Melakhim Bet 18 – מלכים ב פרק יח

1Now it came to pass in the third year of Hoshe’ah Ben Elah, king of Yisra’el, that Khizki-Yah Ben Akhaz, Melekh Yehudah, began to reign. 2Twenty-five years old was he when he began to reign; and he reigned twenty-nine years in Yerushalayim; and his mother’s name was Avi Bat Zekhar-Yah. 3And he did that which was right in the eyes of  יהוה , according to all that David his father had done. 4He removed the high places, and broke the pillars, and cut down the Asherah;  and he broke in pieces the brazen serpent that Moshe had made; for unto those days B’nei Yisra’el did offer to it; and it was called Nekhushtan. 5He trusted in  יהוה  Elohei Yisra’el; so that after him was none like him among all HaMelakhim Yehudah, nor among them that were before him. 6For he cleaved to  יהוה , he departed not from following Him, but kept His Mitzvot, which  יהוה  commanded Moshe. 7And  יהוה  was with him: wherever he went forth he prospered; and he rebelled against the king of Ashur, and served him not. 8He smote the P’lishtim unto Gaza and the borders thereof, from the tower of the watchmen to the fortified city.

9And it came to pass in the fourth year of Melekh Khizki-Yahu, which was the seventh year of Hoshe’ah Ben Elah king of Yisra’el, that Shalmaneser king of Ashur came up against Shomron, and besieged it. 10And at the end of three years they took it; even in the sixth year of Khizki-Yah, which was the ninth year of Hoshe’ah king of Yisra’el, Shomron was taken. 11And the king of Ashur carried Yisra’el away unto Ashur, and put them in Khalah, and in Khavor, on the river of Gozan, and in the cities of Madai; 12because they hearkened not to the voice of  יהוה  their Elohim, but transgressed His Brit, even all that Moshe the servant of  יהוה  commanded, and would not hear it, nor do it.

13Now in the fourteenth year of king Khizki-Yah did Sankheriv king of Ashur come up against all the fortified cities of Yehudah, and took them. 14And Khizki-Yah, Melekh Yehudah, sent to the king of Ashur to Lakhishah, saying, “I have offended; return from me; that which you put on me will I bear.” And the king of Ashur appointed unto Khizki-Yah, Melekh Yehudah, three hundred talents of silver and thirty talents of gold. 15And Khizki-Yah gave him all the silver that was found in Beit  יהוה , and in the treasures of the house of HaMelekh. 16At that time did Khizki-Yah cut off the gold from the doors of the Heikhal of  יהוה , and from the door-posts which Khizki-Yah, Melekh Yehudah, had overlaid, and gave it to the king of Ashur.

17And the king of Ashur sent Tartan and Rav Saris and Rav Shakeh from Lakhishah to Melekh Khizki-Yahu with a great army unto Yerushalayim. And they went up and came to Yerushalayim. And when they were come up, they came and stood by the conduit of the upper pool, which is in the highway of the fullers’ field. 18And when they had called to HaMelekh, there came out to them El Yakim Ben Khilki-Yahu, who was over the household, and Shevnah the scribe, and Yo’akh Ben Asaf the recorder. 19And Rav Shakeh said unto them, “Say now to Khizki-Yahu, ‘Thus says the great king, the king of Ashur, ‘What confidence is this wherein you trust? 20Say you that a mere word of the lips is counsel and strength for the war? Now on whom do you trust, that you have rebelled against me? 21Now, behold, you trust upon the staff of this bruised reed, even upon Mitzrayim; whereon if a man leans, it will go into his hand, and pierce it; so is Paroh king of Mitzrayim unto all that trust on him. 22But if you say unto me, ‘We trust in  יהוה  our Elohim’; is not that He, whose high places and whose altars Khizki-Yahu has taken away, and has said to Yehudah and to Yerushalayim, ‘You shall worship before this Mizbe’akh in Yerushalayim’?” 23Now therefore, I pray, make a wager with my master the king of Ashur, and I will give you two thousand horses, if you are able on your part to set riders upon them. 24How then can you turn away the face of one captain, even of the least of my master’s servants? And yet you put your trust on Mitzrayim for chariots and for horsemen! 25Am I now come up without  יהוה  against this place to destroy it?  יהוה  said unto me, ‘Go up against this land, destroy it’.” 

