Yekhezkel 3 – יחזקאל ג

1And He said unto me, “Ben Adam, eat that which you find; eat this scroll, and go, speak unto Beit Yisra’el.” 2So I opened my mouth, and He caused me to eat that scroll. 3And He said unto me, “Ben Adam, cause your belly to eat, and fill your bowels with this scroll that I give you.” Then did I eat it; and it was in my mouth as honey for sweetness.

4And He said unto me, “Ben Adam, go, get to Beit Yisra’el, and speak with D’varai unto them. 5For you are not sent to a people of an unintelligible speech and of a slow tongue, but to Beit Yisra’el; 6not to many peoples of an unintelligible speech and of a slow tongue, whose words you cannot understand. Surely, if I sent you to them, they would hearken unto you. 7But Beit Yisra’el will not consent to hearken unto you; for they consent not to hearken unto Me; for all Beit Yisra’el are of a hard forehead and of a stiff heart. 8Behold, I have made your face hard against their faces, and your forehead hard against their foreheads. 9As an adamant harder than flint have I made your forehead; fear them not, neither be dismayed at their looks, for they are a rebellious house.”

10Moreover He said unto me, “Ben Adam, all My words that I shall speak unto you, receive in your heart, and hear with your ears. 11And go, get to them of the captivity, unto the children of your people, and speak unto them, and tell them, ‘Thus says Adonai  יהוה ‘; whether they will hear, or whether they will forbear.” 12Then a Ru’akh lifted me up, and I heard behind me the voice of a great rushing, “Blessed is the Kavod  יהוה  from His place”; 13also the noise of the wings of the living creatures as they touched one another, and the noise of the wheels beside them, even the noise of a great rushing. 14So a Ru’akh lifted me up, and took me away; and I went in bitterness, in the heat of my spirit, and the hand of  יהוה  was strong  upon  me. 15Then  I  came to them of the captivity at Tel Aviv, that dwelt by the river K’var, and I sat where they sat; and I remained there, appalled among them seven days. 16And it came to pass at the end of seven days, that the D’var  יהוה  came unto me, saying, 17“Ben Adam, I have appointed you a watchman unto Beit Yisra’el; and when you shall hear a word at My mouth, you shall give them warning from Me. 18When I say unto the wicked, ‘You shall surely die’; and you do not give him warning, nor speak to warn the wicked from his wicked way, to save his life; the same wicked man shall die in his iniquity, but his blood will I require at your hand. 19Yet if you warn the wicked, and he turns not from his wickedness, nor from his wicked way, he shall die in his iniquity; but you have delivered your soul. 20Again, when a righteous man turns from his righteousness, and makes iniquity, I will lay a stumblingblock before him. He shall die, because you have not given him warning. He shall die in his sin, and his righteous deeds which he has done shall not be remembered; but his blood will I require at your hand. 21Nevertheless if you warn the righteous man, that the righteous sins not, and he does not sin, he shall surely live, because he took warning; and you have delivered your soul.”

22And the hand of  יהוה  came there upon me; and He said unto me, “Arise, go forth into the plain, and I will there speak with you.” 23Then I arose, and went forth into the plain; and, behold, the Kavod  יהוה  stood there, as the Kavod which I saw by the river K’var; and I fell on my face. 24Then a Ru’akh entered into me, and set me upon my feet; and He spoke with me, and said unto me, “Go, shut yourself within your house. 25But you, Ben Adam, behold, bands shall be put upon you, and you shall be bound with them, and you shall not go out among them; 26and I will make your tongue cleave to the roof of your mouth, that you shall be dumb, and shall not be to them a reprover; for they are a rebellious house. 27But when I speak with you,  I will open your mouth, and you shall say unto  them,   ‘Thus says Adonai  יהוה ‘; he that hears, let him hear, and he that forbears, let him forbear; for they are a rebellious house.”

אוַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא אֱכוֹל: אֱכוֹל אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת וְלֵךְ דַּבֵּר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל. בוָאֶפְתַּח אֶת פִּי; וַיַּאֲכִילֵנִי אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת. גוַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ; וָאֹכְלָה וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק.

