Yekhezkel 29 – יחזקאל כט

1In the tenth year, in the tenth khodesh, in the twelfth day of the khodesh, the D’var  יהוה came unto me, saying, 2“Ben Adam, set your face against Paroh king of Mitzrayim, and prophesy against him, and against all Mitzrayim; 3speak, and say, ‘Thus says Adonai  יהוה , ‘Behold, I am against you, Paroh King of Mitzrayim, the great dragon that lies in the midst of his rivers, that has said, ‘My river is my own, and I have made it for myself’. 4And I will put hooks in your jaws, and I will cause the fish of your rivers to stick unto your scales; and I will bring you up out of the midst of your rivers, and all the fish of your rivers shall stick unto your scales. 5And I will cast you into the wilderness, you and all the fish of your rivers; you shall fall upon the open field; you shall not be brought together, nor gathered; to the beasts of the earth and to the fowls of the heaven have I given you for food. 6And all the inhabitants of Mitzrayim shall know that I am  יהוה , because they have been a staff of reed to Beit Yisra’el. 7When they take hold of you with the hand, you break, and rend all their shoulders; and when they lean upon you, you break, and make all their loins to be at a stand.”  8Therefore thus says Adonai  יהוה , ‘Behold, I will bring a sword upon you, and will cut off from you man and beast. 9And the land of Mitzrayim shall be desolate and waste, and they shall know that I am  יהוה ; because he has said, ‘The river is mine, and I have made it’. 10Therefore, behold, I am against you, and against your rivers, and I will make the land of Mitzrayim utterly waste and desolate, from Migdol Seveneh, even unto the border of Kush. 11No foot of man shall pass through it, nor foot of beast shall pass through it, neither shall it be inhabited forty years. 12And I will make the land of Mitzrayim desolate in the midst of the countries that are desolate, and her cities among the cities that are laid waste shall be desolate forty years; and I will scatter Mitzrayim among the nations, and will disperse them through the countries’.  13For thus says Adonai  יהוה , ‘At the end of forty years will I gather Mitzrayim from the peoples wherever they were scattered; 14and I will turn the captivity of Mitzrayim, and will cause them to return into the land of Patros, into the land of their origin; and they shall be there a lowly kingdom. 15It shall be the lowliest of the kingdoms, neither shall it any more lift itself up above the nations; and I will diminish them, that they shall no more rule over the nations. 16And it shall be no more the confidence of Beit Yisra’el, bringing iniquity to remembrance, when they turn after them; and they shall know that I am Adonai  יהוה .'”

17And it came to pass in the twenty-seventh year, in the first khodesh, in the first day of the khodesh, the D’var  יהוה  came unto me, saying, 18“Ben Adam, Nevukhadretzar king of Bavel caused his army to serve a great service against Tzor; every head was made bald, and every shoulder was peeled; yet had he no wages, nor his army, from Tzor, for the service that he had served against it;  19therefore, thus says Adonai  יהוה , ‘Behold, I will give the land of Mitzrayim unto Nevukhadretzar king of Bavel; and he shall carry off her abundance, and take her spoil, and take her prey; and it shall be the wages for his army. 20I have given him the land of Mitzrayim as his hire for which he served, because they wrought for Me, says Adonai   יהוה . In21 that day will I cause a horn to shoot up unto Beit Yisra’el, and I will give you the opening of the mouth in the midst of them; and they shall know that I am   יהוה .'” end Va’Eirah

אבַּשָּׁנָה הָעֲשִׂרִית בָּעֲשִׂרִי בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר, בבֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וְהִנָּבֵא עָלָיו וְעַל מִצְרַיִם כֻּלָּהּ. גדַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו: אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי. דוְנָתַתִּי חחיים (חַחִים) בִּלְחָיֶיךָ וְהִדְבַּקְתִּי דְגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ; וְהַעֲלִיתִיךָ מִתּוֹךְ יְאֹרֶיךָ וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ תִּדְבָּק. הוּנְטַשְׁתִּיךָ הַמִּדְבָּרָה אוֹתְךָ וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה תִּפּוֹל לֹא תֵאָסֵף וְלֹא תִקָּבֵץ לְחַיַּת הָאָרֶץ וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה. ווְיָדְעוּ כָּל יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יהוה יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל. זבְּתָפְשָׂם בְּךָ בכפך (בַכַּף) תֵּרוֹץ וּבָקַעְתָּ לָהֶם כָּל כָּתֵף; וּבְהִשָּׁעֲנָם עָלֶיךָ תִּשָּׁבֵר וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם כָּל מָתְנָיִם. חלָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנְנִי מֵבִיא עָלַיִךְ חָרֶב; וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ אָדָם וּבְהֵמָה. טוְהָיְתָה אֶרֶץ מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה וְחָרְבָּה וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יהוה : יַעַן אָמַר יְאֹר לִי וַאֲנִי עָשִׂיתִי. ילָכֵן הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל יְאֹרֶיךָ; וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם לְחָרְבוֹת חֹרֶב שְׁמָמָה מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה וְעַד גְּבוּל כּוּשׁ. יאלֹא תַעֲבָר בָּהּ רֶגֶל אָדָם וְרֶגֶל בְּהֵמָה לֹא תַעֲבָר בָּהּ; וְלֹא תֵשֵׁב אַרְבָּעִים שָׁנָה. יבוְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה בְּתוֹךְ אֲרָצוֹת נְשַׁמּוֹת וְעָרֶיהָ בְּתוֹךְ עָרִים מָחֳרָבוֹת תִּהְיֶיןָ שְׁמָמָה אַרְבָּעִים שָׁנָה; וַהֲפִצֹתִי אֶת מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִים בָּאֲרָצוֹת. יגכִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה : מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲקַבֵּץ אֶת מִצְרַיִם מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁמָּה. ידוְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת מִצְרַיִם וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם; וְהָיוּ שָׁם מַמְלָכָה שְׁפָלָה. טומִן הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה וְלֹא תִתְנַשֵּׂא עוֹד עַל הַגּוֹיִם; וְהִמְעַטְתִּים לְבִלְתִּי רְדוֹת בַּגּוֹיִם. טזוְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָו‍ֹן בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם; וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יהוה .

יזוַיְהִי בְּעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; הָיָה דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר, יחבֶּן אָדָם נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הֶעֱבִיד אֶת חֵילוֹ עֲבֹדָה גְדוֹלָה אֶל צֹר כָּל רֹאשׁ מֻקְרָח וְכָל כָּתֵף מְרוּטָה; וְשָׂכָר לֹא הָיָה לוֹ וּלְחֵילוֹ מִצֹּר עַל הָעֲבֹדָה אֲשֶׁר עָבַד עָלֶיהָ. יטלָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנְנִי נֹתֵן לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְנָשָׂא הֲמֹנָהּ וְשָׁלַל שְׁלָלָהּ וּבָזַז בִּזָּהּ וְהָיְתָה שָׂכָר לְחֵילוֹ. כפְּעֻלָּתוֹ אֲשֶׁר עָבַד בָּהּ נָתַתִּי לוֹ אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר עָשׂוּ לִי נְאֻם אֲדֹנָי יהוה . כאבַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה בְּתוֹכָם; וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יהוה .