Yirme-Yahu 15 – ירמיהו טו

1Then said  יהוה  unto me, “Though Moshe and Shmu’el stood before Me, yet My mind could not be toward this people; cast them out of My sight, and let them go forth. 2And it shall come to pass, when they say unto you, ‘Where shall we go forth?’ then you shall tell them, ‘Thus says  יהוה , ‘Such as are for death, to death; and such as are for the sword, to the sword;  and  such  as  are  for  the  famine,  to the famine; and such as are for captivity, to captivity’. 3And I will appoint over them four kinds, says  יהוה : the sword to slay, and the dogs to drag, and the fowls of the heaven, and the beasts of the earth, to devour and to destroy. 4And I will cause them to be a horror among all the kingdoms of the earth, because of Menasheh Ben Khizki-Yahu, Melekh Yehudah, for that which he did in Yerushalayim. 5For who shall have pity upon you, O Yerushalayim? Or who shall bemoan you? Or who shall turn aside to ask of your welfare? 6 You have cast Me off, says  יהוה , you are gone backward; therefore do I stretch out My hand against you, and destroy you; I am weary with repenting. 7And I fan them with a fan in the gates of the land; I bereave them of children, I destroy My people, since they return not from their ways. 8Their widows are increased to Me above the sand of the seas; I bring upon them, against the mother, a chosen one, even a spoiler at noonday; I cause anguish and terrors to fall upon her suddenly. 9She that has borne seven languishes; her spirit droops; her sun is gone down while it was yet day, she is ashamed and confounded; and the residue of them will I deliver to the sword before their enemies, says  יהוה . Woe10 is me, my mother, that you have borne me a man of strife and a man of contention to the whole earth! I have not lent, neither have men lent to me; yet every one of them does curse me’.”  11 יהוה  said, “Truly, I will release you for good; truly, I will cause the enemy to make supplication unto you in the time of evil and in the time of affliction. 12Can iron break iron from the north, and brass? 13Your substance and your treasures will I give for a spoil without price, and that for all your sins, even in all your borders. 14And I will make you to pass with your enemies into a land which you know not; for a fire is kindled in My nostril, which shall burn upon you.”  

15“You, O  יהוה , know; remember me, and think of me, and avenge me of my persecutors; take me not away because of Your long-suffering; know that for Your sake I have suffered taunts. 16Your words were found, and I did eat them; and Your words were unto me a joy and the rejoicing of my heart; because Your Name was called on me, O  יהוה  Elohei Tzeva’ot.  17I sat not in the assembly of them that make merry, nor rejoiced; I sat alone because of Your hand; for You have filled me with indignation. 18Why is my pain perpetual, and my wound incurable, so that it refuses to be healed? Will You indeed be unto me as a deceitful brook, as waters that fail?”  19Therefore thus says  יהוה , ‘If you return, and I bring you back, you shall stand before Me; and if you bring forth the precious out of the vile, you shall be as My mouth; let them return unto you, but you shall not return unto them. 20And I will make you unto this people a fortified brazen wall; and they shall fight against you, but they shall not prevail against you; for I am with you to save you and to deliver you’, says  יהוה . ‘And 21I will deliver you out of the hand of the wicked, and I will redeem you out of the hand of the terrible’.”

אוַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי אִם יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי אֵין נַפְשִׁי אֶל הָעָם הַזֶּה; שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ. בוְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא; וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יהוה אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת  וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי. גוּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת נְאֻם יהוה אֶת הַחֶרֶב לַהֲרֹג וְאֶת הַכְּלָבִים לִסְחֹב; וְאֶת עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֶת בֶּהֱמַת הָאָרֶץ לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִית. דוּנְתַתִּים לזועה (לְזַעֲוָה) לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ בִּגְלַל מְנַשֶּׁה בֶן יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל אֲשֶׁר עָשָׂה בִּירוּשָׁלִָם. הכִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלִַם וּמִי יָנוּד לָךְ; וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ. ואַתְּ נָטַשְׁתְּ אֹתִי נְאֻם יהוה אָחוֹר תֵּלֵכִי; וָאַט אֶת יָדִי עָלַיִךְ וָאַשְׁחִיתֵךְ נִלְאֵיתִי הִנָּחֵם. זוָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ; שִׁכַּלְתִּי אִבַּדְתִּי אֶת עַמִּי מִדַּרְכֵיהֶם לוֹא שָׁבוּ. חעָצְמוּ לִי אַלְמְנוֹתָו מֵחוֹל יַמִּים הֵבֵאתִי לָהֶם עַל אֵם בָּחוּר שֹׁדֵד בַּצָּהֳרָיִם; הִפַּלְתִּי עָלֶיהָ פִּתְאֹם עִיר וּבֶהָלוֹת. טאֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה נָפְחָה נַפְשָׁהּ באה (בָּא) שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה; וּשְׁאֵרִיתָם לַחֶרֶב אֶתֵּן לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם נְאֻם יהוה . יאוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ; לֹא נָשִׁיתִי וְלֹא נָשׁוּ בִי כֻּלֹּה מְקַלְלַוְנִי. יאאָמַר יהוה אִם לֹא שרותך (שֵׁרִיתִיךָ) לְטוֹב; אִם לוֹא הִפְגַּעְתִּי בְךָ בְּעֵת רָעָה וּבְעֵת צָרָה אֶת הָאֹיֵב. יבהֲיָרֹעַ בַּרְזֶל בַּרְזֶל מִצָּפוֹן וּנְחֹשֶׁת. יגחֵילְךָ וְאוֹצְרוֹתֶיךָ לָבַז אֶתֵּן לֹא בִמְחִיר; וּבְכָל חַטֹּאותֶיךָ וּבְכָל גְּבוּלֶיךָ. ידוְהַעֲבַרְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא יָדָעְתָּ: כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי עֲלֵיכֶם תּוּקָד.

טואַתָּה יָדַעְתָּ יהוה זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי וְהִנָּקֶם לִי מֵרֹדְפַי אַל לְאֶרֶךְ אַפְּךָ תִּקָּחֵנִי; דַּע שְׂאֵתִי עָלֶיךָ חֶרְפָּה. טזנִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ וָאֹכְלֵם וַיְהִי דבריך (דְבָרְךָ) לִי לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי: כִּי נִקְרָא שִׁמְךָ עָלַי יהוה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת. יזלֹא יָשַׁבְתִּי בְסוֹד מְשַׂחֲקִים וָאֶעְלֹז: מִפְּנֵי יָדְךָ בָּדָד יָשַׁבְתִּי כִּי זַעַם מִלֵּאתָנִי. יחלָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה; מֵאֲנָה הֵרָפֵא הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ. יטלָכֵן כֹּה אָמַר יהוה אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה; יָשֻׁבוּ הֵמָּה אֵלֶיךָ וְאַתָּה לֹא תָשׁוּב אֲלֵיהֶם. כוּנְתַתִּיךָ לָעָם הַזֶּה לְחוֹמַת נְחֹשֶׁת בְּצוּרָה וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ: כִּי אִתְּךָ אֲנִי לְהוֹשִׁיעֲךָ וּלְהַצִּילֶךָ נְאֻם יהוה . כאוְהִצַּלְתִּיךָ מִיַּד רָעִים; וּפְדִתִיךָ מִכַּף עָרִצִים.