Yekhezkel 20 – יחזקאל כ

1And it came to pass in the seventh year, in the fifth khodesh, the tenth day of the khodesh, that certain of the elders of Yisra’el came to inquire of  יהוה , and sat before me.  2And the D’var  יהוה  came unto me, saying, 3“Ben Adam, speak unto the elders of Yisra’el, and say unto them, ‘Thus says Adonai  יהוה , ‘Are you come to inquire of Me?’ As I live, says Adonai  יהוה , I will not be inquired of by you.’ 4Will you judge them, Ben Adam, will you judge them? Cause them to know the abominations of their fathers; 5and say unto them, ‘Thus says Adonai  יהוה , ‘In the day when I chose Yisra’el, and lifted up My hand unto the seed of Beit Ya’akov, and made Myself known unto them in the land of Mitzrayim, when I lifted up My hand unto them, saying, ‘I am  יהוה  your Elohim’; 6in that day I lifted up My hand unto them, to bring them forth out of the land of Mitzrayim into a land that I had sought out for them, flowing with milk and honey, which is the beauty of all lands; 7and I said unto them, ‘Cast away every man the detestable things of his eyes, and defile not yourselves with the idols of Mitzrayim; I am  יהוה  your Elohim’.’ 8But they rebelled against Me, and would not hearken unto Me; they did not every man cast away the detestable things of their eyes, neither did they forsake the idols of Mitzrayim; then I said I would pour out My fury upon them, to spend My anger upon them in the midst of the land of Mitzrayim. 9But I wrought for My Name’s sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, among whom they were, in whose sight I made Myself known unto them, so as to bring them forth out of the land  of Mitzrayim.  10So I caused them to go forth out of the land of Mitzrayim,  and  brought them into the wilderness. 11And I gave them My statutes, and taught them My ordinances, which if a man does them, he shall live by them. 12Moreover, also, I gave them My Sabbaths, to be a sign between Me and them, that they might know that I am  יהוה  that sets them apart. 13But Beit Yisra’el rebelled against Me in the wilderness; they walked not in My statutes, and they rejected My ordinances, which if a man does them, he shall live by them, and My Sabbaths they greatly profaned; then I said I would pour out My fury upon them in the wilderness, to consume them. 14But I wrought for My Name’s sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, in whose sight I brought them out. 15Yet also I lifted up My hand unto them in the wilderness, that I would not bring them into the land which I had given them, flowing with milk and honey, which is the beauty of all lands; 16because they rejected My ordinances, and walked not in My statutes, and profaned My Sabbaths, for their heart went after their idols. 17Nevertheless My eye spared them from destroying them, neither did I make a full end of them in the wilderness. 18And I said unto their children in the wilderness, ‘Walk not in the statutes of your fathers, neither observe their ordinances, nor defile yourselves with their idols; 19I am  יהוה  your Elohim; walk in My statutes, and keep My ordinances, and do them; 20and hallow My Sabbaths, and they shall be a sign between Me and you, that you may know that I am  יהוה  your Elohim.’ 21But the children rebelled against Me; they walked not in My statutes, neither kept My ordinances to do them, which if a man does them, he shall live by them; they profaned My Sabbaths.  Then I said I would pour out My fury upon them, to spend My anger upon them in the wilderness. 22Nevertheless, I withdrew My hand, and wrought for My Name’s sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, in whose sight I brought them forth. 23I lifted up My hand unto them also in the wilderness, that I would scatter them among the nations, and disperse them through the countries 24because they had not executed My ordinances, but had rejected My statutes, and had profaned My Sabbaths, and their eyes were after their fathers’ idols. 25Therefore I gave them also statutes that were not good, and ordinances whereby they should not live; 26and I polluted them in their own gifts, in that they consecrated all that opens the womb, that I might destroy them, to the end that they might know that I am  יהוה ‘.  Therefore27, Ben Adam, speak unto Beit Yisra’el, and say unto them, ‘Thus says Adonai  יהוה , ‘In this, moreover, have your fathers blasphemed Me, in that they dealt treacherously with Me. 28For when I had brought them into the land, which I lifted up My hand to give unto them, then they saw every high hill, and every evergreen tree, and they offered there their sacrifices, and there they presented the provocation of their offering, there also they made their sweet savor, and there they poured out their drink offerings’.’ 29Then I said unto them, ‘What does the high place whereunto you go mean?’ So the name thereof is called Bamah unto this day.  30Therefore, say unto Beit Yisra’el, ‘Thus says Adonai  יהוה ,’When you pollute yourselves after the manner of your fathers, and go after their abominations, 31and when, in offering your gifts, in making your sons to pass through the fire, you pollute yourselves with all your idols, unto this day; shall I then be inquired of by you, O Beit Yisra’el?” As I live, says Adonai  יהוה , I will not be inquired of by you; 32and that which comes into your mind shall not be at all; in that you say, ‘We will be as the nations, as the families of the countries, to serve wood and stone’. 33As I live, says Adonai  יהוה , surely with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with fury poured out, will I be Melekh over you; 34and I will bring you out from the peoples, and will gather you out of the countries wherein you are scattered, with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with fury poured out; 35and I will bring you into the wilderness of the peoples, and there will I plead with you face to face. 36Like as I pleaded with your fathers in the wilderness of the land of Mitzrayim, so will I plead with you, says Adonai  יהוה . And37 I will cause you to pass under the rod, and I will bring you into the bond of the Brit; 38and I will purge out from among you the rebels, and them that transgress against Me; I will bring them forth out of the land where they sojourn, but they shall not enter into the land of Yisra’el; and you shall know that I am  יהוה . As39 for you, O Beit Yisra’el, thus says Adonai  יהוה , ‘Go, serve every one his idols, even because you will not hearken unto Me; but My Kadosh Name shall you no more profane with your gifts, and with your idols. 40For in My kadosh mountain, in the mountain of the height of Yisra’el, says Adonai  יהוה , there shall all Beit Yisra’el, all of them, serve Me in the land; there will I accept them, and there will I require your heave-offerings, and the first of your gifts, with all your kadosh things. 41With your sweet savor will I accept you, when I bring you out from the peoples, and gather you out of the countries wherein you have been scattered; and I will be consecrated in you in the sight of the nations. 42And you shall know that I am  יהוה , when I shall bring you into the land of Yisra’el, into the country which I lifted up My hand to give unto your fathers. 43And there shall you remember your ways, and all your doings, wherein you have polluted yourselves; and you shall loathe yourselves in your own sight for all your evils that you have committed. 44And you shall know that I am  יהוה , when I have wrought with you for My Name’s sake, not according to your evil ways, nor according to your corrupt doings, O Beit Yisra’el, says Adonai  יהוה ‘.”

אוַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית בַּחֲמִשִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל לִדְרֹשׁ אֶת יהוה ; וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָי. בוַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר, גבֶּן אָדָם דַּבֵּר אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הֲלִדְרֹשׁ אֹתִי אַתֶּם בָּאִים: חַי אָנִי אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יהוה . דהֲתִשְׁפֹּט אֹתָם הֲתִשְׁפּוֹט בֶּן אָדָם: אֶת תּוֹעֲבֹת אֲבוֹתָם הוֹדִיעֵם. הוְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה בְּיוֹם בָּחֳרִי בְיִשְׂרָאֵל וָאֶשָּׂא יָדִי לְזֶרַע בֵּית יַעֲקֹב וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא יָדִי לָהֶם לֵאמֹר אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. ובַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר תַּרְתִּי לָהֶם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת. זוָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ: אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. חוַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ; וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם. טוָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. יוָאוֹצִיאֵם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; וָאֲבִאֵם אֶל הַמִּדְבָּר. יאוָאֶתֵּן לָהֶם אֶת חֻקּוֹתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי הוֹדַעְתִּי אוֹתָם: אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם. יבוְגַם אֶת שַׁבְּתוֹתַי נָתַתִּי לָהֶם לִהְיוֹת לְאוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יהוה מְקַדְּשָׁם.  יגוַיַּמְרוּ בִי  בֵית  יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בְּחֻקּוֹתַי לֹא הָלָכוּ וְאֶת מִשְׁפָּטַי מָאָסוּ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם וְאֶת שַׁבְּתֹתַי חִלְּלוּ מְאֹד; וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם בַּמִּדְבָּר לְכַלּוֹתָם. ידוָאֶעֱשֶׂה לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִים לְעֵינֵיהֶם. טווְגַם אֲנִי נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם בַּמִּדְבָּר: לְבִלְתִּי הָבִיא אוֹתָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת. טזיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקּוֹתַי לֹא הָלְכוּ בָהֶם וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלֵּלוּ: כִּי אַחֲרֵי גִלּוּלֵיהֶם לִבָּם הֹלֵךְ. יזוַתָּחָס עֵינִי עֲלֵיהֶם מִשַּׁחֲתָם; וְלֹא עָשִׂיתִי אוֹתָם כָּלָה בַּמִּדְבָּר. יחוָאֹמַר אֶל בְּנֵיהֶם בַּמִּדְבָּר בְּחוּקֵּי אֲבוֹתֵיכֶם אַל תֵּלֵכוּ וְאֶת מִשְׁפְּטֵיהֶם אַל תִּשְׁמֹרוּ; וּבְגִלּוּלֵיהֶם אַל תִּטַּמָּאוּ. יטאֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם בְּחֻקּוֹתַי לֵכוּ; וְאֶת מִשְׁפָּטַי שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ אוֹתָם. כוְאֶת שַׁבְּתוֹתַי קַדֵּשׁוּ; וְהָיוּ לְאוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. כאוַיַּמְרוּ בִי הַבָּנִים בְּחֻקּוֹתַי לֹא הָלָכוּ וְאֶת מִשְׁפָּטַי לֹא שָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אוֹתָם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלֵּלוּ; וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּם בַּמִּדְבָּר. כבוַהֲשִׁבֹתִי אֶת יָדִי וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם לְעֵינֵיהֶם. כגגַּם אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָהֶם בַּמִּדְבָּר: לְהָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹת אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת. כדיַעַן מִשְׁפָּטַי לֹא עָשׂוּ וְחֻקּוֹתַי מָאָסוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלֵּלוּ; וְאַחֲרֵי גִּלּוּלֵי אֲבוֹתָם הָיוּ עֵינֵיהֶם. כהוְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים; וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם. כווָאֲטַמֵּא אוֹתָם בְּמַתְּנוֹתָם בְּהַעֲבִיר כָּל פֶּטֶר רָחַם: לְמַעַן אֲשִׁמֵּם לְמַעַן אֲשֶׁר יֵדְעוּ אֲשֶׁר אֲנִי יהוה . כזלָכֵן דַּבֵּר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל בֶּן אָדָם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה : עוֹד זֹאת גִּדְּפוּ אוֹתִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּמַעֲלָם בִּי מָעַל. כחוָאֲבִיאֵם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אוֹתָהּ לָהֶם; וַיִּרְאוּ כָל גִּבְעָה רָמָה וְכָל עֵץ עָבֹת וַיִּזְבְּחוּ שָׁם אֶת זִבְחֵיהֶם וַיִּתְּנוּ שָׁם כַּעַס קָרְבָּנָם וַיָּשִׂימוּ שָׁם רֵיחַ נִיחוֹחֵיהֶם וַיַּסִּיכוּ שָׁם אֶת נִסְכֵּיהֶם. כטוָאֹמַר אֲלֵהֶם מָה הַבָּמָה אֲשֶׁר אַתֶּם הַבָּאִים שָׁם; וַיִּקָּרֵא שְׁמָהּ בָּמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. ללָכֵן אֱמֹר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הַבְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵיכֶם אַתֶּם נִטְמְאִים; וְאַחֲרֵי שִׁקּוּצֵיהֶם אַתֶּם זֹנִים. לאוּבִשְׂאֵת מַתְּנֹתֵיכֶם בְּהַעֲבִיר בְּנֵיכֶם בָּאֵשׁ אַתֶּם נִטְמְאִים לְכָל גִּלּוּלֵיכֶם עַד הַיּוֹם וַאֲנִי אִדָּרֵשׁ לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל: חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יהוה אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם. לבוְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה: אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן. לגחַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יהוה : אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם. לדוְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפוֹצֹתֶם בָּם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה. להוְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם פָּנִים אֶל פָּנִים. לוכַּאֲשֶׁר נִשְׁפַּטְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּמִדְבַּר אֶרֶץ מִצְרָיִם כֵּן אִשָּׁפֵט אִתְּכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יהוה . לזוְהַעֲבַרְתִּי אֶתְכֶם תַּחַת הַשָּׁבֶט; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית. לחוּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי מֵאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם אוֹצִיא אוֹתָם וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹא; וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יהוה . לטוְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ וְאַחַר אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי; וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ עוֹד בְּמַתְּנוֹתֵיכֶם וּבְגִלּוּלֵיכֶם. מכִּי בְהַר קָדְשִׁי בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יהוה שָׁם יַעַבְדֻנִי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה בָּאָרֶץ: שָׁם אֶרְצֵם וְשָׁם אֶדְרוֹשׁ אֶת תְּרוּמֹתֵיכֶם וְאֶת רֵאשִׁית מַשְׂאוֹתֵיכֶם בְּכָל קָדְשֵׁיכֶם.  מאבְּרֵיחַ נִיחֹחַ אֶרְצֶה אֶתְכֶם בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצֹתֶם בָּם; וְנִקְדַּשְׁתִּי בָכֶם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם. מבוִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יהוה בַּהֲבִיאִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אוֹתָהּ לַאֲבוֹתֵיכֶם. מגוּזְכַרְתֶּם שָׁם אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאֵת כָּל עֲלִילוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר נִטְמֵאתֶם בָּם; וּנְקֹטֹתֶם בִּפְנֵיכֶם בְּכָל רָעוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם. מדוִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יהוה בַּעֲשׂוֹתִי אִתְּכֶם לְמַעַן שְׁמִי: לֹא כְדַרְכֵיכֶם הָרָעִים וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם הַנִּשְׁחָתוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יהוה .