Melakhim Alef 9 – מלכים א פרק ט

1And it came to pass, when Shlomo had finished the building of Beit  יהוה , and the house of HaMelekh, and all Shlomo’s delight which he was pleased to do, 2that  יהוה  appeared to Shlomo the second time, as He had appeared unto him at Givon. 3And  יהוה  said unto him, “I have heard your prayer and your supplication, that you have made before Me: I have hallowed this house, which you have built, to put My Name there forever; and My eyes and My heart shall be there perpetually. 4And as for you, if you will walk before Me, as David your father walked, in integrity of heart, and in uprightness, to do according to all that I have commanded you, and will keep My Khukot and My Mishpatim; 5then I will establish the throne of your kingdom over Yisra’el forever; according as I promised to David your father, saying, ‘There shall not fail you a man upon the throne of Yisra’el’. 6But if you shall turn away from following Me, you or your children, and not keep My Mitzvot and My Khukot which I have set before you, but shall go and serve other gods, and worship them; 7then will I cut off Yisra’el out of the land which I have given them; and this house, which I have hallowed for My Name, will I cast out of My sight; and Yisra’el shall be a proverb and a by-word among all peoples; 8and this house which is so high [shall become desolate], and every one that passes by it shall be astonished, and shall hiss; and when they shall say, ‘Why has  יהוה  done this unto this land, and to this house?’ 9They shall be answered, ‘Because they forsook  יהוה  their Elohim, who brought forth their fathers out of the land of Mitzrayim, and laid hold on other gods, and worshipped them, and served them; therefore has  יהוה  brought all this evil upon them.”

10And it came to pass at the end of twenty years, wherein Shlomo had built the two houses, Beit  יהוה  and the house of HaMelekh– 11now Khiram the king of Tzor had furnished Shlomo with cedar trees and cypress trees, and with gold, according to all his desire–that then Melekh Shlomo gave Khiram twenty cities in the land of HaGalil. 12And Khiram came out from Tzor to see the cities which Shlomo had given him: and they pleased him not. 13And he said, “What cities are these which you have given me, my brother?” And they were called the land of Kavul, unto this day.

14And Khiram sent to HaMelekh one hundred and twenty talents of gold. 15And this is the account of the levy which Melekh Shlomo raised; to build Beit  יהוה , and his own house, and Milo, and the wall of Yerushalayim, and Khatzor, and Megido, and Gazer.  16Paroh king of Mitzrayim had gone up and taken Gazer, and burnt it with fire, and slain the Kena’ani that dwelt in the city, and given it for a portion unto his daughter, Shlomo’s wife. 17And Shlomo built Gazer, and Beit Khoron the nether, 18and Ba’alat, and Tadmor in the wilderness, in the land, 19and all the store-cities that Shlomo had, and the cities for his chariots, and the cities for his horsemen, and that which Shlomo desired to build for his pleasure in Yerushalayim, and in Levanon, and in all the land of his dominion. 20All the people that were left of the Amori, the Khiti, the Peritzi, the Khivi, and the Yevusi, who were not of B’nei Yisra’el; 21even their children that were left after them in the land, whom B’nei Yisra’el were not able utterly to destroy, of them did Shlomo raise a levy of bondservants, unto this day. 22But of B’nei Yisra’el did Shlomo make no bondservants; but they were the men of war, and his servants, and his princes, and his captains, and rulers of his chariots and of his horsemen. 23These were the chief officers that were over Shlomo’s work, five hundred and fifty, who bore rule over the people that wrought in the work. 24But Paroh’s daughter came up out of the city of David unto her house which [Shlomo] had built for her; then did he build Milo. 25And three times in a year did Shlomo offer Olot and Sh’lamim upon the Mizbe’akh which he built unto  יהוה , offering thereby, upon the Mizbe’akh that was before  יהוה . So he finished HaBa’it. 26And Melekh Shlomo made a navy of ships in Etzion Gever, which is beside Elot, on the shore of Yam Suf, in the land of Edom. 27And Khiram sent in the navy his servants, shipmen that had knowledge of the sea, with the servants of Shlomo. 28And they came to Ofir, and fetched from there gold, four hundred and twenty talents, and brought it to Melekh Shlomo.

אוַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יהוה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת. בוַיֵּרָא יהוה אֶל שְׁלֹמֹה שֵׁנִית כַּאֲשֶׁר נִרְאָה אֵלָיו בְּגִבְעוֹן. גוַיֹּאמֶר יהוה אֵלָיו שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם; וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים. דוְאַתָּה אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ בְּתָם לֵבָב וּבְיֹשֶׁר לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמֹר. הוַהֲקִמֹתִי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל דָּוִד אָבִיךָ לֵאמֹר לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל. ואִם שׁוֹב תְּשֻׁבוּן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם מֵאַחֲרַי וְלֹא תִשְׁמְרוּ מִצְו‍ֹתַי חֻקֹּתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם; וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. זוְהִכְרַתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אֲשַׁלַּח מֵעַל פָּנָי; וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים. חוְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן כָּל עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם וְשָׁרָק; וְאָמְרוּ עַל מֶה עָשָׂה יהוה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה. טוְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת יהוה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת אֲבֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיַּחֲזִקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים וישתחו (וַיִּשְׁתַּחֲווּ) לָהֶם וַיַּעַבְדֻם; עַל כֵּן הֵבִיא יהוה עֲלֵיהֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת. 

יוַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת בֵּית יהוה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ. יאחִירָם מֶלֶךְ צֹר נִשָּׂא אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ; אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל. יבוַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה; וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו. יגוַיֹּאמֶר מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי; וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

ידוַיִּשְׁלַח חִירָם לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב. טווְזֶה דְבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יהוה וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת הַמִּלּוֹא וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם; וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גָּזֶר.  טזפַּרְעֹה  מֶלֶךְ  מִצְרַיִם  עָלָה וַיִּלְכֹּד  אֶת  גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ וְאֶת הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג; וַיִּתְּנָהּ שִׁלֻּחִים לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה. יזוַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת גָּזֶר וְאֶת בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן. יחוְאֶת בַּעֲלָת וְאֶת תמר (תַּדְמֹר) בַּמִּדְבָּר בָּאָרֶץ. יטוְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים; וְאֵת חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלִַם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ. ככָּל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הָאֱמֹרִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. כאבְּנֵיהֶם אֲשֶׁר נֹתְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַחֲרִימָם; וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עֹבֵד עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כבוּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה עָבֶד: כִּי הֵם אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְשָׁלִישָׁיו וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו. כגאֵלֶּה שָׂרֵי הַנִּצָּבִים אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה לִשְׁלֹמֹה חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה. כדאַךְ בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ; אָז בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא. כהוְהֶעֱלָה שְׁלֹמֹה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה עֹלוֹת וּשְׁלָמִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה לַיהוה וְהַקְטֵיר אִתּוֹ אֲשֶׁר לִפְנֵי יהוה ; וְשִׁלַּם אֶת הַבָּיִת. כווָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם. כזוַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה. כחוַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר; וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.