דוַיֹּאמֶר אֵלָי: בֶּן אָדָם לֶךְ בֹּא אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְדִבַּרְתָּ בִדְבָרַי אֲלֵיהֶם. הכִּי לֹא אֶל עַם עִמְקֵי שָׂפָה וְכִבְדֵי לָשׁוֹן אַתָּה שָׁלוּחַ: אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל. ולֹא אֶל עַמִּים רַבִּים עִמְקֵי שָׂפָה וְכִבְדֵי לָשׁוֹן אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם; אִם לֹא אֲלֵיהֶם שְׁלַחְתִּיךָ הֵמָּה יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ. זוּבֵית יִשְׂרָאֵל לֹא יֹאבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלֶיךָ כִּי אֵינָם אֹבִים לִשְׁמֹעַ אֵלָי: כִּי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל חִזְקֵי מֵצַח וּקְשֵׁי לֵב הֵמָּה. חהִנֵּה נָתַתִּי אֶת פָּנֶיךָ חֲזָקִים לְעֻמַּת פְּנֵיהֶם; וְאֶת מִצְחֲךָ חָזָק לְעֻמַּת מִצְחָם. טכְּשָׁמִיר חָזָק מִצֹּר נָתַתִּי מִצְחֶךָ: לֹא תִירָא אוֹתָם וְלֹא תֵחַת מִפְּנֵיהֶם כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה.

יוַיֹּאמֶר אֵלָי: בֶּן אָדָם אֶת כָּל דְּבָרַי אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ קַח בִּלְבָבְךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְּׁמָע. יאוְלֵךְ בֹּא אֶל הַגּוֹלָה אֶל בְּנֵי עַמֶּךָ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה : אִם יִשְׁמְעוּ וְאִם יֶחְדָּלוּ. יבוַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל:  בָּרוּךְ כְּבוֹד יהוה מִמְּקוֹמוֹ. יגוְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ וְקוֹל הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם; וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. ידוְרוּחַ נְשָׂאַתְנִי וַתִּקָּחֵנִי; וָאֵלֵךְ מַר בַּחֲמַת רוּחִי וְיַד יהוה עָלַי חָזָקָה. טווָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר ואשר (וָאֵשֵׁב) הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם; וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים בְּתוֹכָם. טזוַיְהִי מִקְצֵה שִׁבְעַת יָמִים; וַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר, יזבֶּן אָדָם צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל; וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָם מִמֶּנִּי. יחבְּאָמְרִי לָרָשָׁע מוֹת תָּמוּת וְלֹא הִזְהַרְתּוֹ וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה לְחַיֹּתוֹ הוּא רָשָׁע בַּעֲו‍ֹנוֹ יָמוּת וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ. יטוְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְלֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה הוּא בַּעֲו‍ֹנוֹ יָמוּת וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. כוּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקוֹ וְעָשָׂה עָוֶל וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו הוּא יָמוּת: כִּי לֹא הִזְהַרְתּוֹ בְּחַטָּאתוֹ יָמוּת וְלֹא תִזָּכַרְןָ צִדְקֹתָו אֲשֶׁר עָשָׂה וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ. כאוְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתּוֹ צַדִּיק לְבִלְתִּי חֲטֹא צַדִּיק וְהוּא לֹא חָטָא: חָיוֹ יִחְיֶה כִּי נִזְהָר וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ.

כבוַתְּהִי עָלַי שָׁם יַד יהוה ; וַיֹּאמֶר אֵלַי קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְשָׁם אֲדַבֵּר אוֹתָךְ. כגוָאָקוּם וָאֵצֵא אֶל הַבִּקְעָה וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד יהוה עֹמֵד כַּכָּבוֹד אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל נְהַר כְּבָר; וָאֶפֹּל עַל פָּנָי. כדוַתָּבֹא בִי רוּחַ וַתַּעֲמִדֵנִי עַל רַגְלָי; וַיְדַבֵּר אֹתִי וַיֹּאמֶר אֵלַי בֹּא הִסָּגֵר בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ. כהוְאַתָּה בֶן אָדָם הִנֵּה נָתְנוּ עָלֶיךָ עֲבוֹתִים וַאֲסָרוּךָ בָּהֶם; וְלֹא תֵצֵא בְּתוֹכָם. כווּלְשׁוֹנְךָ אַדְבִּיק אֶל חִכֶּךָ וְנֶאֱלַמְתָּ וְלֹא תִהְיֶה לָהֶם לְאִישׁ מוֹכִיחַ: כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה. כזוּבְדַבְּרִי אוֹתְךָ אֶפְתַּח אֶת פִּיךָ וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה ; הַשֹּׁמֵעַ יִשְׁמָע וְהֶחָדֵל יֶחְדָּל כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה.