Melakhim Alef 8 – מלכים א פרק ח

1Then Shlomo assembled the Z’kenim of Yisra’el, and all the heads of the tribes, the princes of the fathers’ houses of B’nei Yisra’el, unto Melekh Shlomo in Yerushalayim, to bring up the Aron Brit  יהוה  out of the city of David, which is Tzion. 2And all the men of Yisra’el assembled themselves unto Melekh Shlomo at the Khag, in the month Etanim, which is the seventh month. 3And all the Z’kenim of Yisra’el came, and the kohanim took up the Aron. 4And they brought up the Aron  יהוה , and the Ohel Mo’ed, and all the consecrated vessels that were in the Ohel; even these did the kohanim and the Levi’im bring up. 5And Melekh Shlomo and all the assembly of Yisra’el, that were assembled unto him, were with him before the Aron, sacrificing sheep and oxen, that could not be told nor numbered for multitude. 6And the kohanim brought in the Aron Brit  יהוה  unto its place, into the D’vir HaBa’it, to the Kodesh HaK’dashim, even under the wings of the Keruvim. 7For the Keruvim spread forth their wings over the place of the Aron, and the Keruvim covered the Aron and the staves thereof above. 8And the staves were so long that the ends of the staves were seen from HaKodesh, even before the D’vir; but they could not be seen without; and there they are unto this day. 9There was nothing in the Aron save the two tables of stone which Moshe put there at Khorev, when  יהוה  made a Brit with B’nei Yisra’el when they came out of the land of Mitzrayim. 10And it came to pass, when the kohanim were come out of HaKodesh, that the cloud filled Beit  יהוה , so11 that the kohanim could not stand to minister by reason of the cloud; for the Kavod  יהוה  filled Beit  יהוה .

12Then spoke Shlomo, ” יהוה has said that He would dwell in the thick darkness. 13I have surely built You a house of habitation, a place for You to dwell in forever.” 14And HaMelekh turned his face about, and blessed all the congregation of Yisra’el; and all the congregation of Yisra’el stood. 15And he said, “Barukh  יהוה  Elohei Yisra’el, who spoke with His mouth unto David my father, and has with His hand fulfilled it, saying, 16‘Since the day that I brought forth My people Yisra’el out of Mitzrayim, I chose no city out of all the tribes of Yisra’el to build a house, that My Name might be there; but I chose David to be over My people Yisra’el’. 17Now it was in the heart of David my father to build a house for the Name of  יהוה  Elohei Yisra’el. 18But  יהוה  said unto David my father, ‘Whereas it was in your heart to build a house for My Name, you did well that it was in your heart; 19nevertheless you shall not build the house; but your son that shall come forth out of your loins, he shall build the house for My Name.’ 20And  יהוה  has established His word that He spoke; for I am risen up in the room of David my father, and I sit on the throne of Yisra’el, as  יהוה  promised, and I have built HaBa’it for the Name of  יהוה  Elohei Yisra’el. 21And there have I set a place for the Aron, wherein is the Brit  יהוה , which He made with our fathers, when He brought them out of the land of Mitzrayim.” end Pekudei

