Yekhezkel 24 – יחזקאל כד

1And the D’var  יהוה  came unto me in the ninth year, in the tenth khodesh, in the tenth day of the khodesh, saying, 2“Ben Adam, write the name of the day, even of this selfsame day; this selfsame day the king of Bavel has invested Yerushalayim. 3And utter a mashal concerning the rebellious house, and say unto them, ‘Thus says Adonai  יהוה , ‘Set the pot on, set it on, and also pour water into it; 4gather into it the pieces belonging to it, even every good piece, the thigh, and the shoulder; fill it with the choice bones. 5Take the choice of the flock, and pile also the bones under it; make it boil well, that the bones thereof may also be seethed in the midst of it’.’  6Therefore thus says Adonai  יהוה , ‘Woe to the bloody city, to the pot whose filth is therein, and whose filth is not gone out of it! Bring it out piece by piece; no lot is fallen upon it. 7For her blood is in the midst of her; she set it upon the bare rock; she poured it not upon the ground, to cover it with dust; 8that it might cause fury to come up, that vengeance might be taken, I have set her blood upon the bare rock, that it should not be covered’.”

9“Therefore thus says Adonai  יהוה , ‘Woe to the bloody city! I also will make the pile great, 10heaping on the wood, kindling the fire, that the flesh may be consumed; and preparing the mixture, that the bones also may be burned; 11then will I set it empty upon the coals thereof, that it may be hot, and the bottom thereof may burn, and that the impurity of it may be molten in it, that the filth of it may be consumed. 12It has wearied itself with toil; yet its great filth goes not forth out of it, yes, its noisome filth. 13Because of your filthy lewdness, because I have purged you and you were not purged, you shall not be purged from your filthiness any more, till I have satisfied My fury upon you. 14I,  יהוה , have spoken it; it shall come to pass, and I will do it; I will not go back, neither will I spare, neither will I turn; according to your ways, and according to your doings, shall they judge you, says Adonai  יהוה .'”

15Also the D’var  יהוה  came unto me, saying, 16“Ben Adam, behold, I take away from you the desire of your eyes with a stroke; yet neither shall you make lamentation nor weep, neither shall your tears run down. 17Sigh in silence; make no mourning for the dead, bind your miter upon you, and put your shoes upon your feet, and do not cover your upper lip, and do not eat the bread of men.”  18So I spoke unto the people  in the morning, and at evening my wife died; and I did in the morning as I was commanded. 19And the people said unto me, “Will you not tell us what these things are to us, that you do so?” 20Then I said unto them, “The D’var  יהוה  came unto me, saying, 21‘Speak unto Beit Yisra’el, ‘Thus says Adonai  יהוה , ‘Behold, I will profane My Mikdash, the pride of your power, the desire of your eyes, and the longing of your soul; and your sons and your daughters whom you have left behind shall fall by the sword’. 22And you shall do as I have done: you shall not cover your upper lips, nor eat the bread of men; 23and your miters shall be upon your heads, and your shoes upon your feet; you shall not make lamentation nor weep; but you shall pine away in your iniquities, and moan one toward another. 24Thus shall Yekhezkel be unto you a sign; according to all that he has done shall you do; when this comes, then shall you know that I am Adonai  יהוה ‘.”’  And25 you, Ben Adam, shall it not be in the day when I take from them their stronghold, the joy of their glory, the desire of their eyes, and the yearning of their soul, their sons and their daughters, 26that in that day he that escapes shall come unto you, to cause you to hear it with your ears? 27In that day shall your mouth be opened together with him that is escaped, and you shall speak, and be no more dumb; so shall you be a sign unto them; and they shall know that I am  יהוה .”

אוַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בבֶּן אָדָם כתוב (כְּתָב) לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה: סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. גוּמְשֹׁל אֶל בֵּית הַמֶּרִי מָשָׁל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה : שְׁפֹת הַסִּיר שְׁפֹת וְגַם יְצֹק בּוֹ מָיִם. דאֱסֹף נְתָחֶיהָ אֵלֶיהָ כָּל נֵתַח טוֹב יָרֵךְ וְכָתֵף; מִבְחַר עֲצָמִים מַלֵּא. המִבְחַר הַצֹּאן לָקוֹחַ וְגַם דּוּר הָעֲצָמִים תַּחְתֶּיהָ; רַתַּח רְתָחֶיהָ גַּם בָּשְׁלוּ עֲצָמֶיהָ בְּתוֹכָהּ. ולָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה אוֹי עִיר הַדָּמִים סִיר אֲשֶׁר חֶלְאָתָה בָהּ וְחֶלְאָתָהּ לֹא יָצְאָה מִמֶּנָּה; לִנְתָחֶיהָ לִנְתָחֶיהָ הוֹצִיאָהּ לֹא נָפַל עָלֶיהָ גּוֹרָל. זכִּי דָמָהּ בְּתוֹכָהּ הָיָה עַל צְחִיחַ סֶלַע שָׂמָתְהוּ; לֹא שְׁפָכַתְהוּ עַל הָאָרֶץ לְכַסּוֹת עָלָיו עָפָר. חלְהַעֲלוֹת חֵמָה לִנְקֹם נָקָם נָתַתִּי אֶת דָּמָהּ עַל צְחִיחַ סָלַע לְבִלְתִּי הִכָּסוֹת.

טלָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה אוֹי עִיר הַדָּמִים; גַּם אֲנִי אַגְדִּיל הַמְּדוּרָה. יהַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ הָתֵם הַבָּשָׂר; וְהַרְקַח הַמֶּרְקָחָה וְהָעֲצָמוֹת יֵחָרוּ. יאוְהַעֲמִידֶהָ עַל גֶּחָלֶיהָ רֵקָה: לְמַעַן תֵּחַם וְחָרָה נְחֻשְׁתָּהּ וְנִתְּכָה בְתוֹכָהּ טֻמְאָתָהּ תִּתֻּם חֶלְאָתָהּ. יבתְּאֻנִים הֶלְאָת וְלֹא תֵצֵא מִמֶּנָּה רַבַּת חֶלְאָתָהּ בְּאֵשׁ חֶלְאָתָהּ. יגבְּטֻמְאָתֵךְ זִמָּה: יַעַן טִהַרְתִּיךְ וְלֹא טָהַרְתְּ מִטֻּמְאָתֵךְ לֹא תִטְהֲרִי עוֹד עַד הֲנִיחִי אֶת חֲמָתִי בָּךְ. ידאֲנִי יהוה דִּבַּרְתִּי בָּאָה וְעָשִׂיתִי לֹא אֶפְרַע וְלֹא אָחוּס וְלֹא אֶנָּחֵם: כִּדְרָכַיִךְ וְכַעֲלִילוֹתַיִךְ שְׁפָטוּךְ נְאֻם אֲדֹנָי יהוה .

טווַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר, טזבֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה; וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ. יזהֵאָנֵק דֹּם מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ; וְלֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל. יחוָאֲדַבֵּר אֶל הָעָם בַּבֹּקֶר וַתָּמָת אִשְׁתִּי בָּעָרֶב; וָאַעַשׂ בַּבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי. יטוַיֹּאמְרוּ אֵלַי הָעָם: הֲלֹא תַגִּיד לָנוּ מָה אֵלֶּה לָּנוּ כִּי אַתָּה עֹשֶׂה. כוָאֹמַר אֲלֵיהֶם: דְּבַר יהוה הָיָה אֵלַי לֵאמֹר,  כאאֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנְנִי מְחַלֵּל  אֶת  מִקְדָּשִׁי  גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם; וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ. כבוַעֲשִׂיתֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי: עַל שָׂפָם לֹא תַעְטוּ וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵלוּ. כגוּפְאֵרֵכֶם עַל רָאשֵׁיכֶם וְנַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם לֹא תִסְפְּדוּ וְלֹא תִבְכּוּ; וּנְמַקֹּתֶם בַּעֲו‍ֹנֹתֵיכֶם וּנְהַמְתֶּם אִישׁ אֶל אָחִיו. כדוְהָיָה יְחֶזְקֵאל לָכֶם לְמוֹפֵת כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה תַּעֲשׂוּ: בְּבוֹאָהּ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יהוה . כהוְאַתָּה בֶן אָדָם הֲלוֹא בְּיוֹם קַחְתִּי מֵהֶם אֶת מָעוּזָּם מְשׂוֹשׂ תִּפְאַרְתָּם: אֶת מַחְמַד עֵינֵיהֶם וְאֶת מַשָּׂא נַפְשָׁם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם. כובַּיּוֹם הַהוּא יָבוֹא הַפָּלִיט אֵלֶיךָ לְהַשְׁמָעוּת אָזְנָיִם. כזבַּיּוֹם הַהוּא יִפָּתַח פִּיךָ אֶת הַפָּלִיט וּתְדַבֵּר וְלֹא תֵאָלֵם עוֹד; וְהָיִיתָ לָהֶם לְמוֹפֵת וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יהוה .