26Then said El Yakim Ben Khilki-Yahu, and Shevnah, and Yo’akh, unto Rav Shakeh, “Speak, I pray, to your servants in Aramit; for we understand it; and speak not with us in Yehudit, in the ears of the people that are on the wall.” 27But Rav Shakeh said unto them, “Has my master sent me to your master, and to you, to speak these words? Has he not sent me to the men that sit on the wall, to eat their own dung, and to drink their own water with you?” 28Then Rav Shakeh stood, and cried with a loud voice in Yehudit, and spoke, saying, “Hear the word of the great king,  the  king  of  Ashur. 29Thus says the king, ‘Let not Khizki-Yahu beguile you; for he will not be able to deliver you out of his hand; 30neither let Khizki-Yahu make you trust in  יהוה , saying, ‘  יהוה will surely deliver us, and this city shall not be given into the hand of the king of Ashur’.’ 31Hearken not to Khizki-Yahu; for thus says the king of Ashur, ‘Make your blessing with me, and come out to me; and eat every one of his vine, and every one of his fig tree, and drink every one the waters of his own cistern; 32until I come and take you away to a land like your own land, a land of grain and choice wine, a land of bread and vineyards, a land of olive trees and of honey, that you may live, and not die; and hearken not unto Khizki-Yahu, when he persuades you, saying, ‘ יהוה will deliver us’. 33Has any of the gods of the nations ever delivered his land out of the hand of the king of Ashur? 34Where are the gods of Khamat, and of Arfad?  Where are the gods of Sefarvayim, of Khena, and Ivah? Have they delivered Shomron out of my hand? 35Who are they among all the gods of the countries, that have delivered their country out of my hand, that  יהוה  should deliver Yerushalayim out of my hand’?” 

36But the people stayed silent, and answered him not a word; for the king’s commandment was, saying, “Answer him not.” 37Then came El Yakim Ben Khilki-Yahu, who was over the household, and Shevna the scribe, and Yo’akh Ben Asaf the recorder, to Khizki-Yahu with their clothes rent, and told him the words of Rav Shakeh.

אוַיְהִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ חִזְקִיָּה בֶן אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה. בבֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹאֲבִי בַּת זְכַרְיָה.  גוַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יהוה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד אָבִיו.  דהוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה; וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן. הבַּיהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטָח; וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו. ווַיִּדְבַּק בַּיהוה לֹא סָר מֵאַחֲרָיו; וַיִּשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה. זוְהָיָה יהוה עִמּוֹ בְּכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא יַשְׂכִּיל; וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ. חהוּא הִכָּה אֶת פְּלִשְׁתִּים עַד עַזָּה וְאֶת גְּבוּלֶיהָ מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר.

טוַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל; עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ. יוַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה: הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדָה שֹׁמְרוֹן. יאוַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה; וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי. יבעַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יהוה אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ אֶת בְּרִיתוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יהוה ; וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא עָשׂוּ. 

יגוּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם. ידוַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר חָטָאתִי שׁוּב מֵעָלַי אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא; וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב. טווַיִּתֵּן חִזְקִיָּה אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית יהוה ; וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ. טזבָּעֵת הַהִיא קִצַּץ חִזְקִיָּה אֶת דַּלְתוֹת הֵיכַל יהוה וְאֶת הָאֹמְנוֹת אֲשֶׁר צִפָּה חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה; וַיִּתְּנֵם לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר.

יזוַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַבְשָׁקֵה מִן לָכִישׁ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלִָם; וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כֹבֵס. יחוַיִּקְרְאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת; וְשֶׁבְנָה הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר. יטוַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ: כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ. כאָמַרְתָּ אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה; עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי. כאעַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ; כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו. כבוְכִי תֹאמְרוּן אֵלַי אֶל יהוה אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ: הֲלוֹא הוּא אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ בִּירוּשָׁלִָם. כגוְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא אֶת אֲדֹנִי אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר; וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם. כדוְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְּטַנִּים; וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים. כהעַתָּה הֲמִבַּלְעֲדֵי יהוה עָלִיתִי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁחִתוֹ; יהוה אָמַר אֵלַי עֲלֵה עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ.

כווַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה וְיוֹאָח אֶל רַבְשָׁקֵה דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ; וְאַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחֹמָה. כזוַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת חריהם (צוֹאָתָם) וְלִשְׁתּוֹת אֶת שניהם  (מֵימֵי רַגְלֵיהֶם) עִמָּכֶם. כחוַיַּעֲמֹד רַבְשָׁקֵה וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית; וַיְדַבֵּר וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ דְּבַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר. כטכֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַל יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ: כִּי לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ. לוְאַל יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל יהוה לֵאמֹר הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יהוה ; וְלֹא תִנָּתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. לאאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ: כִּי כֹה אָמַר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי וְאִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי בֹרוֹ. לבעַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ וִחְיוּ וְלֹא תָמֻתוּ; וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי יַסִּית אֶתְכֶם לֵאמֹר יהוה יַצִּילֵנוּ. לגהַהַצֵּל הִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אִישׁ אֶת אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. לדאַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם הֵנַע וְעִוָּה: כִּי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי. להמִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי: כִּי יַצִּיל יהוה אֶת יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי.

לווְהֶחֱרִישׁוּ הָעָם וְלֹא עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר: כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ. לז וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּה אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים; וַיַּגִּדוּ לוֹ דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה.