Yesha-Yahu 19 – ישעיהו יט

1The burden of Mitzrayim. “Behold,  יהוה  rides upon a swift cloud, and comes unto Mitzrayim; and the idols of Mitzrayim shall be moved at His presence, and the heart of Mitzrayim shall melt within it. 2And I will spur Mitzrayim against Mitzrayim; and they shall fight every one against his brother, and everyone against his neighbor; city against city, and kingdom against kingdom. 3And the spirit of Mitzrayim shall be made empty within it; and I will make void the counsel thereof; and they shall seek unto the idols, and to the whisperers, and to the ghosts, and to the familiar spirits. 4And I will give over Mitzrayim into the hand of a cruel lord; and a fierce king shall rule over them, says HaAdon,  יהוה  Tzeva’ot.”

 5“And the waters shall fail from the sea, and the river shall be drained dry, 6and the rivers shall become foul; the streams of Mitzrayim shall be diminished and dried up; the reeds and flags shall wither. 7The mosses by the Nile, by the brink of the Nile, and all that is sown by the Nile, shall become dry, be driven away, and be no more. 8The fishers also shall lament, and all they that cast angle into the Nile shall mourn, and they that spread nets upon the waters shall languish. 9Moreover, they that work in combed flax, and they that weave cotton, shall be ashamed. 10And her foundations shall be crushed, all they that make dams shall be grieved in soul. 11The princes of Tzo’an are utter fools; the wisest counsellors of Paroh are a senseless counsel; how can you say unto Paroh, ‘I am the son of the wise, the son of ancient kings’? 12Where are they, then, your wise men? And let them tell you now; and let them know what  יהוה  Tzeva’ot has purposed concerning Mitzrayim. 13The princes of Tzo’an are become fools, the princes of Nof are deceived; they have caused Mitzrayim to go astray, that are the cornerstone of her tribes. 14 יהוה  has mingled within her a spirit of dizziness; and they have caused Mitzrayim to stagger in every work thereof, as a drunken man staggers in his vomit. 15Neither shall there be for Mitzrayim any work, which head or tail, palm-branch or rush, may do.”

 16“In that day shall Mitzrayim be like unto women; and it shall tremble and fear because of the shaking of the hand of  יהוה  Tzeva’ot, which He shakes over it. 17And the land of Yehudah shall become a terror unto Mitzrayim, whenever one makes mention thereof to it; it shall be afraid, because of the purpose of  יהוה  Tzeva’ot, which He purposes against it.  18In that day there shall be five cities in the land of Mitzrayim that speak the language of Kena’an, and swear to  יהוה  Tzeva’ot; one shall be called the city of destruction.  19In that day shall there be an altar to  יהוה  in the midst  of the land of Mitzrayim, and a pillar at the border thereof to  יהוה . And20 it shall be for a sign and for a witness unto  יהוה  Tzeva’ot in the land of Mitzrayim; for they shall cry unto  יהוה  because of the oppressors, and He will send them a savior, and a defender, who will deliver them. 21And  יהוה  shall make Himself known to Mitzrayim, and Mitzrayim shall know  יהוה  in that day; yes, they shall worship with sacrifice and offering, and shall vow a vow unto  יהוה , and shall perform it.  22And  יהוה  will smite Mitzrayim, smiting and healing; and they shall return unto  יהוה , and He will be entreated of them, and will heal them.  23In that day shall there be a highway out of Mitzrayim to Ashur, and Ashur shall come into Mitzrayim, and Mitzrayim into Ashur; and Mitzrayim shall worship with Ashur.  24In that day shall Yisra’el be the third with Mitzrayim and with Ashur, a blessing in the midst of the earth; 25for that  יהוה  Tzeva’ot has blessed him, saying, ‘Blessed be Mitzrayim My people, and Ashur the work of My hands, and Yisra’el My inheritance’.”

אמַשָּׂא מִצְרָיִם: הִנֵּה יהוה רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו וּלְבַב מִצְרַיִם יִמַּס בְּקִרְבּוֹ. בוְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה. גוְנָבְקָה רוּחַ מִצְרַיִם בְּקִרְבּוֹ וַעֲצָתוֹ אֲבַלֵּעַ; וְדָרְשׁוּ אֶל הָאֱלִילִים וְאֶל הָאִטִּים וְאֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים. דוְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה; וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם נְאֻם הָאָדוֹן יהוה צְבָאוֹת.

הוְנִשְּׁתוּ מַיִם מֵהַיָּם; וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ. ווְהֶאֶזְנִיחוּ נְהָרוֹת דָּלְלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר; קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ. זעָרוֹת עַל יְאוֹר עַל פִּי יְאוֹר; וְכֹל מִזְרַע יְאוֹר יִיבַשׁ נִדַּף וְאֵינֶנּוּ. חוְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה; וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ. טוּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת; וְאֹרְגִים חוֹרָי. יוְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים; כָּל עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי נָפֶשׁ. יאאַךְ אֱוִלִים שָׂרֵי צֹעַן חַכְמֵי יֹעֲצֵי פַרְעֹה עֵצָה נִבְעָרָה; אֵיךְ תֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה בֶּן חֲכָמִים אֲנִי בֶּן מַלְכֵי קֶדֶם. יבאַיָּם אֵפוֹא חֲכָמֶיךָ וְיַגִּידוּ נָא לָךְ; וְיֵדְעוּ מַה יָּעַץ יהוה צְבָאוֹת עַל מִצְרָיִם. יגנוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף; הִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ.  יד יהוה מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ רוּחַ עִוְעִים; וְהִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ. טווְלֹא יִהְיֶה לְמִצְרַיִם מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן.

טזבַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִצְרַיִם כַּנָּשִׁים; וְחָרַד וּפָחַד מִפְּנֵי תְּנוּפַת יַד יהוה צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא מֵנִיף עָלָיו. יזוְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא כֹּל אֲשֶׁר יַזְכִּיר אֹתָהּ אֵלָיו יִפְחָד מִפְּנֵי עֲצַת יהוה צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא יוֹעֵץ עָלָיו. יחבַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַיהוה צְבָאוֹת: עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאֶחָת. יטבַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַיהוה בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם; וּמַצֵּבָה אֵצֶל גְּבוּלָהּ לַיהוה . כוְהָיָה לְאוֹת וּלְעֵד לַיהוה צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: כִּי יִצְעֲקוּ אֶל יהוה מִפְּנֵי לֹחֲצִים וְיִשְׁלַח לָהֶם מוֹשִׁיעַ וָרָב וְהִצִּילָם. כאוְנוֹדַע יהוה לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת יהוה בַּיּוֹם הַהוּא; וְעָבְדוּ זֶבַח וּמִנְחָה וְנָדְרוּ נֵדֶר  לַיהוה וְשִׁלֵּמוּ.  כבוְנָגַף יהוה אֶת מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא; וְשָׁבוּ עַד יהוה וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם. כגבַּיּוֹם הַהוּא תִּהְיֶה מְסִלָּה מִמִּצְרַיִם אַשּׁוּרָה וּבָא אַשּׁוּר בְּמִצְרַיִם וּמִצְרַיִם בְּאַשּׁוּר; וְעָבְדוּ מִצְרַיִם אֶת אַשּׁוּר. כדבַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר: בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. כהאֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יהוה צְבָאוֹת לֵאמֹר: בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל.