Melakhim Alef 12 – מלכים א פרק יב

1And Rekhav’am went to Shekhem; for all Yisra’el were come to Shekhem to make him Melekh. 2And it came to pass, when Yaravam Ben Nevat heard of it–for he was yet in Mitzrayim, where he had fled from the presence of Melekh Shlomo, and Yaravam dwelt in Mitzrayim, 3and they sent and called him–that Yaravam and all the congregation of Yisra’el came, and spoke unto Rekhav’am, saying, 4“Your father made our yoke grievous; now therefore make the grievous service of your father, and his heavy yoke which he put upon us, lighter, and we will serve you.” 5And he said unto them, “Depart yet for three days, then come again to me.” And the people departed. 6And Melekh Rekhav’am took counsel with the old men, that had stood before Shlomo his father while he yet lived, saying, “What counsel do you give me to return answer to this people?” 7And they spoke unto him, saying, “If you will be a servant unto this people this day, and will serve them, and answer them, and speak good words to them, then they will be your servants forever.” 8But he forsook the counsel of the old men which they had given him, and took counsel with the young men that were grown up with him, that stood before him. 9And he said unto them, “What counsel do you give, that we may return answer to this people, who have spoken to me, saying, ‘Make the yoke that your father did put upon us lighter’?” 10And the young men that were grown up with him spoke unto him, saying, “Thus shall you say unto this people that spoke unto you, saying, ‘Your father made our yoke heavy, but make it lighter unto us’; thus shall you speak unto them, ‘My little finger is thicker than my father’s loins. 11And now whereas my father did burden you with a heavy yoke, I will add to your yoke; my father chastised you with whips, but I will chastise you with scorpions’.” 12So Yaravam and all the people came to Rekhav’am the third day, as HaMelekh bade, saying, “Come to me again the third day.” 13And HaMelekh answered the people roughly, and forsook the counsel of the old men which they had given him; 14and spoke to them after the counsel of the young men, saying, “My father made your yoke heavy, but I will add to your yoke; my father chastised you with whips, but I will chastise you with scorpions.” 15So HaMelekh hearkened not unto the people; for it was a thing brought about of  יהוה , that He might establish His D’var, which  יהוה  spoke by the hand of Akhi-Yah the Shiloni to Yaravam Ben Nevat. 16And when all Yisra’el saw that HaMelekh hearkened not unto them, the people answered HaMelekh, saying, “What portion have we in David? Neither have we inheritance in the son of Yishai; to your tents, O Yisra’el; now see to your own house, David.” So Yisra’el departed unto their tents. 17But as for B’nei Yisra’el that dwelt in the cities of Yehudah, Rekhav’am reigned over them.

18Then Melekh Rekhav’am sent Adoram, who was over the levy; and all Yisra’el stoned him with stones, so that he died. And Melekh Rekhav’am made speed to get him up to his chariot, to flee to Yerushalayim. 19So Yisra’el rebelled against Beit David, unto this day. 

20And it came to pass, when all Yisra’el heard that Yaravam was returned, that they sent and called him unto the assembly, and made him Melekh over all Yisra’el; there was none that followed Beit David, but the tribe of Yehudah only. 21And when Rekhav’am was come to Yerushalayim, he assembled all the house of Yehudah, and the tribe of Binyamin, a hundred and eighty thousand chosen men that were warriors, to fight against the house of Yisra’el, to bring the kingdom back to Rekhav’am Ben Shlomo.

22But the D’var Elohim came unto Shema-Yah, the man of Elohim, saying, 23“Speak unto Rekhav’am Ben Shlomo, Melekh Yehudah, and unto all Beit Yehudah and Binyamin, and to the rest of the people, saying, 24Thus says  יהוה : ‘You shall not go up, nor fight against your brethren B’nei Yisra’el; return every man to his house; for this thing is of Me’.” So they hearkened unto the D’var  יהוה , and returned and went their way, according to the D’var  יהוה . 

25Then Yaravam built Shekhem in the hill-country of Efrayim, and dwelt therein; and he went out from there, and built Penu’el. 26And Yaravam said in his heart, “Now will the kingdom return to Beit David. 27If this people goes up to offer sacrifices in Beit  יהוה  at Yerushalayim, then will the heart of this people turn back unto their Adon, even unto Rekhav’am Melekh Yehudah; and they will kill me, and return to Rekhav’am Melekh Yehudah.” 28Whereupon the king took counsel, and made two calves of gold; and he said unto them, “You have gone up long enough to Yerushalayim; behold your gods, O Yisra’el, which brought you up out of the land of Mitzrayim.” 29And he set the one in Beit El, and the other he put in Dan. 30And this thing became a sin; for the people went to worship before the one, even unto Dan. 31And he made houses of high places, and made priests from among all the people, that were not of the sons of Levi. 32And Yaravam ordained a feast in the eighth month, on the fifteenth day of the month, like unto the feast that is in Yehudah, and he went up unto the altar; so did he in Beit El, to sacrifice unto the calves that he had made; and he placed in Beit El the priests of the high places that he had made. 33And he went up unto the altar which he had made in Beit El, on the fifteenth day in the eighth month, even in the month which he had devised of his own heart; and he ordained a feast for B’nei Yisra’el, and went up unto the altar, to offer.

אוַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם: כִּי שְׁכֶם בָּא כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ. בוַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וְהוּא עוֹדֶנּוּ בְמִצְרַיִם אֲשֶׁר בָּרַח מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה; וַיֵּשֶׁב יָרָבְעָם בְּמִצְרָיִם. גוַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְרְאוּ לוֹ ויבאו (וַיָּבֹא) יָרָבְעָם וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל; וַיְדַבְּרוּ אֶל רְחַבְעָם לֵאמֹר, דאָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ; וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ. הוַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ עֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים וְשׁוּבוּ אֵלָי; וַיֵּלְכוּ הָעָם. ווַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֶת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הָיוּ עֹמְדִים אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה אָבִיו בִּהְיֹתוֹ חַי לֵאמֹר: אֵיךְ אַתֶּם נוֹעָצִים לְהָשִׁיב אֶת הָעָם הַזֶּה דָּבָר. זוידבר (וַיְדַבְּרוּ) אֵלָיו לֵאמֹר אִם הַיּוֹם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה וַעֲבַדְתָּם וַעֲנִיתָם וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם דְּבָרִים טוֹבִים וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים כָּל הַיָּמִים. חוַיַּעֲזֹב אֶת עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ; וַיִּוָּעַץ אֶת הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ אֲשֶׁר הָעֹמְדִים לְפָנָיו. טוַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מָה אַתֶּם נוֹעָצִים וְנָשִׁיב דָּבָר אֶת הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלַי לֵאמֹר הָקֵל מִן הָעֹל אֲשֶׁר נָתַן אָבִיךָ עָלֵינוּ. יוַיְדַבְּרוּ אֵלָיו הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ לֵאמֹר אָבִיךָ הִכְבִּיד אֶת עֻלֵּנוּ וְאַתָּה הָקֵל מֵעָלֵינוּ: כֹּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי. יאוְעַתָּה אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד וַאֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם; אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים. יבוַיָּבוֹ יָרָבְעָם וְכָל הָעָם אֶל רְחַבְעָם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר שׁוּבוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. יגוַיַּעַן הַמֶּלֶךְ אֶת הָעָם קָשָׁה; וַיַּעֲזֹב אֶת עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ. ידוַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם וַאֲנִי אֹסִיף עַל עֻלְּכֶם; אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים. טווְלֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל הָעָם: כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵעִם יהוה לְמַעַן הָקִים אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי אֶל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט. טזוַיַּרְא כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵהֶם וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד; וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו. יזוּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עֲלֵיהֶם רְחַבְעָם.

יחוַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֶת אֲדֹרָם אֲשֶׁר עַל הַמַּס וַיִּרְגְּמוּ כָל יִשְׂרָאֵל בּוֹ אֶבֶן וַיָּמֹת; וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם הִתְאַמֵּץ לַעֲלוֹת בַּמֶּרְכָּבָה לָנוּס יְרוּשָׁלִָם. יטוַיִּפְשְׁעוּ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית דָּוִד עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

כוַיְהִי כִּשְׁמֹעַ כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי שָׁב יָרָבְעָם וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְרְאוּ אֹתוֹ אֶל הָעֵדָה וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל: לֹא הָיָה אַחֲרֵי בֵית דָּוִד זוּלָתִי שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ. כאויבאו (וַיָּבֹא) רְחַבְעָם יְרוּשָׁלִַם וַיַּקְהֵל אֶת כָּל בֵּית יְהוּדָה וְאֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן מֵאָה וּשְׁמֹנִים אֶלֶף בָּחוּר עֹשֵׂה מִלְחָמָה לְהִלָּחֵם עִם בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב אֶת הַמְּלוּכָה לִרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה.

כבוַיְהִי דְּבַר הָאֱלֹהִים אֶל שְׁמַעְיָה אִישׁ הָאֱלֹהִים לֵאמֹר, כגאֱמֹר אֶל רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶל כָּל בֵּית יְהוּדָה וּבִנְיָמִין; וְיֶתֶר הָעָם לֵאמֹר, כדכֹּה אָמַר יהוה לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּן עִם אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ כִּי מֵאִתִּי נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה; וַיִּשְׁמְעוּ אֶת דְּבַר יהוה וַיָּשֻׁבוּ לָלֶכֶת כִּדְבַר יהוה .

כהוַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם וַיֵּשֶׁב בָּהּ; וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיִּבֶן אֶת פְּנוּאֵל. כווַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ: עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד. כזאִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית יהוה בִּירוּשָׁלִַם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה; וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה. כחוַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. כטוַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל; וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן. לוַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת; וַיֵּלְכוּ הָעָם לִפְנֵי הָאֶחָד עַד דָּן. לאוַיַּעַשׂ אֶת בֵּית בָּמוֹת; וַיַּעַשׂ כֹּהֲנִים מִקְצוֹת הָעָם אֲשֶׁר לֹא הָיוּ מִבְּנֵי לֵוִי. לבוַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ כֵּן עָשָׂה בְּבֵית אֵל לְזַבֵּחַ לָעֲגָלִים אֲשֶׁר עָשָׂה; וְהֶעֱמִיד בְּבֵית אֵל אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה. לגוַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מלבד (מִלִּבּוֹ); וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר.