Melakhim Alef 11 – מלכים א פרק יא

1Now Melekh Shlomo loved many foreign women, besides the daughter of Paroh; women of the Mo’avim, Amonim, Edomim, Tzidonim, and Khitim; 2of the nations concerning which  יהוה  said unto B’nei Yisra’el, “You shall not go among them, neither shall they come among you; for surely they will turn away your heart after their gods”; Shlomo did cleave unto these in love. 3And he had seven hundred wives, princesses, and three hundred concubines; and his wives turned away his heart. 4For it came to pass, when Shlomo was old, that his wives turned away his heart after other gods; and his heart was not whole with  יהוה  his Elohim, as was the heart of David his father. 5For Shlomo went after Ashtoret, the goddess of the Tzidonim, and after Milkom the detestation of the Amonim. 6And Shlomo did that which was evil in the sight of  יהוה , and went not fully after  יהוה , as did David his father. 

7Then did Shlomo build a high place for Khemosh, the detestation of Mo’av, in the mount that is before Yerushalayim, and for Molekh the detestation of the children of Amon. 8And so did he for all his foreign wives, who offered and sacrificed unto their gods. 9And  יהוה  was angry with Shlomo, because his heart was turned away from  יהוה  Elohei Yisra’el, who had appeared unto him twice, 10and had commanded him concerning this thing, that he should not go after other gods; but he kept not that which  יהוה  commanded.

11Therefore  יהוה  said unto Shlomo, “Forasmuch as this has been in your mind, and you have not kept My Brit and My Khukot, which I have commanded you, I will surely rend the kingdom from you, and will give it to your servant. 12Nevertheless, in your days I will not do it, for David your father’s sake; but I will rend it out of the hand of your son. 13However, I will not rend away all the kingdom; but I will give one tribe to your son; for David My servant’s sake, and for the sake of Yerushalayim which I have chosen.” 

14And  יהוה  raised up an adversary unto Shlomo, Hadad the Edomi; he was of the king’s seed in Edom. 15For it came to pass, when David was in Edom, and Yo’av, the captain of the host, was gone up to bury the slain, and had smitten every male in Edom,

 16for Yo’av and all Yisra’el remained there six months, until he had cut off every male in Edom,

 17that Hadad fled, he and certain Edomim of his father’s servants with him, to go into Mitzrayim; Hadad being yet a little child. 18And they arose out of Midyan, and came to Paran; and they took men with them out of Paran, and they came to Mitzrayim, unto Paroh king of Mitzrayim, who gave him a house, and appointed him victuals, and gave him land. 19And Hadad found great favor in the sight of Paroh, so that he gave him as a wife the sister of his own wife, the sister of Takhpenes the queen. 20And the sister of Takhpenes bore him Genuvat his son, whom Takhpenes weaned in Paroh’s house; and Genuvat was in Paroh’s house among the sons of Paroh. 21And when Hadad heard in Mitzrayim that David slept with his fathers, and that Yo’av the captain of the host was dead, Hadad said to Paroh, “Let me depart, that I may go to my own country.” 22Then Paroh said unto him, “But what have you lacked with me, that, behold, you seek to go to your own country?” And he answered, “Nothing; however, let me depart in any wise.” 23And Elohim raised up another adversary unto him, Rezon Ben Elyada, who had fled from his Adon Hadadezer king of Tzovah. 24And he gathered men unto him, and became captain over a troop, when David slew them [of Tzovah]; and they went to Damesek, and dwelt therein, and reigned in Damesek. 25And he was an adversary to Yisra’el all the days of Shlomo, beside the mischief that Hadad did; and he abhorred Yisra’el, and reigned over Aram.

26And Yaravam Ben Nevat, an Efrati of Tzeredah, a servant of Shlomo, whose mother’s name was Tzeru’ah, a widow, he also lifted up his hand against HaMelekh. 27And this was the cause that he lifted up his hand against HaMelekh: Shlomo built Milo, and repaired the breach of the city of David his father. 28And the man Yaravam was a mighty man of valor; and Shlomo saw the young man that he was industrious, and he gave him charge over all the labor of the house of Yosef. 29And it came to pass at that time, when Yaravam went out of Yerushalayim, that the Navi, Akhi-Yah the Shiloni, found him in the way; now Akhi-Yah had clad himself with a new garment; and the two of them were alone in the field. 30And Akhi-Yah laid hold of the new garment that was on him, and rent it in twelve pieces. 31And he said to Yaravam, “Take ten pieces; for thus says  יהוה  Elohei Yisra’el, ‘Behold, I will rend the kingdom out of the hand of Shlomo, and will give ten tribes to you, 32but he shall have one tribe, for My servant David’s sake, and for the sake of Yerushalayim, the city which I have chosen out of all the tribes of Yisra’el, 33because that they have forsaken Me, and have worshipped Ashtoret the goddess of the Tzidonim, Khemosh the god of Mo’av, and Milkom the god of the children of Amon; and they have not walked in My ways, to do that which is right in My eyes, and to keep My Khukot and My Mishpatim, as did David his father. 34However, I will not take the whole kingdom out of his hand; but I will make him prince all the days of his life, for David My servant’s sake, whom I chose, because he kept My Mitzvot and My Khukot; 35but I will take the kingdom out of his son’s hand, and will give it unto you, even ten tribes. 36And unto his son will I give one tribe, that David My servant may have a lamp always before Me in Yerushalayim, the city which I have chosen to put My Name there. 37And I will take you, and you shall reign over all that your soul desires, and shall be Melekh over Yisra’el. 38And it shall be, if you will hearken unto all that I command you, and will walk in My ways, and do that which is right in My eyes, to keep My Khukot and My Mitzvot, as David My servant did, that I will be with you, and will build you a sure house, as I built for David, and will give Yisra’el unto you. 39And I will for this afflict the seed of David, but not forever’.”  40Shlomo sought therefore to kill Yaravam; but Yaravam arose, and fled into Mitzrayim, unto Shishak king of Mitzrayim, and was in Mitzrayim until the death of Shlomo. 

41Now the rest of the acts of Shlomo, and all that he did, and his wisdom, are they not written in the book of the acts of Shlomo? 42And the time that Shlomo reigned in Yerushalayim over all Yisra’el was forty years. 43And Shlomo slept with his fathers, and was buried in the city of David his father; and Rekhav’am his son reigned in his stead.

אוְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה: מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת. במִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר יהוה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם אָכֵן יַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה לְאַהֲבָה. גוַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת; וַיַּטּוּ נָשָׁיו אֶת לִבּוֹ. דוַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יהוה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו. הוַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִים; וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם שִׁקֻּץ עַמֹּנִים. ווַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי יהוה ; וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי יהוה כְּדָוִד אָבִיו.

זאָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִָם; וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן. חוְכֵן עָשָׂה לְכָל נָשָׁיו הַנָּכְרִיּוֹת מַקְטִירוֹת וּמְזַבְּחוֹת לֵאלֹהֵיהֶן. טוַיִּתְאַנַּף יהוה בִּשְׁלֹמֹה: כִּי נָטָה לְבָבוֹ מֵעִם יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּרְאָה אֵלָיו פַּעֲמָיִם. יוְצִוָּה אֵלָיו עַל הַדָּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְלֹא שָׁמַר אֵת אֲשֶׁר צִוָּה יהוה .

יאוַיֹּאמֶר יהוה לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת עִמָּךְ וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ. יבאַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ: מִיַּד בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה.  יגרַק אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה לֹא אֶקְרָע שֵׁבֶט אֶחָד אֶתֵּן לִבְנֶךָ: לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי.

ידוַיָּקֶם יהוה שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה אֵת הֲדַד הָאֲדֹמִי: מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ הוּא בֶּאֱדוֹם. טווַיְהִי בִּהְיוֹת דָּוִד אֶת אֱדוֹם בַּעֲלוֹת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא לְקַבֵּר אֶת הַחֲלָלִים; וַיַּךְ כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם. טזכִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם. יזוַיִּבְרַח אֲדַד הוּא וַאֲנָשִׁים אֲדֹמִיִּים מֵעַבְדֵי אָבִיו אִתּוֹ לָבוֹא מִצְרָיִם; וַהֲדַד נַעַר קָטָן. יחוַיָּקֻמוּ מִמִּדְיָן וַיָּבֹאוּ פָּארָן; וַיִּקְחוּ אֲנָשִׁים עִמָּם מִפָּארָן וַיָּבֹאוּ מִצְרַיִם אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּתֶּן לוֹ בַיִת וְלֶחֶם אָמַר לוֹ וְאֶרֶץ נָתַן לוֹ. יטוַיִּמְצָא הֲדַד חֵן בְּעֵינֵי פַרְעֹה מְאֹד; וַיִּתֶּן לוֹ אִשָּׁה אֶת אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ אֲחוֹת תַּחְפְּנֵיס הַגְּבִירָה. כוַתֵּלֶד לוֹ אֲחוֹת תַּחְפְּנֵיס אֵת גְּנֻבַת בְּנוֹ וַתִּגְמְלֵהוּ תַחְפְּנֵס בְּתוֹךְ בֵּית פַּרְעֹה; וַיְהִי גְנֻבַת בֵּית פַּרְעֹה בְּתוֹךְ בְּנֵי פַרְעֹה. כאוַהֲדַד שָׁמַע בְּמִצְרַיִם כִּי שָׁכַב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו וְכִי מֵת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא; וַיֹּאמֶר הֲדַד אֶל פַּרְעֹה שַׁלְּחֵנִי וְאֵלֵךְ אֶל אַרְצִי. כבוַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה כִּי מָה אַתָּה חָסֵר עִמִּי וְהִנְּךָ מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת אֶל אַרְצֶךָ; וַיֹּאמֶר לֹא כִּי שַׁלֵּחַ תְּשַׁלְּחֵנִי. כגוַיָּקֶם אֱלֹהִים לוֹ שָׂטָן אֶת רְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע: אֲשֶׁר בָּרַח מֵאֵת הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה אֲדֹנָיו. כדוַיִּקְבֹּץ עָלָיו אֲנָשִׁים וַיְהִי שַׂר גְּדוּד בַּהֲרֹג דָּוִד אֹתָם; וַיֵּלְכוּ דַמֶּשֶׂק וַיֵּשְׁבוּ בָהּ וַיִּמְלְכוּ בְּדַמָּשֶׂק. כהוַיְהִי שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה וְאֶת הָרָעָה אֲשֶׁר הֲדָד; וַיָּקָץ בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ עַל אֲרָם. 

כווְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי מִן הַצְּרֵדָה וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה עֶבֶד לִשְׁלֹמֹה; וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ. כז וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ: שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו. כחוְהָאִישׁ יָרָבְעָם גִּבּוֹר חָיִל; וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת הַנַּעַר כִּי עֹשֵׂה מְלָאכָה הוּא וַיַּפְקֵד אֹתוֹ לְכָל סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף. כטוַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלִָם; וַיִּמְצָא אֹתוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי הַנָּבִיא בַּדֶּרֶךְ וְהוּא מִתְכַּסֶּה בְּשַׂלְמָה חֲדָשָׁה וּשְׁנֵיהֶם לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה. לוַיִּתְפֹּשׂ אֲחִיָּה בַּשַּׂלְמָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר עָלָיו; וַיִּקְרָעֶהָ שְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים. לאוַיֹּאמֶר לְיָרָבְעָם קַח לְךָ עֲשָׂרָה קְרָעִים: כִּי כֹה אָמַר יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי קֹרֵעַ אֶת הַמַּמְלָכָה מִיַּד שְׁלֹמֹה וְנָתַתִּי לְךָ אֵת עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים. לבוְהַשֵּׁבֶט הָאֶחָד יִהְיֶה לּוֹ לְמַעַן עַבְדִּי דָוִד וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. לגיַעַן אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְעַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִין לִכְמוֹשׁ אֱלֹהֵי מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן; וְלֹא הָלְכוּ בִדְרָכַי לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי וְחֻקֹּתַי וּמִשְׁפָּטַי כְּדָוִד אָבִיו. לדוְלֹא אֶקַּח אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה מִיָּדוֹ: כִּי נָשִׂיא אֲשִׁתֶנּוּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי אֹתוֹ אֲשֶׁר שָׁמַר מִצְו‍ֹתַי וְחֻקֹּתָי. להוְלָקַחְתִּי הַמְּלוּכָה מִיַּד בְּנוֹ; וּנְתַתִּיהָ לְּךָ אֵת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. לווְלִבְנוֹ אֶתֵּן שֵׁבֶט אֶחָד לְמַעַן הֱיוֹת נִיר לְדָוִיד עַבְדִּי כָּל הַיָּמִים לְפָנַי בִּירוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם. לזוְאֹתְךָ אֶקַּח וּמָלַכְתָּ בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ; וְהָיִיתָ מֶּלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. לחוְהָיָה אִם תִּשְׁמַע אֶת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָ וְהָלַכְתָּ בִדְרָכַי וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר בְּעֵינַי לִשְׁמוֹר חֻקּוֹתַי וּמִצְו‍ֹתַי כַּאֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד עַבְדִּי וְהָיִיתִי עִמָּךְ וּבָנִיתִי לְךָ בַיִת נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בָּנִיתִי לְדָוִד וְנָתַתִּי לְךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. לטוַאעַנֶּה אֶת זֶרַע דָּוִד לְמַעַן זֹאת אַךְ לֹא כָל הַיָּמִים. מוַיְבַקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לְהָמִית אֶת יָרָבְעָם;  וַיָּקָם יָרָבְעָם וַיִּבְרַח מִצְרַיִם  אֶל  שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם  וַיְהִי  בְמִצְרַיִם עַד מוֹת שְׁלֹמֹה.

 מאוְיֶתֶר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְחָכְמָתוֹ הֲלוֹא הֵם כְּתֻבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה. מבוְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ שְׁלֹמֹה בִירוּשָׁלִַם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. מגוַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד אָבִיו; וַיִּמְלֹךְ רְחַבְעָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.