Yirme-Yahu 17 – ירמיהו יז

1“The sin of Yehudah is written with a pen of iron, and with the point of a diamond; it is graven upon the tablet of their heart, and upon the horns of your altars. 2Like the symbols of their sons are their altars, and their Asherim upon the evergreen trees, upon the high hills. 3O you that sit upon the mountain in the field, I will give your substance and all your treasures for a spoil, and your high places, because of sin, throughout all your borders. 4And you, even of yourself, shall discontinue from your heritage that I gave you; and I will cause you to serve your enemies in the land which you know not; for you have kindled a fire in My nostril, which shall burn forever.  5Thus says  יהוה , ‘Cursed is the man that trusts in man, and makes flesh his arm, and whose heart departs from  יהוה .’ For6 he shall be like a tamarisk in the desert, and shall not see when good comes, but shall inhabit the parched places in the wilderness, a salt land, and not inhabited.  7Blessed is the man that trusts in  יהוה , and whose trust  יהוה  is. 8For he shall be as a tree planted by the waters, and that spreads out its roots by the river, and shall not see when heat comes, but its foliage shall be luxuriant; and shall not be anxious in the year of drought, neither shall cease from yielding fruit. 9The heart is deceitful above all things, and it is incurably sick; who can know it? 10I  יהוה  search the heart, I try the reins,  even  to give every man according to his ways, according to the fruit of his doings.  11As the partridge that broods over young which she has not brought forth, so is he that gets riches, and not by right; in the midst of his days he shall leave them, and at his end he shall be a fool. 12You, Kiseh Kavod, on high from the beginning, You, place of our Mikdash, 13You, O Mikveh of Yisra’el,  יהוה ! All that forsake You shall be ashamed; they that depart from Me shall be written in the earth, because they have forsaken  יהוה , the fountain of Mayim Khayim.”

14“Heal me, O  יהוה , and I shall be healed; save me, and I shall be saved; for You are my praise. end B’Khukotai 15Behold, they say unto me, ‘Where is the D’var  יהוה ? Let it come now.’ 16As for me, I have not hastened from being a shepherd after You; neither have I desired the woeful day; You know it; that which came out of my lips was manifest before You. 17Be not a ruin unto me; you are my refuge in the day of evil. 18Let them be ashamed that persecute me, but let me not be ashamed; let them be dismayed, but let me not be dismayed; bring upon them the day of evil, and destroy them with double destruction.  19Thus said  יהוה  unto me, ‘Go, and stand in the gate of the children of the people, whereby the kings of Yehudah come in, and by which they go out, and in all the gates of Yerushalayim; 20and say unto them, ‘Hear the D’var  יהוה , you kings of Yehudah, and all Yehudah, and all the inhabitants of Yerushalayim, that enter in by these gates; 21thus says  יהוה , ‘Take heed for the sake of your souls, and bear no burden on Yom HaShabbat, nor bring it in by the gates of Yerushalayim; 22neither carry forth a burden out of your houses on Yom HaShabbat, neither do any work; but hallow Yom HaShabbat, as I commanded your fathers; 23but they hearkened not, neither inclined their ear, but made their neck stiff, that they might not hear, nor receive instruction. 24And it shall come to pass, if you diligently hearken unto Me, says  יהוה , to bring in no burden through the gates of this city on Yom HaShabbat, but to hallow Yom HaShabbat, to do no work therein; 25then shall there enter in by the gates of this city kings and princes sitting upon the throne of David, riding in chariots and on horses, they, and their princes, the men of Yehudah, and the inhabitants of Yerushalayim; and this city shall be inhabited forever. 26And they shall come from the cities of Yehudah, and from the places round about Yerushalayim, and from the land of Binyamin, and from the Lowland, and from the mountains, and from the South, bringing Olah, and Z’vakh, and Minkha, and frankincense, and bringing thanks unto Beit  יהוה . But27 if you will not hearken unto Me to hallow Yom HaShabbat, and not to bear a burden and enter in at the gates of Yerushalayim on Yom HaShabbat; then will I kindle a fire in the gates thereof, and it shall devour the palaces of Yerushalayim, and it shall not be quenched”.”

אחַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר: חֲרוּשָׁה עַל לוּחַ לִבָּם וּלְקַרְנוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם. בכִּזְכֹּר בְּנֵיהֶם מִזְבְּחוֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם עַל עֵץ רַעֲנָן עַל גְּבָעוֹת הַגְּבֹהוֹת. גהֲרָרִי בַּשָּׂדֶה חֵילְךָ כָל אוֹצְרוֹתֶיךָ לָבַז אֶתֵּן; בָּמֹתֶיךָ בְּחַטָּאת בְּכָל גְּבוּלֶיךָ. דוְשָׁמַטְתָּה וּבְךָ מִנַּחֲלָתְךָ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ וְהַעֲבַדְתִּיךָ אֶת אֹיְבֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ: כִּי אֵשׁ קְדַחְתֶּם בְּאַפִּי עַד עוֹלָם תּוּקָד. הכֹּה אָמַר יהוה אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ; וּמִן יהוה יָסוּר לִבּוֹ. ווְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב; וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב. זבָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוה ; וְהָיָה יהוה מִבְטַחוֹ. חוְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא ירא (יִרְאֶה) כִּי יָבֹא חֹם וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן; וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי. טעָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא; מִי יֵדָעֶנּוּ. יאֲנִי יהוה חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת: וְלָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָו כִּפְרִי מַעֲלָלָיו. יאקֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט; בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל. יבכִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ. יגמִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יהוה כָּל עֹזְבֶיךָיֵבֹשׁוּ; יסורי (וְסוּרַי) בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת יהוה . 

ידרְפָאֵנִי יהוה וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה: כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה. טוהִנֵּה הֵמָּה אֹמְרִים אֵלָי: אַיֵּה דְבַר יהוה יָבוֹא נָא. טזוַאֲנִי לֹא אַצְתִּי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ וְיוֹם אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי אַתָּה יָדָעְתָּ; מוֹצָא שְׂפָתַי נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה. יזאַל תִּהְיֵה לִי לִמְחִתָּה; מַחֲסִי אַתָּה בְּיוֹם רָעָה. יחיֵבֹשׁוּ רֹדְפַי וְאַל אֵבֹשָׁה אָנִי יֵחַתּוּ הֵמָּה וְאַל אֵחַתָּה אָנִי; הָבִיא עֲלֵיהֶם יוֹם רָעָה וּמִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹן שָׁבְרֵם. יטכֹּה אָמַר יהוה אֵלַי הָלֹךְ וְעָמַדְתָּ בְּשַׁעַר בְּנֵי עם (הָעָם) אֲשֶׁר יָבֹאוּ בוֹ מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר יֵצְאוּ בוֹ; וּבְכֹל שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם. כוְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ דְבַר יהוה מַלְכֵי יְהוּדָה וְכָל יְהוּדָה וְכֹל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה. כאכֹּה אָמַר יהוה הִשָּׁמְרוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם; וְאַל תִּשְׂאוּ מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַהֲבֵאתֶם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם. כבוְלֹא תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ; וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם. כגוְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם; וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם לְבִלְתִּי שומע (שְׁמוֹעַ) וּלְבִלְתִּי קַחַת מוּסָר. כדוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּן אֵלַי נְאֻם יהוה לְבִלְתִּי הָבִיא מַשָּׂא בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר הַזֹּאת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת; וּלְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת בֹּה כָּל מְלָאכָה. כהוּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הָעִיר הַזֹּאת מְלָכִים וְשָׂרִים יֹשְׁבִים עַל כִּסֵּא דָוִד רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים הֵמָּה וְשָׂרֵיהֶם אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם; וְיָשְׁבָה הָעִיר הַזֹּאת לְעוֹלָם. כווּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמִסְּבִיבוֹת יְרוּשָׁלִַם וּמֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמִן הַשְּׁפֵלָה וּמִן הָהָר וּמִן הַנֶּגֶב מְבִאִים עוֹלָה וְזֶבַח וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה וּמְבִאֵי תוֹדָה בֵּית יהוה . כזוְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וּלְבִלְתִּי שְׂאֵת מַשָּׂא וּבֹא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: וְהִצַּתִּי אֵשׁ בִּשְׁעָרֶיהָ וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלִַם וְלֹא תִכְבֶּה.