people dwell, that no swarms of flies shall be there; to the end that you may know that I am  יהוה  in the midst of the earth. 19And I will put a division between My people and your people, by tomorrow shall this sign be’.'” 20And  יהוה  did so; and there came grievous swarms of flies into the house of Paroh, and into his servants’ houses; and in all the land of Mitzrayim the land was ruined by reason of the swarms of flies. 21And Paroh called for Moshe and for Aharon, and said, “Go, sacrifice to your Elohim in the land.” 22And Moshe said, “It is not meet so to do; for we shall sacrifice the abomination of Mitzrayim to  יהוה  our Elohim; lo, if we sacrifice the abomination of Mitzrayim before their eyes, will they not stone us? 23We will go three days’ journey into the wilderness, and sacrifice to  יהוה  our Elohim, as He shall command us.” 24And Paroh said, “I will let you go, that you may sacrifice to  יהוה  your Elohim in the wilderness; only you shall not go very far away; entreat for me.” 25And Moshe said, “Behold, I go out from you, and I will entreat  יהוה  that the swarms of flies may depart from Paroh, from his servants, and from his people, tomorrow; only let not Paroh deal deceitfully any more in not letting the people go to sacrifice to    יהוה .”  

26And Moshe went out from Paroh, and entreated  יהוה .  Andיהוה  27  did according to the word of Moshe; and He removed the swarms of flies from Paroh, from his servants, and from his people; there remained not one. 28And Paroh hardened his heart this time also, and he did not let the people go. 

אוַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת יָדְךָ בְּמַטֶּךָ עַל הַנְּהָרֹת עַל הַיְאֹרִים וְעַל הָאֲגַמִּים; וְהַעַל אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. בוַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי מִצְרָיִם; וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם. גוַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם; וַיַּעֲלוּ אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. דוַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל יהוה וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי; וַאֲשַׁלְּחָה אֶת הָעָם וְיִזְבְּחוּ לַיהוה . הוַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ: רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה. ווַיֹּאמֶר לְמָחָר; וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ. זוְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ וּמֵעֲבָדֶיךָ וּמֵעַמֶּךָ: רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה. חוַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעִם פַּרְעֹה; וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יהוה עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר שָׂם לְפַרְעֹה. טוַיַּעַשׂ יהוה כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים מִן הַבָּתִּים מִן הַחֲצֵרֹת וּמִן הַשָּׂדֹת. יוַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם; וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ. יאוַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה .

יבוַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ; וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. יגוַיַּעֲשׂוּ כֵן וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ בְמַטֵּהוּ וַיַּךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה: כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. ידוַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ; וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. טווַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא; וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה .

טזוַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה הִנֵּה יוֹצֵא הַמָּיְמָה; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יהוה שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי. יזכִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ  וּבְבָתֶּיךָ אֶת הֶעָרֹב;  וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם אֶת הֶעָרֹב  וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם עָלֶיהָ. יחוְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יהוה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. יטוְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ; לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה. כוַיַּעַשׂ יהוה כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו; וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב. כאוַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן; וַיֹּאמֶר לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם בָּאָרֶץ. כבוַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לַיהוה אֱלֹהֵינוּ: הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ. כגדֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר; וְזָבַחְנוּ לַיהוה אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ. כדוַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וּזְבַחְתֶּם לַיהוה אֱלֹהֵיכֶם בַּמִּדְבָּר רַק הַרְחֵק לֹא תַרְחִיקוּ לָלֶכֶת; הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי. כהוַיֹּאמֶר מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא מֵעִמָּךְ וְהַעְתַּרְתִּי אֶל יהוה וְסָר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ מָחָר: רַק אַל יֹסֵף פַּרְעֹה הָתֵל לְבִלְתִּי שַׁלַּח אֶת הָעָם לִזְבֹּחַ לַיהוה .

כווַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה; וַיֶּעְתַּר אֶל יהוה . כזוַיַּעַשׂ יהוה כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּסַר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ: לֹא נִשְׁאַר אֶחָד. כחוַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת; וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם.