Yekhezkel 14 – יחזקאל יד

1Then came certain of the elders of Yisra’el unto me, and sat before me.  

2And the D’var  יהוה  came unto me, saying, 3“Ben Adam, these men have set up their idols in their mind, and put the stumblingblock of their iniquity before their face; should I be inquired of at all by them?  4Therefore speak unto them, and say unto them, ‘Thus says Adonai  יהוה , ‘Every man of Beit Yisra’el that sets up his idols in his mind, and puts the stumblingblock of his iniquity before his face, and comes to the prophet, I  יהוה  will answer him that comes according to the multitude of his idols’; 5that I may take Beit Yisra’el in their own heart, because they are all turned away from Me through their idols’.  6Therefore say unto Beit Yisra’el, ‘Thus says Adonai  יהוה , ‘Repent, and turn yourselves from your idols; and turn away your faces from all your abominations’. 7For every one of Beit Yisra’el, or of the strangers that sojourn in Yisra’el, that separates himself from Me, and takes his idols into his heart, and puts the stumblingblock of his iniquity before his face, and comes to the prophet, that he inquire for him of Me, I, יהוה , will answer him by Myself, 8and I will set My face against that man, and will make him a sign and a mashal, and I will cut him off from the midst of My people; and you shall know that I am  יהוה ‘.  And9 when the prophet is enticed and speaks a word, I  יהוה  have enticed that prophet, and I will stretch out My hand upon him, and will destroy him from the midst of My people Yisra’el. 10And they shall bear their iniquity; the iniquity of the prophet shall be even as the iniquity of him that inquires; 11that Beit Yisra’el may go no more astray from Me, neither defile themselves any more with all their transgressions; but that they may be My people, and I may be their Elohim, says Adonai  יהוה .”

12And the D’var  יהוה  came unto me, saying, 13“Ben Adam, when a land sins against Me by trespassing grievously, and I stretch out My hand upon it, and break the staff of the bread thereof, and send famine upon it, and cut off from it man and beast; 14though these three men, No’akh, Dani’el, and Iyov were in it, they should deliver but their own souls by their righteousness, says Adonai  יהוה . If15 I cause evil beasts to pass through the land, and they bereave it, and it becomes desolate, so that no man may pass through because of the beasts; 16though these three men were in it, as I live, says Adonai  יהוה , they shall deliver neither sons nor daughters; they only shall be delivered, but the land shall be desolate. 17Or if I bring a sword upon that land, and say, ‘Let the sword go through the land, so that I cut off from it man and beast; 18though these three men were in it, as I live, says Adonai  יהוה , they shall deliver neither sons nor daughters, but they only shall be delivered themselves. 19Or if I send a pestilence into that land, and pour out My fury upon it in blood, to cut off from it man and beast; 20though No’akh, Dani’el, and Iyov, were in it, as I live, says Adonai  יהוה , they shall deliver neither son nor daughter; they shall but deliver their own souls by their righteousness.”

21“For thus says Adonai  יהוה , ‘How much more when I send My four sore judgments against Yerushalayim, the sword, and the famine, and the evil beasts, and the pestilence, to cut off from it man and beast. 22And, behold, though there is left a remnant therein that shall be brought forth, both sons and daughters; behold, when they come forth unto you, and you see their way and their doings, then you shall be comforted concerning the evil that I have brought upon Yerushalayim, even concerning all that I have brought upon it; 23and they shall comfort you, when you see their way and their doings, and you shall know that I have not done without cause all that I have done in it, says Adonai  יהוה ‘.”

אוַיָּבוֹא אֵלַי אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָי. 

בוַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר, גבֶּן אָדָם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הֶעֱלוּ גִלּוּלֵיהֶם עַל לִבָּם וּמִכְשׁוֹל עֲו‍ֹנָם נָתְנוּ נֹכַח פְּנֵיהֶם: הַאִדָּרֹשׁ אִדָּרֵשׁ לָהֶם. דלָכֵן דַּבֵּר אוֹתָם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַעֲלֶה אֶת גִּלּוּלָיו אֶל לִבּוֹ וּמִכְשׁוֹל עֲו‍ֹנוֹ יָשִׂים נֹכַח פָּנָיו וּבָא אֶל הַנָּבִיא: אֲנִי יהוה נַעֲנֵיתִי לוֹ בה (בָא) בְּרֹב גִּלּוּלָיו. הלְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם אֲשֶׁר נָזֹרוּ מֵעָלַי בְּגִלּוּלֵיהֶם כֻּלָּם. ולָכֵן אֱמֹר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ מֵעַל גִּלּוּלֵיכֶם; וּמֵעַל כָּל תּוֹעֲבֹתֵיכֶם הָשִׁיבוּ פְנֵיכֶם. זכִּי אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמֵהַגֵּר אֲשֶׁר יָגוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְיִנָּזֵר מֵאַחֲרַי וְיַעַל גִּלּוּלָיו אֶל לִבּוֹ וּמִכְשׁוֹל עֲו‍ֹנוֹ יָשִׂים נֹכַח פָּנָיו; וּבָא אֶל הַנָּבִיא לִדְרָשׁ לוֹ בִי אֲנִי יהוה נַעֲנֶה לּוֹ בִּי. חוְנָתַתִּי פָנַי בָּאִישׁ הַהוּא וַהֲשִׂמֹתִיהוּ לְאוֹת וְלִמְשָׁלִים וְהִכְרַתִּיו מִתּוֹךְ עַמִּי; וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יהוה . טוְהַנָּבִיא כִי יְפֻתֶּה וְדִבֶּר דָּבָר אֲנִי יהוה פִּתֵּיתִי אֵת הַנָּבִיא הַהוּא; וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלָיו וְהִשְׁמַדְתִּיו מִתּוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל. יוְנָשְׂאוּ עֲו‍ֹנָם: כַּעֲו‍ֹן הַדֹּרֵשׁ כַּעֲו‍ֹן הַנָּבִיא יִהְיֶה. יאלְמַעַן לֹא יִתְעוּ עוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרַי וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד בְּכָל פִּשְׁעֵיהֶם; וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים נְאֻם אֲדֹנָי יהוה . 

יבוַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר, יגבֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעָל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם; וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. ידוְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דנאל (דָּנִיֵּאל) וְאִיּוֹב: הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יהוה . טולוּ חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה; וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה. טזשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יהוה אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ: הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה. יזאוֹ חֶרֶב אָבִיא עַל הָאָרֶץ הַהִיא; וְאָמַרְתִּי חֶרֶב תַּעֲבֹר בָּאָרֶץ וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. יחוּשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יהוה לֹא יַצִּילוּ בָּנִים וּבָנוֹת: כִּי הֵם לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ. יטאוֹ דֶּבֶר אֲשַׁלַּח אֶל הָאָרֶץ הַהִיא; וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עָלֶיהָ בְּדָם לְהַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. כוְנֹחַ דנאל (דָּנִיֵּאל) וְאִיּוֹב בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יהוה אִם בֵּן אִם בַּת יַצִּילוּ: הֵמָּה בְצִדְקָתָם יַצִּילוּ נַפְשָׁם. 

כאכִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יהוה אַף כִּי אַרְבַּעַת שְׁפָטַי הָרָעִים חֶרֶב וְרָעָב וְחַיָּה רָעָה וָדֶבֶר שִׁלַּחְתִּי אֶל יְרוּשָׁלִָם לְהַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. כבוְהִנֵּה נוֹתְרָה בָּהּ פְּלֵטָה הַמּוּצָאִים בָּנִים וּבָנוֹת הִנָּם יוֹצְאִים אֲלֵיכֶם וּרְאִיתֶם אֶת דַּרְכָּם וְאֶת עֲלִילוֹתָם; וְנִחַמְתֶּם עַל הָרָעָה אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עַל יְרוּשָׁלִַם אֵת כָּל אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עָלֶיהָ. כגוְנִחֲמוּ אֶתְכֶם כִּי תִרְאוּ אֶת דַּרְכָּם וְאֶת עֲלִילוֹתָם; וִידַעְתֶּם כִּי לֹא חִנָּם עָשִׂיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בָהּ נְאֻם אֲדֹנָי יהוה .