Yesha-Yahu 16 – ישעיהו טז

1“Send the lambs for the ruler of the land from the crags that are toward the wilderness, unto the mount of the daughter of Tzion. 2For it shall be that, as wandering birds, as a scattered nest, so shall the daughters of Mo’av be at the fords of Arnon. 3Give counsel, execute justice; make your shadow as the night in the midst of the noonday; hide the outcasts; betray not the fugitive. 4Let my outcasts dwell with you; as for Mo’av, be a covert to him from the face of the spoiler. For the extortion is at an end, spoiling ceases, they that trampled down are consumed out of the land; 5and a throne is established through mercy, and there sits thereon in truth, in the tent of David, one that judges, and seeks justice, and is ready in tzedaka.”

6“We have heard of the pride of Mo’av; he is very proud; even of his haughtiness, and his pride, and his arrogance, his ill-founded boastings. 7Therefore shall Mo’av wail for Mo’av, every one shall wail; for the sweet cakes of Kir Khareset shall you mourn, sorely stricken. 8For the fields of Kheshbon languish, and the vine of Sivmah, whose choice plants did overcome the lords of nations; they reached even unto Yazer, they wandered into the wilderness; her branches were spread abroad, they passed over the sea. 9Therefore I will weep with the weeping of Yazer for the vine of Sivmah; I will water you with my tears, O Kheshbon, and Elaleh; for upon your summer fruits and upon your harvest the battle shout is fallen. 10And gladness and joy are taken away out of the fruitful field; and in the vineyards there shall be no singing, neither shall there be shouting; no treader shall tread out wine in the presses; I have made the vintage shout to cease. 11Therefore my heart moans like a harp for Mo’av, and my inward parts for Kir Kheres. 12And it shall come to pass, when it is seen that Mo’av has wearied himself upon the high place, that he shall come to his sanctuary to pray; but he shall not prevail.”  13This is HaDavar that  יהוה  spoke concerning Mo’av in time past. 14But now  יהוה  has spoken, saying, “Within three years, as the years of a hireling, and the glory of Mo’av shall wax contemptible for all his great multitude; and the remnant shall be very small and without strength.”

אשִׁלְחוּ כַר מֹשֵׁל אֶרֶץ מִסֶּלַע מִדְבָּרָה אֶל הַר בַּת צִיּוֹן. בוְהָיָה כְעוֹף נוֹדֵד קֵן מְשֻׁלָּח תִּהְיֶינָה בְּנוֹת מוֹאָב מַעְבָּרֹת לְאַרְנוֹן. גהביאו (הָבִיאִי) עֵצָה עֲשׂוּ פְלִילָה שִׁיתִי כַלַּיִל צִלֵּךְ בְּתוֹךְ צָהֳרָיִם; סַתְּרִי נִדָּחִים נֹדֵד אַל תְּגַלִּי. דיָגוּרוּ בָךְ נִדָּחַי מוֹאָב הֱוִי סֵתֶר לָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹדֵד: כִּי אָפֵס הַמֵּץ כָּלָה שֹׁד תַּמּוּ רֹמֵס מִן הָאָרֶץ. הוְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹהֶל דָּוִד; שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִר צֶדֶק.

ושָׁמַעְנוּ גְאוֹן מוֹאָב גֵּא מְאֹד: גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ וְעֶבְרָתוֹ לֹא כֵן בַּדָּיו. זלָכֵן יְיֵלִיל מוֹאָב לְמוֹאָב כֻּלֹּה יְיֵלִיל: לַאֲשִׁישֵׁי קִיר חֲרֶשֶׂת תֶּהְגּוּ אַךְ נְכָאִים. חכִּי שַׁדְמוֹת חֶשְׁבּוֹן אֻמְלָל גֶּפֶן שִׂבְמָה בַּעֲלֵי גוֹיִם הָלְמוּ שְׂרוּקֶּיהָ עַד יַעְזֵר נָגָעוּ תָּעוּ מִדְבָּר; שְׁלֻחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ עָבְרוּ יָם. טעַל כֵּן אֶבְכֶּה בִּבְכִי יַעְזֵר גֶּפֶן שִׂבְמָה אֲרַיָּוֶךְ דִּמְעָתִי חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה: כִּי עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל. יוְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע; יַיִן בַּיְקָבִים לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ הֵידָד הִשְׁבַּתִּי. יאעַל כֵּן מֵעַי לְמוֹאָב כַּכִּנּוֹר יֶהֱמוּ; וְקִרְבִּי לְקִיר חָרֶשׂ. יבוְהָיָה כִי נִרְאָה כִּי נִלְאָה מוֹאָב עַל הַבָּמָה; וּבָא אֶל מִקְדָּשׁוֹ לְהִתְפַּלֵּל וְלֹא יוּכָל. יגזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֶל מוֹאָב מֵאָז. ידוְעַתָּה דִּבֶּר יהוה לֵאמֹר בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים כִּשְׁנֵי שָׂכִיר וְנִקְלָה כְּבוֹד מוֹאָב בְּכֹל הֶהָמוֹן הָרָב; וּשְׁאָר מְעַט מִזְעָר לוֹא כַבִּיר.