1And B’nei Yisra’el again did that which was evil in the sight of יהוה , when Ehud was dead. 2And יהוה gave them over into the hand of Yavin king of Kena’an, that reigned in Khazor; the captain of whose host was Sisera, who dwelt in Kharoshet-HaGoyim. 3And B’nei Yisra’el cried unto יהוה ; for he had nine hundred chariots of iron; and twenty years he mightily oppressed B’nei Yisra’el.
B’Shalakh 4Now D’vorah, a Nevi’ah, the wife of Lapidot, she judged Yisra’el at that time. 5And she sat under the palm tree of D’vorah between Ramah and Beit El in the hill country of Efrayim; and B’nei Yisra’el came up to her for judgment. 6And she sent and called Barak Ben Avino’am out of Kedesh Naftali, and said unto him, “Has not יהוה Elohei Yisra’el, commanded, saying, ‘Go and draw toward mount Tavor, and take with you ten thousand men of the children of Naftali and of the children of Zevulun? 7And I will draw unto you to the brook Kishon Sisera, the captain of Yavin’s army, with his chariots and his multitude; and I will deliver him into your hand.” 8And Barak said unto her, “If you will go with me, then I will go; but if you will not go with me, I will not go.” 9And she said, “I will surely go with you; notwithstanding the journey that you take shall not be for your honor; for יהוה will give Sisera over into the hand of a woman.” And D’vorah arose, and went with Barak to Kedesh. 10And Barak called Zevulun and Naftali together to Kedesh; and there went up ten thousand men at his feet; and D’vorah went up with him. 11Now Khever the Keni had severed himself from the Kayin, even from the children of Khovav the father-in-law of Moshe, and had pitched his tent as far as Eilon Beza’ananim, which is by Kedesh. 12And they told Sisera that Barak Ben Avino’am was gone up to mount Tavor. 13And Sisera gathered together all his chariots, even nine hundred chariots of iron, and all the people that were with him, from Kharoshet HaGoyim, unto the brook Kishon. 14And D’vorah said unto Barak, “Up; for this is the day in which יהוה has delivered Sisera into your hand; is not יהוה gone out before you?” So Barak went down from mount Tavor, and ten thousand men after him. 15And יהוה discomfited Sisera, and all his chariots, and all his host, with the edge of the sword before Barak; and Sisera alighted from his chariot, and fled away on his feet. 16But Barak pursued after the chariots, and after the host, unto Kharoshet HaGoyim; and all the host of Sisera fell by the edge of the sword; there was not a man left. 17But Sisera fled away on his feet to the tent of Ya’el the wife of Khever the Keni; for there was shalom between Yavin the king of Khazor and the house of Khever the Keni. 18And Ya’el went out to meet Sisera, and said unto him, “Turn in, my lord, turn in to me; fear not.” And he turned in unto her into the tent, and she covered him with a rug. 19And he said unto her, “Give me, I pray, a little water to drink; for I am thirsty.” And she opened a bottle of milk, and gave him drink, and covered him. 20And he said unto her, “Stand in the door of the tent, and it shall be, when any man does come and inquire of you, and say, ‘Is there any man here,’ that you shall say, ‘No’.” 21Then Ya’el, the wife of Khever, took a tent-pin, and took a hammer in her hand, and went softly unto him, and smote the pin into his temples, and it pierced through into the ground; for he was in a deep sleep; so he swooned and died. 22And, behold, as Barak pursued Sisera, Ya’el came out to meet him, and said unto him, “Come, and I will show you the man whom you seek.” And he came unto her; and, behold, Sisera lay dead, and the tent-pin was in his temples. 23So Elohim subdued on that day Yavin the king of Kena’an before B’nei Yisra’el. 24And the hand of B’nei Yisra’el prevailed more and more against Yavin the king of Kena’an, until they had destroyed Yavin king of Kena’an.
אוַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יהוה ; וְאֵהוּד מֵת. בוַיִּמְכְּרֵם יהוה בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחָצוֹר; וְשַׂר צְבָאוֹ סִיסְרָא וְהוּא יוֹשֵׁב בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם. גוַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יהוה : כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה.
דוּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא. הוְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט. ווַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. זוּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁוֹן אֶת סִיסְרָא שַׂר צְבָא יָבִין וְאֶת רִכְבּוֹ וְאֶת הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ בְּיָדֶךָ. חוַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי; וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי לֹא אֵלֵךְ. טוַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ כִּי בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר יהוה אֶת סִיסְרָא; וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם בָּרָק קֶדְשָׁה. יוַיַּזְעֵק בָּרָק אֶת זְבוּלֻן וְאֶת נַפְתָּלִי קֶדְשָׁה וַיַּעַל בְּרַגְלָיו עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי אִישׁ; וַתַּעַל עִמּוֹ דְּבוֹרָה. יאוְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה; וַיֵּט אָהֳלוֹ עַד אֵילוֹן בצענים (בְּצַעֲנַנִּים) אֲשֶׁר אֶת קֶדֶשׁ. יבוַיַּגִּדוּ לְסִיסְרָא: כִּי עָלָה בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם הַר תָּבוֹר. יגוַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל וְאֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם אֶל נַחַל קִישׁוֹן. ידוַתֹּאמֶר דְּבֹרָה אֶל בָּרָק קוּם כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן יהוה אֶת סִיסְרָא בְּיָדֶךָ הֲלֹא יהוה יָצָא לְפָנֶיךָ; וַיֵּרֶד בָּרָק מֵהַר תָּבוֹר וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ אַחֲרָיו. טווַיָּהָם יהוה אֶת סִיסְרָא וְאֶת כָּל הָרֶכֶב וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה לְפִי חֶרֶב לִפְנֵי בָרָק; וַיֵּרֶד סִיסְרָא מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה וַיָּנָס בְּרַגְלָיו. טזוּבָרָק רָדַף אַחֲרֵי הָרֶכֶב וְאַחֲרֵי הַמַּחֲנֶה עַד חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם; וַיִּפֹּל כָּל מַחֲנֵה סִיסְרָא לְפִי חֶרֶב לֹא נִשְׁאַר עַד אֶחָד. יזוְסִיסְרָא נָס בְּרַגְלָיו אֶל אֹהֶל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי: כִּי שָׁלוֹם בֵּין יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וּבֵין בֵּית חֶבֶר הַקֵּינִי. יחוַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרַאת סִיסְרָא וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי אַל תִּירָא; וַיָּסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה. יטוַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם כִּי צָמֵאתִי; וַתִּפְתַּח אֶת נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ וַתְּכַסֵּהוּ. כוַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְהָיָה אִם אִישׁ יָבֹא וּשְׁאֵלֵךְ וְאָמַר הֲיֵשׁ פֹּה אִישׁ וְאָמַרְתְּ אָיִן. כאוַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר אֶת יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט וַתִּתְקַע אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ; וְהוּא נִרְדָּם וַיָּעַף וַיָּמֹת. כבוְהִנֵּה בָרָק רֹדֵף אֶת סִיסְרָא וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר לוֹ לֵךְ וְאַרְאֶךָּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ; וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וְהִנֵּה סִיסְרָא נֹפֵל מֵת וְהַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ. כגוַיַּכְנַע אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כדוַתֵּלֶךְ יַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלוֹךְ וְקָשָׁה עַל יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן עַד אֲשֶׁר הִכְרִיתוּ אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן.
D'var יהוה , The Word of יהוה 