Yesha-Yahu 8 – ישעיהו ח

1And  יהוה  said unto me, “Take a great tablet, and write upon it in common script, ‘The spoil speeds, the prey hastes’; 2and I will take unto Me faithful witnesses to record, Uri-Yah the Kohen, and Zakhar-Yahu Ben Yeverekh-Yahu.” 3And I went unto the Nevi’ah; and she conceived, and bore a son. Then said  יהוה  unto me, “Call his name ‘Maher Shalal Khesh Baz’. 4For before the child shall have knowledge to cry ‘Avi,’ and, ‘Imi,’ the riches of Damesek and the spoil of Shomron shall be carried away before the king of Ashur.” 

5And  יהוה  spoke unto me yet again, saying, 6“Forasmuch as this people has refused the waters of Shiloakh that go softly, and rejoices with Retzin and Remal-Yahu’s son; 7now therefore, behold, Adonai brings up upon them the waters of the River, mighty and many, even the king of Ashur and all his glory; and he shall come up over all his channels, and go over all his banks; 8And he shall sweep through Yehudah, overflowing, as he passes through he shall reach even to the neck; and the stretching out of his wings shall fill the breadth of your land, O Imanu El.  9Make an uproar, O you peoples, and you shall be broken in pieces; and give ear, all you of far countries; gird yourselves, and you shall be broken in pieces; gird yourselves, and you shall be broken in pieces. 10Do your scheming, it shall not succeed; make your plan, it shall not prevail; for Elohim is with us.  11For  יהוה  spoke thus to me with a strong hand, admonishing me that I should not walk in the way of this people, saying, 12‘You, say not that there is a conspiracy, concerning all whereof this people do say, ‘a conspiracy’; neither fear their fear, nor account it dreadful. 13 יהוה  Tzeva’ot, Him shall you consecrate; and let Him be your fear, and let Him be your dread. 14And He shall be for a sanctuary; but for a stone of stumbling and for a rock of offense to both the houses of Yisra’el, for a gin and for a snare to the inhabitants of Yerushalayim. 15And many among them shall stumble, and fall, and be broken, and be snared, and be seized.”

16“Bind up the testimony, seal the Torah among My students.” 17And I will wait for  יהוה , that hides His face from the house of Ya’akov, and I will look for Him. 18Behold, I and the children whom  יהוה  has given me shall be for signs and for wonders in Yisra’el, from  יהוה  Tzeva’ot, who dwells in Har Tzion.  19And when they shall say unto you, ‘Seek unto the ghosts and the familiar spirits, that chirp and that mutter; should not a people seek unto their gods, on behalf of the living unto the dead, 20for instruction and for testimony?’ Surely they will speak according to this word, wherein there is no light. 21And they shall pass this way that are sore bestead, and hungry; and it shall come to pass that, when they shall be hungry, they shall fret themselves, and curse by their king and by their gods, and, whether they turn their faces upward, 22or look unto the earth, behold, distress and darkness, the gloom of anguish, and outspread, thick darkness. 23For is there no gloom to her that was stedfast? Now the former has lightly afflicted the land of Zevulun and the land of Naftali, but the latter has dealt a more grievous blow by the way of the sea, beyond the Yarden, in the district of the nations.”

אוַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי קַח לְךָ גִּלָּיוֹן גָּדוֹל; וּכְתֹב עָלָיו בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ לְמַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז. בוְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ. גוָאֶקְרַב אֶל הַנְּבִיאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן; וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי קְרָא שְׁמוֹ מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז. דכִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר קְרֹא אָבִי וְאִמִּי יִשָּׂא אֶת חֵיל דַּמֶּשֶׂק וְאֵת שְׁלַל שֹׁמְרוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר.

הוַיֹּסֶף יהוה דַּבֵּר אֵלַי עוֹד לֵאמֹר, ויַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט; וּמְשׂוֹשׂ אֶת רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ. זוְלָכֵן הִנֵּה אֲדֹנָי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת כָּל כְּבוֹדוֹ; וְעָלָה עַל כָּל אֲפִיקָיו וְהָלַךְ עַל כָּל גְּדוֹתָיו. חוְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר עַד צַוָּאר יַגִּיעַ; וְהָיָה מֻטּוֹת כְּנָפָיו מְלֹא רֹחַב אַרְצְךָ עִמָּנוּ אֵל. טרֹעוּ עַמִּים וָחֹתּוּ וְהַאֲזִינוּ כֹּל מֶרְחַקֵּי אָרֶץ; הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ. יעֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר; דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל. יאכִּי כֹה אָמַר יהוה אֵלַי כְּחֶזְקַת הַיָּד; וְיִסְּרֵנִי מִלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הָעָם הַזֶּה לֵאמֹר, יבלֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר; וְאֶת מוֹרָאוֹ לֹא תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ. יגאֶת יהוה צְבָאוֹת אֹתוֹ תַקְדִּישׁוּ; וְהוּא מוֹרַאֲכֶם וְהוּא מַעֲרִצְכֶם. ידוְהָיָה לְמִקְדָּשׁ; וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִָם. טווְכָשְׁלוּ בָם רַבִּים; וְנָפְלוּ וְנִשְׁבָּרוּ וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ. 

טזצוֹר תְּעוּדָה; חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי. יזוְחִכִּיתִי לַיהוה הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב; וְקִוֵּיתִי לוֹ. יחהִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי יהוה לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים בְּיִשְׂרָאֵל מֵעִם יהוה צְבָאוֹת הַשֹּׁכֵן בְּהַר צִיּוֹן. יטוְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים: הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים. כלְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה; אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר. כאוְעָבַר בָּהּ נִקְשֶׁה וְרָעֵב; וְהָיָה כִי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמָעְלָה. כבוְאֶל אֶרֶץ יַבִּיט; וְהִנֵּה צָרָה וַחֲשֵׁכָה מְעוּף צוּקָה וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח. כגכִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן גְּלִיל הַגּוֹיִם.