Yirme-Yahu 14 – ירמיהו יד

1D’var  יהוה  that came to Yirme-Yahu concerning the droughts. 2“Yehudah mourns, and the gates thereof languish, they bow down in sorrow unto the ground; and the cry of Yerushalayim is gone up. 3And their nobles send their lads for water: they come to the pits, and find no water; their vessels return empty; they are ashamed and confounded, and cover their heads. 4Because of the ground which is cracked, for there has been no rain in the land, the plowmen are ashamed, they cover their heads. 5Yes, the hind also in the field calves, and forsakes her young, because there is no grass, 6and the wild donkeys stand on the high hills, they gasp for air like jackals; their eyes fail, because there is no herbage. 7‘Though our iniquities testify against us, O  יהוה , work for Your Name’s sake; for our backslidings are many, we have sinned against You. 8O You, hope of Yisra’el, the Savior thereof in time of trouble, why should You be as a stranger in the land, and as a wayfaring man that turns aside to tarry for a night?  9Why should you be as a man overcome, as a mighty man that cannot save? Yet You, O  יהוה , are in the midst of us, and Your Name is called upon us; leave us not.’  10Thus says  יהוה  unto this people, ‘Even so have they loved to wander, they have not refrained their feet; therefore  יהוה  does not accept them, now will He remember their iniquity, and punish their sins’.”

11And  יהוה  said unto me, “Pray not for this people for their good. 12When they fast, I will not hear their cry; and when they offer burnt-offering and meal-offering, I will not accept them; but I will consume them by the sword, and by the famine, and by the pestilence.”  13Then said I, “Ah, Adonai  יהוה ! Behold, the prophets say unto them, ‘You shall not see the sword, neither shall you have famine; but I will give you assured shalom in this place’.”  14Then  יהוה  said unto me, “The prophets prophesy lies in My Name; I sent them not, neither have I commanded them, neither did I speak unto them; they prophesy unto you a lying vision, and divination, and a thing of nought, and the deceit of their own heart.  15Therefore thus says  יהוה , ‘As for the prophets that prophesy in My Name, and I sent them not, yet they say, ‘Sword and famine shall not be in this land’, by sword and famine shall those prophets be consumed; 16and the people to whom they prophesy shall be cast out in the streets of Yerushalayim because of the famine and the sword; and they shall have none to bury them, them, their wives, nor their sons, nor their daughters; for I will pour their evil upon them.’ 17And you shall say this word unto them, ‘Let my eyes run down with tears night and day, and let them not cease; for the virgin daughter of my people is broken with a great breach, with a very grievous blow. 18If I go forth into the field, then behold the slain with the sword! And if I enter into the city, then behold them that are sick with famine! For both the prophet and the priest are gone about to a land, and knew it not’.  19‘Have You utterly rejected Yehudah? Has Your soul loathed Tzion? Why have You smitten us, and there is no healing for us? We looked for shalom, but no good came; and for a time of healing, and behold, terror! 20We acknowledge, O  יהוה , our wickedness, even the iniquity of our fathers; for we have sinned against You. 21Do not contemn us, for Your Name’s sake, do not dishonor the throne of Your glory; remember, break not Your Brit with us. 22Are there any among the vanities of the nations that can cause rain? Or can the heavens give showers? Are not You He, O  יהוה  our Elohim, and do we not wait for You? For You have made all these things’.”

אאֲשֶׁר הָיָה דְבַר יהוה אֶל יִרְמְיָהוּ עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת. באָבְלָה יְהוּדָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ קָדְרוּ לָאָרֶץ; וְצִוְחַת יְרוּשָׁלִַם עָלָתָה. גוְאַדִּרֵיהֶם שָׁלְחוּ צעוריהם (צְעִירֵיהֶם) לַמָּיִם; בָּאוּ עַל גֵּבִים לֹא מָצְאוּ מַיִם שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם בֹּשׁוּ וְהָכְלְמוּ וְחָפוּ רֹאשָׁם. דבַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ; בֹּשׁוּ אִכָּרִים חָפוּ רֹאשָׁם. הכִּי גַם אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה יָלְדָה וְעָזוֹב: כִּי לֹא הָיָה דֶּשֶׁא. ווּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים; כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב. זאִם עֲו‍ֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ: כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ. חמִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן. טלָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ; וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ יהוה וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא אַל תַּנִּחֵנוּ. יכֹּה אָמַר יהוה לָעָם הַזֶּה כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ רַגְלֵיהֶם לֹא חָשָׂכוּ; וַיהוה לֹא רָצָם עַתָּה יִזְכֹּר עֲו‍ֹנָם וְיִפְקֹד חַטֹּאתָם.

יאוַיֹּאמֶר יהוה אֵלָי: אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה לְטוֹבָה. יבכִּי יָצֻמוּ אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֶל רִנָּתָם וְכִי יַעֲלוּ עֹלָה וּמִנְחָה אֵינֶנִּי רֹצָם: כִּי בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אָנֹכִי מְכַלֶּה אוֹתָם. יגוָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יהוה הִנֵּה הַנְּבִאִים אֹמְרִים לָהֶם לֹא תִרְאוּ חֶרֶב וְרָעָב לֹא יִהְיֶה לָכֶם: כִּי שְׁלוֹם אֱמֶת אֶתֵּן לָכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה. ידוַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי שֶׁקֶר הַנְּבִאִים נִבְּאִים בִּשְׁמִי לֹא שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים וְלֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם; חֲזוֹן שֶׁקֶר וְקֶסֶם ואלול (וֶאֱלִיל) ותרמות (וְתַרְמִית) לִבָּם הֵמָּה מִתְנַבְּאִים לָכֶם. טולָכֵן כֹּה אָמַר יהוה עַל הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים בִּשְׁמִי וַאֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּים וְהֵמָּה אֹמְרִים חֶרֶב וְרָעָב לֹא יִהְיֶה בָּאָרֶץ הַזֹּאת: בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יִתַּמּוּ הַנְּבִאִים הָהֵמָּה. טזוְהָעָם אֲשֶׁר הֵמָּה נִבְּאִים לָהֶם יִהְיוּ מֻשְׁלָכִים בְּחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם מִפְּנֵי הָרָעָב וְהַחֶרֶב וְאֵין מְקַבֵּר לָהֵמָּה הֵמָּה נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם; וְשָׁפַכְתִּי עֲלֵיהֶם אֶת רָעָתָם. יזוְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תֵּרַדְנָה עֵינַי דִּמְעָה לַיְלָה וְיוֹמָם וְאַל תִּדְמֶינָה: כִּי שֶׁבֶר גָּדוֹל נִשְׁבְּרָה בְּתוּלַת בַּת עַמִּי מַכָּה נַחְלָה מְאֹד. יחאִם יָצָאתִי הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה חַלְלֵי חֶרֶב וְאִם בָּאתִי הָעִיר וְהִנֵּה תַּחֲלוּאֵי רָעָב: כִּי גַם נָבִיא גַם כֹּהֵן סָחֲרוּ אֶל אֶרֶץ וְלֹא יָדָעוּ. יטהֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא; קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה. כיָדַעְנוּ יהוה רִשְׁעֵנוּ עֲו‍ֹן אֲבוֹתֵינוּ: כִּי חָטָאנוּ לָךְ. כאאַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ; זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ. כבהֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים וְאִם הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִבִים; הֲלֹא אַתָּה הוּא יהוה אֱלֹהֵינוּ וּנְקַוֶּה לָּךְ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת כָּל אֵלֶּה.