22And Shlomo stood before the Mizbe’akh of  יהוה  in the presence of all the congregation of Yisra’el, and spread forth his hands toward heaven; 23and he said, “O יהוה  Elohei Yisra’el, there is no Elohim like You, in heaven above, or on earth beneath; who keeps covenant and mercy with Your servants, that walk before You with all their heart; 24who has kept with Your servant David my father that which You did promise him; yes, You spoke with Your mouth, and have fulfilled it with Your hand, as it is this day. 25Now therefore, O  יהוה  Elohei Yisra’el, keep with Your servant David my father that which You have promised him, saying, ‘There shall not fail for you to be a man in My sight to sit on the throne of Yisra’el, if only your children take heed to their way, to walk before Me as you have walked before Me’. 26Now therefore, O Elohei Yisra’el, let Your D’var, I pray, be verified, which You did speak unto Your servant David my father. 27But will Elohim in very truth dwell on the earth? Behold, heaven and the heaven of heavens cannot contain You; how much less this house that I have built! 28Yet have You respect unto the prayer of Your servant, and to his supplication, O  יהוה  my Elohim, to hearken unto the cry and to the prayer which Your servant prays before You this day; 29that Your eyes may be open toward this house night and day, even toward the place whereof You have said, ‘My Name shall be there’; to hearken unto the prayer which Your servant shall pray toward this place. 30And hearken to the supplication of Your servant, and of Your people Yisra’el, when they shall pray toward this place; yes, hear in heaven Your dwelling-place; and when You hear, forgive. 31If a man sins against his neighbor, and an oath is exacted of him to cause him to swear, and he comes and swears before Your Mizbe’akh in this house; 32then hear in heaven, and do, and judge Your servants, condemning the wicked, to bring his way upon his own head; and justifying the righteous, to give him according to his righteousness. 33When Your people Yisra’el are smitten down before the enemy, when they do sin  against You, if they turn again to You, and confess Your Name, and pray, and make supplication unto You in this house; 34then hear in heaven, and forgive the sin of Your people Yisra’el, and bring them back unto the land which You gave unto their fathers. 35When heaven is shut up, and there is no rain, when they do sin against You; if they pray toward this place, and confess Your name, and turn from their sin, when You do afflict them; 36then hear in heaven, and forgive the sin of Your servants, and of Your people Yisra’el, when You teach them the good way wherein they should walk; and send rain upon Your land, which You have given to Your people for an inheritance. 37If there is in the land famine, if there is pestilence, if there is blasting or mildew, locust or caterpillar; if their enemy besieges them in the land of their cities; whatever plague, whatever sickness there is; 38whatever prayer and supplication is made by any man of all Your people Yisra’el, who shall know every man the plague of his own heart, and spread forth his hands toward this house; 39then hear in heaven Your dwelling-place, and forgive, and do, and render unto every man according to all his ways, whose heart You know–for You, even You only, know the hearts of all the children of men– 40that they may fear You all the days that they live in the land which You gave unto our fathers. 41Moreover concerning the stranger that is not of Your people Yisra’el, when he shall come out of a far country for Your Name’s sake– 42for they shall hear of Your great Name, and of Your mighty hand, and of Your outstretched arm–when he shall come and pray toward this house; 43hear in heaven Your dwelling-place, and do according to all that the stranger calls to You for; that all the peoples of the earth may know Your Name, to fear You, as does Your people Yisra’el, and that they may know that Your Name is called upon this house which I have built. 44If Your people go out to battle against their enemy, by whatsoever way You shall send them, and they pray unto  יהוה  toward the city which You have chosen, and toward the house which I have built for Your Name; 45then hear in heaven their prayer and their supplication, and maintain their cause. 46If they sin against You–for there is no man that sins not–and You are angry with them, and deliver them to the enemy, so that they carry them away captive unto the land of the enemy, far off or near; 47yet if they shall bethink themselves in the land where they are carried captive, and turn back, and make supplication unto You in the land of them that carried them captive, saying, ‘We have sinned, and have done iniquitously, we have dealt wickedly’; 48if they return unto You with all their heart and with all their soul in the land of their enemies, who carried them captive, and pray unto You toward their land, which You gave unto their fathers, the city which You have chosen, and the house which I have built for Your Name; 49then hear their prayer and their supplication in heaven Your dwelling-place, and maintain their cause; 50and forgive Your people who have sinned against You, and all their transgressions wherein they have transgressed against You; and give them compassion before those who carried them captive, that they may have compassion on them; 51for they are Your people, and Your inheritance, which You brought forth out of Mitzrayim, from the midst of the furnace of iron; 52that Your eyes may be open unto the supplication of Your servant, and unto the supplication of Your people Yisra’el, to hearken unto them whenever they cry unto You. 53For You did consecrate them from among all the peoples of the earth, to be Your inheritance, as You did speak by the hand of Moshe Your servant, when You brought our fathers out of Mitzrayim, O Adonai  יהוה .”

