VaYikra 25 – ויקרא כה

Parashat B’har

1And  יהוה  spoke unto Moshe in Har Sinai, saying, 2“Speak unto B’nei Yisra’el, and say unto them, ‘When you come into the land which I give you, then shall the land keep a Shabbat unto  יהוה . Six3 years you shall sow your field, and six years you shall prune your vineyard, and gather in the produce thereof. 4But in the seventh year shall be a Shabbat Shabbaton for the land, a Shabbat unto  יהוה ; you shall neither sow your field, nor prune your vineyard. 5That which grows of itself of your harvest you shall not reap, and the grapes of your undressed vine you shall not gather; it shall be a year of Shabbaton for the land. 6And the Shabbat-produce of the land shall be for food for you: for you, and for your servant and for your maid, and for your hired servant and for the settler by your side that sojourns with you; 7and for your cattle, and for the beasts that are in your land, shall all the increase thereof be for food’.”

8“‘And you shall number seven sabbaths of years unto you, seven times seven years; and there shall be unto you the days of seven sabbaths of years, even forty-nine years. 9Then shall you make proclamation with the blast of the shofar on the tenth day of the seventh khodesh; on Yom HaKippurim shall you make proclamation with the shofar throughout all your land. 10And you shall hallow the fiftieth year, and proclaim liberty throughout the land unto all the inhabitants thereof; it shall be a Yovel unto you; and you shall return every man unto his possession, and you shall return every man unto his family. 11A Yovel shall that fiftieth year be unto you; you shall not sow, neither reap that which grows of itself in it, nor gather the grapes in it of the undressed vines. 12For it is a Yovel; it shall be kadosh unto you; you shall eat the increase thereof out of the field. 13In this year of Yovel you shall return every man unto his possession. 14And if you sell aught unto your neighbor, or buy of your neighbor’s hand, you shall not wrong one another. 15According to the number of years after the Yovel you shall buy of your neighbor, and according unto the number of years of the crops he shall sell unto you. 16According to the multitude of the years you shall increase the price thereof, and according to the fewness of the years you shall diminish the price of it; for the number of crops does he sell unto you. 17And you shall not wrong one another; but you shall fear your Elohim; for I am  יהוה  your Elohim. 18Therefore you shall do My Khukot, and keep My Mishpatim and do them; and you shall dwell in the land in safety. 19And the land shall yield her fruit, and you shall eat until you have enough, and dwell therein in safety. 20And if you shall say, ‘What shall we eat the seventh year? Behold, we may not sow, nor gather in our increase;’ 21then I will command My blessing upon you in the sixth year, and it shall bring forth produce for the three years.  22And you shall sow the eighth year, and eat of the produce, the old store; until the ninth year, until her produce comes in, you shall eat the old store. 23And the land shall not be sold in perpetuity; for the land is Mine; for you are strangers and settlers with Me. 24And in all the land of your possession you shall grant a redemption for the land’.”

25“‘If your brother waxes poor, and sells some of his possession, then shall his kinsman that is next unto him come, and shall redeem that which his brother has sold. 26And if a man has no one to redeem it, and he waxes rich and finds sufficient means to redeem it, 27then let him count the years of the sale thereof, and restore the overplus unto the man to whom he sold it; and he shall return unto his possession. 28But if he has not sufficient means to get it back for himself, then that which he has sold shall remain in the hand of him that has bought it until the year of Yovel; and in the Yovel it shall go out, and he shall return unto his possession’.”

29“‘And if a man sells a dwelling-house in a walled city, then he may redeem it within a whole year after it is sold; for a full year shall he have the right of redemption. 30And if it is not redeemed within the space of a full year, then the house that is in the walled city shall be made sure in perpetuity to him that bought it, throughout his generations; it shall not go out in the Yovel. 31But the houses of the villages which have no wall round about them shall be reckoned with the fields of the country; they may be redeemed, and they shall go out in the Yovel. 32But as for the cities of the Levi’im, the houses of the cities of their possession, the Levi’im shall have a perpetual right of redemption. 33And if a man purchases of the Levi’im, then the house that was sold in the city of his possession shall go out in the Yovel; for the houses of the cities of the Levi’im are their possession among B’nei Yisra’el. 34But the fields of the open land about their cities may not be sold; for that is their perpetual possession’.”

35“‘And if your brother has waxed poor, and his means fail with you, then you shall uphold him: as a stranger and a settler shall he live with you. 36Take no interest of him or increase; but fear your Elohim, that your brother may live with you. 37You shall not give him your money upon interest, nor give him your victuals for increase. 38I am  יהוה  your Elohim, who brought you forth out of the land of Mitzrayim, to give you the land of Kena’an, to be your Elohim’.”

39“‘And if your brother is waxed poor with you, and sells himself unto you, you shall not make him to serve as a bondservant. 40As a hired servant, and as a settler, he shall be with you; he shall serve with you unto the year of Yovel. 41Then shall he go out from you, he and his children with him, and shall return unto his own family, and unto the possession of his fathers shall he return. 42For they are My servants, whom I brought forth out of the land of Mitzrayim; they shall not be sold as servants. 43You shall not rule over him with rigor; but shall fear your Elohim. 44And as for your servants, and your bondmaids, whom you may have: of the nations that are round about you, of them shall you buy servants and bondmaids. 45Moreover of the children of the strangers that do sojourn among you, of them may you buy, and of their families that are with you, which they have begotten in your land; and they may be your possession. 46And you may make them an inheritance for your children after you, to hold for a possession: of them may you take your servants forever; but over your brethren B’nei Yisra’el you shall not rule one over another with rigor’.” 

47“‘And if a stranger who is a settler with you is waxed rich, and your brother is waxed poor beside him, and sells himself unto the stranger who is a settler with you, or to the offshoot of a stranger’s family, 48after that he is sold he may be redeemed; one of his brethren may redeem him; 49or his uncle, or his uncle’s son, may redeem him, or any that is next of kin unto him of his family may redeem him; or if he is waxed rich, he may redeem himself. 50And he shall reckon with him that bought him from the year that he sold himself to him unto the year of Yovel; and the price of his sale shall be according unto the number of years; according to the time of a hired servant shall he be with him. 51If there are yet many years, according unto them he shall give back the price of his redemption out of the money that he was bought for. 52And if there remain but few years unto the year of Yovel, then he shall reckon with him; according unto his years shall he give back the price of his redemption. 53As a servant hired year by year shall he be with him; he shall not rule with rigor over him in your sight. 54And if he is not redeemed by any of these means, then he shall go out in the year of Yovel, he and his children with him. 55For unto Me B’nei Yisra’el are servants; they are My servants whom I brought forth out of the land of Mitzrayim: I am  יהוה  your Elohim’.” 

פרשת בְּהַר

אוַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר, בדַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוה . גשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. דוּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. האֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ. ווְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. זוְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל.

חוְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. טוְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם. יוְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ. יאיוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ. יבכִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. יגבִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ. ידוְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. טובְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ. טזלְפִי רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת הוּא מֹכֵר לָךְ. יזוְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. יחוַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח. יטוְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ. כוְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ. כאוְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים. כבוּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן. כגוְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים  אַתֶּם  עִמָּדִי. כדוּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ.

5כהכִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו. כווְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ. כזוְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ. כחוְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ.

כטוְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ. לוְאִם לֹא יִגָּאֵל עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר לא (לוֹ) חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל. לאוּבָתֵּי הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֹמָה סָבִיב עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ וּבַיֹּבֵל יֵצֵא. לבוְעָרֵי הַלְוִיִּם בָּתֵּי עָרֵי אֲחֻזָּתָם גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם. לגוַאֲשֶׁר יִגְאַל מִן הַלְוִיִּם וְיָצָא מִמְכַּר בַּיִת וְעִיר אֲחֻזָּתוֹ בַּיֹּבֵל כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם הִוא אֲחֻזָּתָם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לדוּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם לֹא יִמָּכֵר כִּי אֲחֻזַּת עוֹלָם הוּא לָהֶם.

להוְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ. לואַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ. לזאֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ. לחאֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים.

לטוְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד. מכְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ. מאוְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב. מבכִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד. מגלֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ. מדוְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה. מהוְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה. מווְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ.

מזוְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר. מחאַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ. מטאוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל. נוְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ. נאאִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ. נבוְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְחִשַּׁב לוֹ כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת גְּאֻלָּתוֹ. נגכִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ. נדוְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ. נהכִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.