1Thus all the work that Shlomo wrought for Beit יהוה was finished. And Shlomo brought in the things that David his father had consecrated; even the silver, and the gold, and all the vessels, and put them in the treasuries of Beit HaElohim.
2Then Shlomo assembled the Ziknei Yisra’el, and all the heads of the tribes, the princes of the fathers’ houses of B’nei Yisra’el, unto Yerushalayim, to bring up the Aron HaBrit יהוה out of the city of David, which is Tzion. 3And all the men of Yisra’el assembled themselves unto HaMelekh at the Khag, which was in the seventh khodesh. 4And all the elders of Yisra’el came, and the Levi’im took up HaAron. 5And they brought up HaAron, and the Ohel Mo’ed, and all the consecrated vessels that were in the Ohel; these did the Kohanim and the Levi’im bring up. 6And Melekh Shlomo and all the assembly of Yisra’el, that were assembled unto him, were before HaAron, sacrificing sheep and oxen, that could not be counted nor numbered for multitude. 7And the Kohanim brought in the Aron HaBrit יהוה unto its place, into the D’vir of the house, to the Kodesh HaKadashim, even under the wings of the Keruvim. 8For the Keruvim spread forth their wings over the place of HaAron, and the Keruvim covered HaAron and the staves thereof above. 9And the staves were so long that the ends of the staves were seen from HaAron before the D’vir; but they could not be seen without; and there they are unto this day. 10There was nothing in HaAron save the two tables which Moshe put there at Khorev, when יהוה made a Brit with the B’nei Yisra’el, when they came out of Mitzrayim.
11And it came to pass, when the Kohanim were come out of the Kodesh, for all the Kohanim that were present had hallowed themselves, and did not keep their courses; 12also the Levi’im who were the singers, all of them, even Asaf, Heiman, Yedutun, and their sons and their brethren, arrayed in fine linen, with cymbals and nevalim and kinorot, stood at the east end of the Mizbe’akh, and with them a hundred and twenty Kohanim sounding with trumpets, 13it came even to pass, when the trumpeters and singers were as one, to make one sound to be heard in praising and thanking יהוה ; and when they lifted up their voice with the trumpets and cymbals and instruments of music, and praised יהוה , “for He is good, for His compassion endures forever”; that then the house was filled with a cloud, even Beit יהוה , so14 that the Kohanim could not stand to minister by reason of the cloud; for the Kavod יהוה filled Beit HaElohim.
אוַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לְבֵית יהוה ; וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת קָדְשֵׁי דָּוִיד אָבִיו וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת כָּל הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים.
באָז יַקְהֵיל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְרוּשָׁלִָם: לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יהוה מֵעִיר דָּוִיד הִיא צִיּוֹן. גוַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בֶּחָג: הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי. דוַיָּבֹאוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּשְׂאוּ הַלְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן. הוַיַּעֲלוּ אֶת הָאָרוֹן וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל: הֶעֱלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. ווְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו לִפְנֵי הָאָרוֹן: מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב. זוַיָּבִיאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יהוה אֶל מְקוֹמוֹ אֶל דְּבִיר הַבַּיִת אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים: אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים. חוַיִּהְיוּ הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם עַל מְקוֹם הָאָרוֹן; וַיְכַסּוּ הַכְּרוּבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו מִלְמָעְלָה. טוַיַּאֲרִיכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הָאָרוֹן עַל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה; וַיְהִי שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. יאֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי הַלֻּחוֹת אֲשֶׁר נָתַן מֹשֶׁה בְּחֹרֵב: אֲשֶׁר כָּרַת יהוה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם.
יאוַיְהִי בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן הַקֹּדֶשׁ: כִּי כָּל הַכֹּהֲנִים הַנִּמְצְאִים הִתְקַדָּשׁוּ אֵין לִשְׁמוֹר לְמַחְלְקוֹת. יבוְהַלְוִיִּם הַמְשֹׁרְרִים לְכֻלָּם לְאָסָף לְהֵימָן לִידֻתוּן וְלִבְנֵיהֶם וְלַאֲחֵיהֶם מְלֻבָּשִׁים בּוּץ בִּמְצִלְתַּיִם וּבִנְבָלִים וְכִנֹּרוֹת עֹמְדִים מִזְרָח לַמִּזְבֵּחַ; וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים מחצררים (מַחְצְרִים) בַּחֲצֹצְרוֹת. יגוַיְהִי כְאֶחָד למחצצרים (לַמְחַצְּרִים) וְלַמְשֹׁרְרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד לְהַלֵּל וּלְהֹדוֹת לַיהוה וּכְהָרִים קוֹל בַּחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתַּיִם וּבִכְלֵי הַשִּׁיר וּבְהַלֵּל לַיהוה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ; וְהַבַּיִת מָלֵא עָנָן בֵּית יהוה . ידוְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן: כִּי מָלֵא כְבוֹד יהוה אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים.
D'var יהוה , The Word of יהוה 