Yekhezkel 35 – יחזקאל לה

1Moreover, the D’var  יהוה  came unto me, saying, 2“Ben Adam, set your face against mount Se’ir, and prophesy against it, 3and say unto it, ‘Thus says Adonai  יהוה , ‘Behold, I am against you, O mount Se’ir, and I will stretch out My hand against you, and I will make you most desolate. 4I will lay your cities waste, and you shall be desolate; and you shall know that I am  יהוה . Because5 you have had a hatred of old, and have hurled B’nei Yisra’el unto the power of the sword in the time of their calamity, in the time of the iniquity of the end; 6therefore, as I live, says Adonai  יהוה , I will prepare you unto blood, and blood shall pursue you; surely you have hated your own blood, therefore blood shall pursue you. 7Thus will I make mount Se’ir most desolate, and cut off from it him that passes through and him that returns. 8And I will fill his mountains with his slain; in your hills and in your valleys and in all your streams shall they fall that are slain with the sword. 9I will make you perpetual desolations, and your cities shall not return; and you shall know that I am  יהוה .  Because10 you have said, ‘These two nations and these two countries shall be mine, and we will possess it;’ whereas  יהוה  was there. 11Therefore, as I live, says Adonai  יהוה , I will do according to your anger and according to your envy, which you have used out of your hatred against them; and I will make Myself known among them, when I shall judge you. 12And you shall know that I,  יהוה , have heard all your blasphemies which you have spoken against the mountains of Yisra’el, saying, ‘They are laid desolate, they are given us to devour’. 13And you have magnified yourselves against Me with your mouth, and have multiplied your words against Me; I have heard it.  14Thus says Adonai  יהוה , when the whole earth rejoices, I will make you desolate. 15As you did rejoice over the inheritance of Beit Yisra’el, because it was desolate, so will I do unto you; you shall be desolate, O mount Se’ir, and all Edom, even all of it; and they shall know that I am  יהוה .””

אוַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר, בבֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ עַל הַר שֵׂעִיר; וְהִנָּבֵא עָלָיו. גוְאָמַרְתָּ לּוֹ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנְנִי אֵלֶיךָ הַר שֵׂעִיר; וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיךָ וּנְתַתִּיךָ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה. דעָרֶיךָ חָרְבָּה אָשִׂים וְאַתָּה שְׁמָמָה תִהְיֶה; וְיָדַעְתָּ כִּי אֲנִי יהוה . היַעַן הֱיוֹת לְךָ אֵיבַת עוֹלָם וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חָרֶב בְּעֵת אֵידָם בְּעֵת עֲו‍ֹן קֵץ. ולָכֵן חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יהוה כִּי לְדָם אֶעֶשְׂךָ וְדָם יִרְדְּפֶךָ; אִם לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדְּפֶךָ. זוְנָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר לְשִׁמְמָה וּשְׁמָמָה; וְהִכְרַתִּי מִמֶּנּוּ עֹבֵר וָשָׁב. חוּמִלֵּאתִי אֶת הָרָיו חֲלָלָיו; גִּבְעוֹתֶיךָ וְגֵיאוֹתֶיךָ וְכָל אֲפִיקֶיךָ חַלְלֵי חֶרֶב יִפְּלוּ בָהֶם. טשִׁמְמוֹת עוֹלָם אֶתֶּנְךָ וְעָרֶיךָ לֹא תישבנה (תָשׁוֹבְנָה); וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יהוה . ייַעַן אֲמָרְךָ אֶת שְׁנֵי הַגּוֹיִם וְאֶת שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת לִי תִהְיֶינָה וִירַשְׁנוּהָ; וַיהוה שָׁם הָיָה. יאלָכֵן חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יהוה וְעָשִׂיתִי כְּאַפְּךָ וּכְקִנְאָתְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָה מִשִּׂנְאָתֶיךָ בָּם; וְנוֹדַעְתִּי בָם כַּאֲשֶׁר אֶשְׁפְּטֶךָ. יבוְיָדַעְתָּ כִּי אֲנִי יהוה שָׁמַעְתִּי אֶת כָּל נָאָצוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר שממה (שָׁמֵמוּ): לָנוּ נִתְּנוּ לְאָכְלָה. יגוַתַּגְדִּילוּ עָלַי בְּפִיכֶם וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם: אֲנִי שָׁמָעְתִּי. ידכֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה : כִּשְׂמֹחַ כָּל הָאָרֶץ שְׁמָמָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ. טוכְּשִׂמְחָתְךָ לְנַחֲלַת בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר שָׁמֵמָה כֵּן אֶעֱשֶׂה לָּךְ: שְׁמָמָה תִהְיֶה הַר שֵׂעִיר וְכָל אֱדוֹם כֻּלָּהּ וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יהוה .