Yekhezkel 21 – יחזקאל כא

1And the D’var  יהוה  came unto me, saying, 2“Ben Adam, set your face toward the South, and prophesy toward the South, and prophesy against the forest of the field in the South; 3and say to the forest of the South, ‘Hear the D’var  יהוה , thus says Adonai  יהוה , ‘Behold, I will kindle a fire in you, and it shall devour every green tree in you, and every dry tree, it shall not be quenched, even a flaming flame; and all faces from the south to the north shall be seared thereby. 4And all flesh shall see that I,  יהוה , have kindled it; it shall not be quenched’.'” 5Then said I, “Ah Adonai  יהוה ! They say of me, ‘Is he not a maker of parables?'”

6Then the D’var  יהוה  came unto me, saying, 7“Ben Adam, set your face toward Yerushalayim, and prophesy toward the sanctuaries, and prophesy against the land of Yisra’el; 8and say to the land of Yisra’el, ‘Thus says  יהוה , ‘Behold, I am against you, and will draw forth My sword out of its sheath, and will cut off from you the righteous and the wicked. 9Seeing then that I will cut off from you the righteous and the wicked, therefore shall My sword go forth out of its sheath against all flesh from the south to the north; 10and all flesh shall know that I,  יהוה , have drawn forth My sword out of its sheath; it shall not return any more’.  11Sigh therefore, you, Ben Adam; with the breaking of your loins and with bitterness shall you sigh before their eyes. 12And it shall be, when they say unto you, ‘Why do you sigh?,’ that you shall say, ‘Because of the tidings, for it comes; and every heart shall melt, and all hands shall be slack, and every spirit shall be faint, and all knees shall drip with water; behold, it comes, and it shall be done, says Adonai  יהוה ‘.”

13And the D’var  יהוה  came unto me, saying, 14“Ben Adam, prophesy, and say, ‘Thus says  יהוה , ‘Say, ‘A sword, a sword, it is sharpened, and also furbished: 15It is sharpened that it may make a sore slaughter, it is furbished that it may glitter’, or shall we make mirth, against the rod of My son, contemning every tree. 16And it is given to be furbished, that it may be handled; the sword, it is sharpened, yes, it is furbished, to give it into the hand of the slayer’.’ 17Cry and wail, Ben Adam; for it is upon My people, it is upon all the princes of Yisra’el; they are thrust down to the sword with My people; smite therefore upon your thigh. 18For there is a trial; and what if it contemns even the rod? It shall be no more, says Adonai  יהוה .”

19“You, therefore, Ben Adam, prophesy, and smite your hands together; and let the sword be doubled the third time, the sword of those to be slain; it is the sword of the great one that is to be slain, which encompasses them about. 20I have set the point of the sword against all their gates, that their heart may melt, and their stumblings be multiplied; ah! it is made glittering, it is sharpened for slaughter. 21Go one way to the right, or direct yourself to the left;where is your face set? 22I will also smite My hands together, and I will satisfy My fury; I,  יהוה , have spoken it.”

23And the D’var  יהוה  came unto me, saying, 24“Now, you, Ben Adam, make two ways, that the sword of the king of Bavel may come; the two shall come forth out of one land; and mark a signpost, mark it clear at the head of the way to the city. 25You shall make a way, that the sword may come to Rabah of the children of Amon, and to Yehudah in Yerushalayim, the fortified. 26For the king of Bavel stands at the parting of the way, at the head of the two ways, to use divination; he shakes the arrows to and fro, he inquires of the terafim, he looks in the liver. 27In his right hand is the lot of Yerushalayim, to set battering rams, to open the mouth for the slaughter, to lift up the voice with shouting, to set battering rams against the gates, to cast up mounds, to build forts. 28And it shall be unto them as a false divination in their sight, who have weeks upon weeks! But it brings iniquity to remembrance, that they may be taken.  29Therefore, thus says Adonai  יהוה , ‘Because you have made your iniquity to be remembered, in that your transgressions are uncovered, so that your sins do appear in all your doings; because that you are come to remembrance, you shall be taken with the hand’.”

30“And you, O wicked one, that are to be slain, the prince of Yisra’el, whose day is come, in the time of the iniquity of the end,  31thus says Adonai  יהוה , ‘The miter shall be removed, and the crown taken off; this shall be no more the same: that which is low shall be exalted, and that which is high abased. 32A ruin, a ruin, a ruin, will I make it; this also shall be no more, until he comes, whose right it is, and I will give it to him.'”

33“And you, Ben Adam, prophesy, and say, ‘Thus says Adonai  יהוה  concerning the children of Amon, and concerning their taunt’; and you, say, ‘O sword, O sword keen-edged, furbished for the slaughter, to the uttermost, because of the glitterings; 34while they see falsehood unto you, while they divine lies unto you, to lay you upon the necks of the wicked that are to be slain, whose day is come, in the time of the iniquity of the end! 35Cause it to return into its sheath! In the place where you were created, in the land of your origin, will I judge you. 36And I will pour out My indignation upon you, I will blow upon you with the fire of My wrath; and I will deliver you into the hand of brutish men, skillful to destroy. 37You shall be for fuel to the fire; your blood shall be in the midst of the land, you shall be no more remembered; for I,  יהוה , have spoken it.'”

אוַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר, בבֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ תֵּימָנָה וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם; וְהִנָּבֵא אֶל יַעַר הַשָּׂדֶה נֶגֶב. גוְאָמַרְתָּ לְיַעַר הַנֶּגֶב שְׁמַע דְּבַר יהוה : כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנְנִי מַצִּית בְּךָ אֵשׁ וְאָכְלָה בְךָ כָל עֵץ לַח וְכָל עֵץ יָבֵשׁ לֹא תִכְבֶּה לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים מִנֶּגֶב צָפוֹנָה. דוְרָאוּ כָּל בָּשָׂר כִּי אֲנִי יהוה בִּעַרְתִּיהָ: לֹא תִּכְבֶּה. הוָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יהוה ; הֵמָּה אֹמְרִים לִי הֲלֹא מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים הוּא.

ווַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר, זבֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל יְרוּשָׁלִַם וְהַטֵּף אֶל מִקְדָּשִׁים; וְהִנָּבֵא אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. חוְאָמַרְתָּ לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר יהוה הִנְנִי אֵלַיִךְ וְהוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ; וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע. טיַעַן אֲשֶׁר הִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע; לָכֵן תֵּצֵא חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ אֶל כָּל בָּשָׂר מִנֶּגֶב צָפוֹן. יוְיָדְעוּ כָּל בָּשָׂר כִּי אֲנִי יהוה הוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ: לֹא תָשׁוּב עוֹד. יאוְאַתָּה בֶן אָדָם הֵאָנַח; בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם וּבִמְרִירוּת תֵּאָנַח לְעֵינֵיהֶם. יבוְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ עַל מָה אַתָּה נֶאֱנָח; וְאָמַרְתָּ אֶל שְׁמוּעָה כִי בָאָה וְנָמֵס כָּל לֵב וְרָפוּ כָל יָדַיִם וְכִהֲתָה כָל רוּחַ וְכָל בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מַּיִם הִנֵּה בָאָה וְנִהְיָתָה נְאֻם אֲדֹנָי יהוה .

יגוַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר, ידבֶּן אָדָם הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי: אֱמֹר חֶרֶב חֶרֶב הוּחַדָּה וְגַם מְרוּטָה. טולְמַעַן טְבֹחַ טֶבַח הוּחַדָּה לְמַעַן הֱיֵה לָהּ בָּרָק מֹרָטָּה; אוֹ נָשִׂישׂ שֵׁבֶט בְּנִי מֹאֶסֶת כָּל עֵץ. טזוַיִּתֵּן אֹתָהּ לְמָרְטָה לִתְפֹּשׂ בַּכָּף; הִיא הוּחַדָּה חֶרֶב וְהִיא מֹרָטָּה לָתֵת אוֹתָהּ בְּיַד הוֹרֵג. יזזְעַק וְהֵילֵל בֶּן אָדָם כִּי הִיא הָיְתָה בְעַמִּי הִיא בְּכָל נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל; מְגוּרֵי אֶל חֶרֶב הָיוּ אֶת עַמִּי לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ. יחכִּי בֹחַן וּמָה אִם גַּם שֵׁבֶט מֹאֶסֶת לֹא יִהְיֶה: נְאֻם אֲדֹנָי יהוה .

יטוְאַתָּה בֶן אָדָם הִנָּבֵא וְהַךְ כַּף אֶל כָּף; וְתִכָּפֵל חֶרֶב שְׁלִישִׁתָה חֶרֶב חֲלָלִים הִיא חֶרֶב חָלָל הַגָּדוֹל הַחֹדֶרֶת לָהֶם. כלְמַעַן לָמוּג לֵב וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים עַל כָּל שַׁעֲרֵיהֶם נָתַתִּי אִבְחַת חָרֶב; אָח עֲשׂוּיָה לְבָרָק מְעֻטָּה לְטָבַח. כאהִתְאַחֲדִי הֵימִנִי הָשִׂימִי הַשְׂמִילִי; אָנָה פָּנַיִךְ מֻעָדוֹת. כבוְגַם אֲנִי אַכֶּה כַפִּי אֶל  כַּפִּי  וַהֲנִיחֹתִי  חֲמָתִי:  אֲנִי יהוה דִּבַּרְתִּי.

כגוַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר, כדוְאַתָּה בֶן אָדָם שִׂים לְךָ שְׁנַיִם דְּרָכִים לָבוֹא חֶרֶב מֶלֶךְ בָּבֶל מֵאֶרֶץ אֶחָד יֵצְאוּ שְׁנֵיהֶם; וְיָד בָּרֵא בְּרֹאשׁ דֶּרֶךְ עִיר בָּרֵא. כהדֶּרֶךְ תָּשִׂים לָבוֹא חֶרֶב אֵת רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן; וְאֶת יְהוּדָה בִירוּשָׁלִַם בְּצוּרָה. כוכִּי עָמַד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ בְּרֹאשׁ שְׁנֵי הַדְּרָכִים לִקְסָם קָסֶם: קִלְקַל בַּחִצִּים שָׁאַל בַּתְּרָפִים רָאָה בַּכָּבֵד. כזבִּימִינוֹ הָיָה הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלִַם לָשׂוּם כָּרִים לִפְתֹּחַ פֶּה בְּרֶצַח לְהָרִים קוֹל בִּתְרוּעָה לָשׂוּם כָּרִים עַל שְׁעָרִים לִשְׁפֹּךְ סֹלְלָה לִבְנוֹת דָּיֵק. כחוְהָיָה לָהֶם כקסום (כִּקְסָם) שָׁוְא בְּעֵינֵיהֶם שְׁבֻעֵי שְׁבֻעוֹת לָהֶם; וְהוּא מַזְכִּיר עָו‍ֹן לְהִתָּפֵשׂ. כטלָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה יַעַן הַזְכַּרְכֶם עֲו‍ֹנְכֶם בְּהִגָּלוֹת פִּשְׁעֵיכֶם לְהֵרָאוֹת חַטֹּאותֵיכֶם בְּכֹל עֲלִילוֹתֵיכֶם יַעַן הִזָּכֶרְכֶם בַּכַּף תִּתָּפֵשׂוּ.

לוְאַתָּה חָלָל רָשָׁע נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּא יוֹמוֹ בְּעֵת עֲו‍ֹן קֵץ. לאכֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִים הָעֲטָרָה; זֹאת לֹא זֹאת הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפִּיל. לבעַוָּה עַוָּה עַוָּה אֲשִׂימֶנָּה; גַּם זֹאת לֹא הָיָה עַד בֹּא אֲשֶׁר לוֹ הַמִּשְׁפָּט וּנְתַתִּיו.

לגוְאַתָּה בֶן אָדָם הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה אֶל בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל חֶרְפָּתָם; וְאָמַרְתָּ חֶרֶב חֶרֶב פְּתוּחָה לְטֶבַח מְרוּטָה לְהָכִיל לְמַעַן בָּרָק. לדבַּחֲזוֹת לָךְ שָׁוְא בִּקְסָם לָךְ כָּזָב לָתֵת אוֹתָךְ אֶל צַוְּארֵי חַלְלֵי רְשָׁעִים אֲשֶׁר בָּא יוֹמָם בְּעֵת עֲו‍ֹן קֵץ. לההָשַׁב אֶל תַּעְרָהּ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר נִבְרֵאת בְּאֶרֶץ מְכֻרוֹתַיִךְ אֶשְׁפֹּט אֹתָךְ. לווְשָׁפַכְתִּי עָלַיִךְ זַעְמִי בְּאֵשׁ עֶבְרָתִי אָפִיחַ עָלָיִךְ; וּנְתַתִּיךְ בְּיַד אֲנָשִׁים בֹּעֲרִים חָרָשֵׁי מַשְׁחִית. לזלָאֵשׁ תִּהְיֶה לְאָכְלָה דָּמֵךְ יִהְיֶה בְּתוֹךְ הָאָרֶץ; לֹא תִזָּכֵרִי כִּי אֲנִי יהוה דִּבַּרְתִּי.