Yirme-Yahu 19 – ירמיהו יט

1Thus said  יהוה , “Go, and get a potter’s earthen bottle, and take of the Z’kenim of the people, and of the Z’kenim of the priests; 2and go forth unto Gei Ben Hinom, which is by the entry of the gate Kharsit, and proclaim there the words that I shall tell you; 3and say, ‘Hear the D’var  יהוה , O kings of Yehudah, and inhabitants of Yerushalayim; thus says  יהוה  Tzeva’ot, Elohei Yisra’el, ‘Behold, I will bring evil upon this place, which whoever hears, his ears shall tingle; 4because they have forsaken Me, and have estranged this place, and have offered in it unto other gods, whom neither they nor their fathers have known, nor the kings of Yehudah; and have filled this place with the blood of innocents; 5and have built the high places of Ba’al, to burn their sons in the fire for burnt-offerings unto Ba’al, which I commanded not, nor spoke it, neither came it into My mind.  6Therefore, behold, the days come, says  יהוה , that this place shall no more be called Tofet, nor Gei Ben Hinom, but the valley of slaughter; 7and I will make void the counsel of Yehudah and Yerushalayim in this place; and I will cause them to fall by the sword before their enemies, and by the hand of them that seek their life; and their carcasses will I give to be food for the fowls of the heaven, and for the beasts of the earth; 8and I will make this city an astonishment, and a hissing; every one that passes thereby shall be astonished and hiss because of all the plagues thereof; 9and I will cause them to eat the flesh of their sons and the flesh of their daughters, and they shall eat every one the flesh of his friend, in the siege and in the straitness, wherewith their enemies, and they that seek their life, shall straiten them’.” 10Then shall you break the bottle in the sight of the men that go with you, 11and shall say unto them, ‘Thus says  יהוה  Tzeva’ot, ‘Even so will I break this people and this city, as one breaks a potter’s vessel, that cannot be made whole again; and they shall bury in Tofet, for want of room to bury’.’ 12Thus will I do unto this place, says    יהוה , and  to  the  inhabitants  thereof, even making this city as Tofet;  13and the houses of Yerushalayim, and the houses of the kings of Yehudah, which are defiled, shall be as the place of Tofet, even all the houses upon whose roofs they have offered unto all the host of heaven, and have poured out drink offerings unto other gods.”

14Then came Yirme-Yahu from Tofet, where  יהוה  had sent him to prophesy; and he stood in the court of Beit יהוה , and said to all the people,  15“Thus says  יהוה  Tzeva’ot, Elohei Yisra’el, ‘Behold, I will bring upon this city and upon all her towns all the evil that I have pronounced against it; because they have made their neck stiff, that they might not hear My words’.”

אכֹּה אָמַר יהוה הָלֹךְ וְקָנִיתָ בַקְבֻּק יוֹצֵר חָרֶשׂ; וּמִזִּקְנֵי הָעָם וּמִזִּקְנֵי הַכֹּהֲנִים. בוְיָצָאתָ אֶל גֵּיא בֶן הִנֹּם אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר החרסות (הַחַרְסִית); וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ. גוְאָמַרְתָּ שִׁמְעוּ דְבַר יהוה מַלְכֵי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם; כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה אָזְנָיו. דיַעַן אֲשֶׁר עֲזָבֻנִי וַיְנַכְּרוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיְקַטְּרוּ בוֹ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם הֵמָּה וַאֲבוֹתֵיהֶם וּמַלְכֵי יְהוּדָה; וּמָלְאוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה דַּם נְקִיִּם. הוּבָנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל: אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי. ולָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יהוה וְלֹא יִקָּרֵא לַמָּקוֹם הַזֶּה עוֹד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן הִנֹּם כִּי אִם גֵּיא הַהֲרֵגָה. זוּבַקֹּתִי אֶת עֲצַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְהִפַּלְתִּים בַּחֶרֶב לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם; וְנָתַתִּי אֶת נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. חוְשַׂמְתִּי אֶת הָעִיר הַזֹּאת לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה: כֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל כָּל מַכֹּתֶהָ. טוְהַאֲכַלְתִּים אֶת בְּשַׂר בְּנֵיהֶם וְאֵת בְּשַׂר בְּנֹתֵיהֶם וְאִישׁ בְּשַׂר רֵעֵהוּ יֹאכֵלוּ; בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיקוּ לָהֶם אֹיְבֵיהֶם וּמְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם. יוְשָׁבַרְתָּ הַבַּקְבֻּק לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים אוֹתָךְ. יאוְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת הָעָם הַזֶּה וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר יִשְׁבֹּר אֶת כְּלִי הַיּוֹצֵר אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לְהֵרָפֵה עוֹד; וּבְתֹפֶת יִקְבְּרוּ מֵאֵין מָקוֹם לִקְבּוֹר. יבכֵּן אֶעֱשֶׂה לַמָּקוֹם הַזֶּה נְאֻם יהוה וּלְיוֹשְׁבָיו;  וְלָתֵת אֶת הָעִיר הַזֹּאת כְּתֹפֶת. יגוְהָיוּ  בָּתֵּי  יְרוּשָׁלִַםוּבָתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה, כִּמְקוֹם הַתֹּפֶת, הַטְּמֵאִים–לְכֹל הַבָּתִּים, אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל-גַּגֹּתֵיהֶם לְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְהַסֵּךְ נְסָכִים, לֵאלֹהִים אֲחֵרִים.

 ידוַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ מֵהַתֹּפֶת אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יהוה שָׁם לְהִנָּבֵא; וַיַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית יהוה וַיֹּאמֶר אֶל כָּל הָעָם. טוכֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל כָּל עָרֶיהָ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ: כִּי הִקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם לְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרָי.