Yekhezkel 13 – יחזקאל יג

1And the D’var  יהוה  came unto me, saying, 2“Ben Adam, prophesy against the prophets of Yisra’el that prophesy, and say you unto them that prophesy out of their own heart, ‘Hear the D’var  יהוה , ‘Thus3 says Adonai  יהוה , ‘Woe unto the vile prophets, that follow their own spirit, and things which they have not seen!’ 4O Yisra’el, your prophets have been like foxes in ruins. 5You have not gone up into the breaches, neither made up the hedge for Beit Yisra’el, to stand in the battle in Yom  יהוה . They6 have seen vanity and lying divination, that say, ‘ יהוה  says’, and  יהוה  has not sent them, yet they hope that the word would be confirmed! 7Have you not seen a vain vision, and have you not spoken a lying divination, whereas you say, ‘ יהוה  says’, albeit I have not spoken?’  8Therefore thus says Adonai  יהוה ,’Because you have spoken vanity, and seen lies, therefore, behold, I am against you, says Adonai  יהוה ‘. And9 My hand shall be against the prophets that see vanity, and that divine lies; they shall not be in the council of My people, neither shall they be written in the register of Beit Yisra’el, neither shall they enter into the land of Yisra’el; and you shall know that I am Adonai  יהוה . Because10, even because they have led My people astray, saying, ‘Shalom!’, and there is no shalom; and when it builds up a slight wall, behold, they daub it with whited plaster; 11say unto  them that daub it with whited plaster that it shall fall; there shall be an overflowing shower, and you, O great hailstones, shall fall, and a stormy wind shall break forth, 12and, lo, when the wall is fallen, shall it not be said unto you, ‘Where is the daubing wherewith you have daubed it?”  13Therefore thus says Adonai  יהוה , ‘I will even cause a stormy wind to break forth in My fury; and there shall be an overflowing shower in My anger, and great hailstones in fury to consume it’. 14So will I break down the wall that you have daubed with whited plaster, and bring it down to the ground, so that the foundation thereof shall be uncovered; and it shall fall, and you shall be consumed in the midst thereof; and you shall know that I am  יהוה . Thus15 will I spend My fury upon the wall, and upon them that have daubed it with whited plaster; and I will say unto you, ‘The wall is no more, neither they that daubed it’; 16to wit, the prophets of Yisra’el that prophesy concerning Yerushalayim, and that see visions of shalom for her, and there is no shalom, says Adonai  יהוה .”

17“And you, Ben Adam, set your face against the daughters of your people, that prophesy out of their own heart; and prophesy against them, 18and say, ‘Thus says Adonai  יהוה , ‘Woe to the women that sew cushions upon all elbows, and make pads for the head of persons of every stature to hunt souls! Will you hunt the souls of My people, and save souls alive for yourselves? 19And you have profaned Me among My people for handfuls of barley and for crumbs of bread, to slay the souls that should not die, and to save the souls alive that should not live, by your lying to My people that hearken unto lies’.’  20Therefore thus says Adonai  יהוה , ‘Behold, I am against your cushions, wherewith you hunt the souls as birds, and I will tear them from your arms; and I will let the souls go, even the souls that you hunt as birds. 21Your pads also will I tear, and deliver My people out of your hand, and they shall be no more in your hand to be hunted; and you shall know that I am  יהוה ‘. Because22 with lies you have cowed the heart of the righteous, when I have not grieved him; and strengthened the hands of the wicked, that he should not return from his wicked way, that he should be saved alive; 23therefore you shall no more see vanity, nor divine divinations; and I will deliver My people out of your hand; and you shall know that I am  יהוה .”

אוַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר, בבֶּן אָדָם הִנָּבֵא אֶל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבָּאִים; וְאָמַרְתָּ לִנְבִיאֵי מִלִּבָּם שִׁמְעוּ דְּבַר יהוה . גכֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הוֹי עַל הַנְּבִיאִים הַנְּבָלִים אֲשֶׁר הֹלְכִים אַחַר רוּחָם וּלְבִלְתִּי רָאוּ. דכְּשֻׁעָלִים בָּחֳרָבוֹת נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ. הלֹא עֲלִיתֶם בַּפְּרָצוֹת וַתִּגְדְּרוּ גָדֵר עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה בְּיוֹם יהוה . וחָזוּ שָׁוְא וְקֶסֶם כָּזָב הָאֹמְרִים נְאֻם יהוה וַיהוה לֹא שְׁלָחָם; וְיִחֲלוּ לְקַיֵּם דָּבָר. זהֲלוֹא מַחֲזֵה שָׁוְא חֲזִיתֶם וּמִקְסַם כָּזָב אֲמַרְתֶּם; וְאֹמְרִים נְאֻם יהוה וַאֲנִי לֹא דִבַּרְתִּי. חלָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה יַעַן דַּבֶּרְכֶם שָׁוְא וַחֲזִיתֶם כָּזָב לָכֵן הִנְנִי אֲלֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יהוה . טוְהָיְתָה יָדִי אֶל הַנְּבִיאִים הַחֹזִים שָׁוְא וְהַקֹּסְמִים כָּזָב בְּסוֹד עַמִּי לֹא יִהְיוּ וּבִכְתָב בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ; וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יהוה . ייַעַן וּבְיַעַן הִטְעוּ אֶת עַמִּי לֵאמֹר שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם; וְהוּא בֹּנֶה חַיִץ וְהִנָּם טָחִים אֹתוֹ תָּפֵל. יאאֱמֹר אֶל טָחֵי תָפֵל וְיִפֹּל; הָיָה גֶּשֶׁם  שׁוֹטֵף  וְאַתֵּנָה  אַבְנֵי  אֶלְגָּבִישׁ  תִּפֹּלְנָה  וְרוּחַ  סְעָרוֹת  תְּבַקֵּעַ. יבוְהִנֵּה נָפַל הַקִּיר: הֲלוֹא יֵאָמֵר אֲלֵיכֶם אַיֵּה הַטִּיחַ אֲשֶׁר טַחְתֶּם. יגלָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה וּבִקַּעְתִּי רוּחַ סְעָרוֹת בַּחֲמָתִי ; וְגֶשֶׁם  שֹׁטֵף  בְּאַפִּי יִהְיֶה  וְאַבְנֵי  אֶלְגָּבִישׁ בְּחֵמָה לְכָלָה. ידוְהָרַסְתִּי אֶת הַקִּיר אֲשֶׁר טַחְתֶּם תָּפֵל וְהִגַּעְתִּיהוּ אֶל הָאָרֶץ וְנִגְלָה יְסֹדוֹ; וְנָפְלָה וּכְלִיתֶם בְּתוֹכָהּ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יהוה . טווְכִלֵּיתִי אֶת חֲמָתִי בַּקִּיר וּבַטָּחִים אֹתוֹ תָּפֵל; וְאֹמַר לָכֶם אֵין הַקִּיר וְאֵין הַטָּחִים אֹתוֹ. טזנְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים אֶל יְרוּשָׁלִַם וְהַחֹזִים לָהּ חֲזוֹן שָׁלֹם; וְאֵין שָׁלֹם נְאֻם אֲדֹנָי יהוה .

יזוְאַתָּה בֶן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל בְּנוֹת עַמְּךָ הַמִּתְנַבְּאוֹת מִלִּבְּהֶן; וְהִנָּבֵא עֲלֵיהֶן. יחוְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הוֹי לִמְתַפְּרוֹת כְּסָתוֹת עַל כָּל אַצִּילֵי יָדַי וְעֹשׂוֹת הַמִּסְפָּחוֹת עַל רֹאשׁ כָּל קוֹמָה לְצוֹדֵד נְפָשׁוֹת; הַנְּפָשׁוֹת תְּצוֹדֵדְנָה לְעַמִּי וּנְפָשׁוֹת לָכֶנָה תְחַיֶּינָה. יטוַתְּחַלֶּלְנָה אֹתִי אֶל עַמִּי בְּשַׁעֲלֵי שְׂעֹרִים וּבִפְתוֹתֵי לֶחֶם לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תְמוּתֶנָה וּלְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תִחְיֶינָה: בְּכַזֶּבְכֶם לְעַמִּי שֹׁמְעֵי כָזָב. כלָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנְנִי אֶל כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה אֲשֶׁר אַתֵּנָה מְצֹדְדוֹת שָׁם אֶת הַנְּפָשׁוֹת לְפֹרְחוֹת וְקָרַעְתִּי אֹתָם מֵעַל זְרוֹעֹתֵיכֶם; וְשִׁלַּחְתִּי אֶת הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר אַתֶּם מְצֹדְדוֹת אֶת נְפָשִׁים לְפֹרְחֹת. כאוְקָרַעְתִּי אֶת מִסְפְּחֹתֵיכֶם וְהִצַּלְתִּי אֶת עַמִּי מִיֶּדְכֶן וְלֹא יִהְיוּ עוֹד בְּיֶדְכֶן לִמְצוּדָה; וִידַעְתֶּן כִּי אֲנִי יהוה . כביַעַן הַכְאוֹת לֵב צַדִּיק שֶׁקֶר וַאֲנִי לֹא הִכְאַבְתִּיו וּלְחַזֵּק יְדֵי רָשָׁע לְבִלְתִּי שׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָע לְהַחֲיֹתוֹ. כגלָכֵן שָׁוְא לֹא תֶחֱזֶינָה וְקֶסֶם לֹא תִקְסַמְנָה עוֹד; וְהִצַּלְתִּי אֶת עַמִּי מִיֶּדְכֶן וִידַעְתֶּן כִּי אֲנִי יהוה .