54And it was so, that when Shlomo had made an end of praying all this prayer and supplication unto  יהוה , he arose from before the Mizbe’akh of  יהוה , from kneeling on his knees with his hands spread forth toward heaven. 55And he stood, and blessed all the congregation of Yisra’el with a loud voice, saying, 56“Blessed is  יהוה , that has given rest unto His people Yisra’el, according to all that He promised; there has not failed one word of all His good promise, which He promised by the hand of Moshe His servant. 57 יהוה  our Elohim be with us, as He was with our fathers; let Him not leave us, nor forsake us; 58that He may incline our hearts unto Him, to walk in all His ways, and to keep His Mitzvot, and His Khukot, and His Mishpatim,  which  He  commanded  our  fathers.  59And let these my words, wherewith I have made supplication before  יהוה , be near unto  יהוה  our Elohim day and night, that He maintain the cause of His servant, and the cause of His people Yisra’el, as every day shall require; 60that all the peoples of the earth may know that  יהוה , He is Elohim; there is no other. 61Let your heart therefore be whole with  יהוה  our Elohim, to walk in His Khukot, and to keep His Mitzvot, as at this day.”  

62And HaMelekh, and all Yisra’el with him, offered sacrifices before  יהוה . And63 Shlomo offered for the Zevakh HaShlamim, which he offered unto  יהוה , twenty-two thousand oxen, and a hundred and twenty thousand sheep. So HaMelekh and all B’nei Yisra’el dedicated Beit  יהוה . The64 same day did HaMelekh hallow the middle of the court that was before Beit  יהוה ; for there he offered the Olah, and the Minkha, and the fat of the Sh’lamim; because the brazen Mizbe’akh that was before  יהוה  was too little to receive the Olah, and the Minkha, and the fat of the Sh’lamim. 

65So Shlomo held the Khag at that time, and all Yisra’el with him, a great congregation, from the entrance of Khamat unto the Brook of Mitzrayim, before  יהוה  our Elohim, seven days and seven days, even fourteen days. 66On the eighth day he sent the people away, and they blessed HaMelekh, and went unto their tents joyful and glad of heart for all the goodness that  יהוה  had shown unto David His servant, and to Yisra’el His people.

אאָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלִָם: לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יהוה מֵעִיר דָּוִד הִיא צִיּוֹן. בוַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. גוַיָּבֹאוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָרוֹן.  דוַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן  יהוה וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל; וַיַּעֲלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם. הוְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו  אִתּוֹ לִפְנֵי הָאָרוֹן מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר  אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב. ווַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יהוה אֶל מְקוֹמוֹ אֶל דְּבִיר הַבַּיִת אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים: אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים. זכִּי הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם אֶל מְקוֹם הָאָרוֹן; וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו מִלְמָעְלָה. חוַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ עַל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה; וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. טאֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת יהוה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. יוַיְהִי בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן הַקֹּדֶשׁ; וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת בֵּית יהוה . יאוְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן: כִּי מָלֵא כְבוֹד יהוה אֶת בֵּית יהוה .

יבאָז אָמַר שְׁלֹמֹה: יהוה אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל. יגבָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים. ידוַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת פָּנָיו וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל; וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל עֹמֵד. טווַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִיו אֵת דָּוִד אָבִי; וּבְיָדוֹ מִלֵּא לֵאמֹר, טזמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם; וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. יזוַיְהִי עִם לְבַב דָּוִד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. יחוַיֹּאמֶר יהוה אֶל דָּוִד אָבִי יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ. יטרַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת: כִּי אִם בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי. כוַיָּקֶם יהוה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר; וָאָקֻם תַּחַת דָּוִד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. כאוָאָשִׂם שָׁם מָקוֹם לָאָרוֹן אֲשֶׁר שָׁם בְּרִית יהוה אֲשֶׁר כָּרַת עִם אֲבֹתֵינוּ בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

כבוַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה לִפְנֵי מִזְבַּח יהוה נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל; וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיִם. כגוַיֹּאמַר יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵין כָּמוֹךָ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת: שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לַעֲבָדֶיךָ הַהֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכָל לִבָּם. כדאֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לוֹ; וַתְּדַבֵּר בְּפִיךָ וּבְיָדְךָ מִלֵּאתָ כַּיּוֹם הַזֶּה. כהוְעַתָּה יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹר לְעַבְדְּךָ דָוִד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לּוֹ לֵאמֹר לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מִלְּפָנַי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל: רַק אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְפָנָי. כווְעַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֵאָמֶן נָא דבריך (דְּבָרְךָ) אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי. כזכִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ; הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. כחוּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ יהוה אֱלֹהָי: לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם. כטלִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה. לוְשָׁמַעְתָּ אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה; וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל מְקוֹם שִׁבְתְּךָ אֶל הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ. לאאֵת אֲשֶׁר יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְנָשָׁא בוֹ אָלָה לְהַאֲלֹתוֹ; וּבָא אָלָה לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ בַּבַּיִת הַזֶּה. לבוְאַתָּה  תִּשְׁמַע  הַשָּׁמַיִם  וְעָשִׂיתָ  וְשָׁפַטְתָּ  אֶת  עֲבָדֶיךָ  לְהַרְשִׁיעַ  רָשָׁע  לָתֵת  דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ; וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק לָתֶת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ. לגבְּהִנָּגֵף עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אוֹיֵב אֲשֶׁר יֶחֶטְאוּ לָךְ; וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ וְהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה. לדוְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל; וַהֲשֵׁבֹתָם אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לַאֲבוֹתָם. להבְּהֵעָצֵר שָׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ; וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ וּמֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן כִּי תַעֲנֵם. לווְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כִּי תוֹרֵם אֶת הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ; וְנָתַתָּה מָטָר עַל אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּה לְעַמְּךָ לְנַחֲלָה. לזרָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן יֵרָקוֹן אַרְבֶּה חָסִיל כִּי יִהְיֶה כִּי יָצַר לוֹ אֹיְבוֹ בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו כָּל נֶגַע כָּל מַחֲלָה. לחכָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל הָאָדָם לְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה. לטוְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְסָלַחְתָּ וְעָשִׂיתָ וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ: כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם. מלְמַעַן יִרָאוּךָ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ. מאוְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא; וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. מבכִּי יִשְׁמְעוּן אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה; וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה. מגאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלָדַעַת כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. מדכִּי יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבוֹ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם; וְהִתְפַּלְלוּ אֶל יהוה דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִתִי לִשְׁמֶךָ. מהוְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם; וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם. מוכִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב; וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם אֶל אֶרֶץ הָאוֹיֵב רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה. מזוְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם; וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שֹׁבֵיהֶם לֵאמֹר חָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ רָשָׁעְנוּ. מחוְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם; וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בנית (בָּנִיתִי) לִשְׁמֶךָ. מטוְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתְּךָ אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם; וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם. נוְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ; וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם. נאכִּי עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל. נבלִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחֹת אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ אֲלֵיהֶם בְּכֹל קָרְאָם אֵלֶיךָ. נגכִּי אַתָּה הִבְדַּלְתָּם לְךָ לְנַחֲלָה מִכֹּל עַמֵּי הָאָרֶץ: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת אֲבֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם אֲדֹנָי יהוה .

נדוַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל יהוה אֵת כָּל הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה הַזֹּאת; קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח יהוה מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו וְכַפָּיו פְּרֻשׂוֹת הַשָּׁמָיִם. נהוַיַּעֲמֹד וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל: קוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר, נובָּרוּךְ יהוה אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר: לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ. נזיְהִי יהוה אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ: אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ. נחלְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו  וְלִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו  וְחֻקָּיו  וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר  צִוָּה  אֶת  אֲבֹתֵינוּ.  נטוְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יהוה קְרֹבִים אֶל יהוה אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה: לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט  עַמּוֹ  יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. סלְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יהוה הוּא הָאֱלֹהִים: אֵין עוֹד. סאוְהָיָה לְבַבְכֶם שָׁלֵם עִם יהוה אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת בְּחֻקָּיו וְלִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו כַּיּוֹם הַזֶּה.

סבוְהַמֶּלֶךְ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ זֹבְחִים זֶבַח לִפְנֵי יהוה . סגוַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַיהוה בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף; וַיַּחְנְכוּ אֶת בֵּית יהוה הַמֶּלֶךְ וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. סדבַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית יהוה כִּי עָשָׂה שָׁם אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים: כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יהוה קָטֹן מֵהָכִיל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים.

סהוַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם. סובַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ; וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יהוה לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.