VaYikra 22 – ויקרא כב

1And  יהוה  spoke unto Moshe, saying, 2“Speak unto Aharon and to his sons, that they separate themselves from the kadashim of B’nei Yisra’el, which they hallow unto Me, and that they profane not My Kadosh Name: I am  יהוה . Say3 unto them, ‘Whoever he is of all your seed throughout your generations that approaches unto the consecrated things which B’nei Yisra’el hallow unto  יהוה , having his uncleanness upon him, that soul shall be cut off from before Me: I am  יהוה . Whatever4 man of the seed of Aharon is a leper, or has an issue, he shall not eat of the consecrated things, until he is clean. And whoever touches anyone that is unclean by the dead, or from whomever the flow of seed goes out, 5or whoever touches any swarming thing whereby he may be made unclean, or a man of whom he may take uncleanness, whatever uncleanness he has, 6the soul that touches any such shall be unclean until the evening, and shall not eat of the kadashim unless he bathes his flesh in water. 7And when the sun is down, he shall be clean; and afterward he may eat of the kadashim, because it is his bread. 8That which dies of itself, or is torn of beasts, he shall not eat to defile himself therewith: I am   יהוה . They9 shall therefore keep My charge, lest they bear sin for it, and die therein, if they profane it: I am  יהוה  who sets them apart. 10There shall no common man eat of the kodesh; a tenant of a kohen, or a hired servant, shall not eat of the consecrated thing. 11But if a kohen buys any soul, the purchase of his money, he may eat of it; and such as are born in his house, they may eat of his bread. 12And if a kohen’s daughter is married unto a common man, she shall not eat of that which is consecrated from the consecrated things. 13But if a kohen’s daughter is a widow, or divorced, and has no child, and is returned unto her father’s house as in her youth, she may eat of her father’s bread; but there shall no common man eat thereof. 14And if a man eats of the kodesh through error, then he shall put the fifth part thereof unto it, and shall give unto the kohen the kodesh. 15And they shall not profane the kadashim of B’nei Yisra’el, which they consecrated unto  יהוה , and 16so cause them to bear the iniquity that brings guilt, when they eat their kadashim; for I am  יהוה  who sets them apart’.”

17And  יהוה  spoke unto Moshe, saying, 18“Speak unto Aharon, and to his sons, and unto all B’nei Yisra’el, and say unto them, ‘Whoever he is of Beit Yisra’el, or of the strangers in Yisra’el, that brings his offering, whether it is any of their Nederim, or any of their Nedavot, which are brought unto  יהוה  for an Olah; 19that you may be accepted, you shall offer a male without blemish, of the beeves, of the sheep, or of the goats. 20But whatever has a blemish, that shall you not bring; for it shall not be acceptable for you. 21And whoever brings a sacrifice of Sh’lamim unto  יהוה  in fulfilment of a Neder clearly uttered, or for a Nedavah, of the herd or of the flock, it shall be perfect to be accepted; there shall be no blemish therein. 22Blind, or broken, or maimed, or having a wen, or scabbed, or scurvy, you shall not offer these unto  יהוה , nor make an offering by fire of them upon the Mizbe’akh unto  יהוה . Either23 a bullock or a lamb that has anything too long or too short, that may you offer for a freewill-offering; but for a vow it shall not be accepted. 24That which has its stones bruised, or crushed, or torn, or cut, you shall not offer unto יהוה ; neither shall you do thus in your land. 25Neither from the hand of a foreigner shall you offer the bread of your Elohim of any of these, because their corruption is in them, there is a blemish in them; they shall not be accepted for you’.” 

26And  יהוה  spoke unto Moshe, saying, 27“When a bullock, or a sheep, or a goat, is brought forth, then it shall be seven days under the dam; but from the eighth day and thenceforth it may be accepted for a karban of fire unto  יהוה . And28 whether it is a cow or ewe, you shall not kill it and its young both in one day. 29And when you sacrifice a sacrifice of thanksgiving unto  יהוה , you shall sacrifice it that you may be accepted. 30On the same day it shall be eaten; you shall leave none of it until the morning: I am  יהוה . And31 you shall keep My Mitzvot, and do them: I am  יהוה .  And32 you shall not profane My Kadosh Name; but I will be hallowed among Bnei Yisra’el: I am  יהוה  who hallows you, 33that brought you out of the land of Mitzrayim, to be your Elohim: I am  יהוה .” 

אוַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. בדַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי אֲנִי יהוה . גאֱמֹר אֲלֵהֶם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּל  אִישׁ אֲשֶׁר  יִקְרַב  מִכָּל זַרְעֲכֶם  אֶל  הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר  יַקְדִּישׁוּ  בְנֵי  יִשְׂרָאֵל לַיהוה וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִלְּפָנַי אֲנִי יהוה . דאִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל עַד אֲשֶׁר יִטְהָר וְהַנֹּגֵעַ בְּכָל טְמֵא נֶפֶשׁ אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע. האוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ אוֹ בְאָדָם אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ לְכֹל טֻמְאָתוֹ. ונֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בּוֹ וְטָמְאָה עַד הָעָרֶב וְלֹא יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי אִם רָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם. זוּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי לַחְמוֹ הוּא. חנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ אֲנִי יהוה . טוְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי וְלֹא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ אֲנִי יהוה מְקַדְּשָׁם. יוְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ. יאוְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ הוּא יֹאכַל בּוֹ וִילִיד בֵּיתוֹ הֵם יֹאכְלוּ בְלַחְמוֹ. יבוּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר הִוא בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל. יגוּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ. ידוְאִישׁ כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ עָלָיו וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ. טווְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהוה . טזוְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲו‍ֹן אַשְׁמָה בְּאָכְלָם אֶת קָדְשֵׁיהֶם כִּי אֲנִי יהוה מְקַדְּשָׁם.

יזוַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יחדַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוה לְעֹלָה. יטלִרְצֹנְכֶם תָּמִים זָכָר בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים. ככֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם. כאוְאִישׁ כִּי יַקְרִיב זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוה לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה בַּבָּקָר אוֹ בַצֹּאן תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ. כבעַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ חָרוּץ אוֹ יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַיהוה וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לַיהוה . כגוְשׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה. כדוּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיבוּ לַיהוה וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ. כהוּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל אֵלֶּה כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם לֹא יֵרָצוּ לָכֶם.

כווַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כזשׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַיהוה . כחוְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד. כטוְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה לַיהוה לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ. לבַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר אֲנִי יהוה . לאוּשְׁמַרְתֶּם מִצְו‍ֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי יהוה . לבוְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יהוה מְקַדִּשְׁכֶם לגהַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יהוה .