Yirme-Yahu 22 – ירמיהו כב

1Thus said  יהוה , “Go down to the house of Melekh Yehudah, and speak there HaD’var, 2and say, ‘Hear the D’var  יהוה , O Melekh Yehudah, that sit upon the throne of David, you, and your servants, and your people that enter in by these gates. 3Thus says  יהוה , ‘Execute justice and righteousness, and deliver the spoiled out of the hand of the oppressor; and do no wrong, do no violence, to the stranger, the fatherless, nor the widow, neither shed innocent blood in this place. 4For if you do this thing indeed, then shall there enter in by the gates of this house kings sitting upon the throne of David, riding in chariots and on horses, he, and his servants, and his people. 5But if you will not hear these words, I swear by Myself, says  יהוה , that this house shall become a desolation’.'”

6“For thus says  יהוה  concerning the house of the Melekh Yehudah, ‘You are Gilad unto Me, the head of Levanon; yet surely I will make you a wilderness, cities which are not inhabited. 7And I will prepare destroyers against you, every one with his weapons; and they shall cut down your choice cedars, and cast them into the fire. 8And many nations shall pass by this city, and they shall say every man to his neighbor, ‘Why has  יהוה  done this unto this great city?’ 9Then they shall answer, ‘Because they forsook Brit  יהוה  of their Elohim, and worshipped other gods, and served them.’  10Weep not for the dead, neither bemoan him; but weep sore for him that goes away, for he shall return no more, nor see his native country. 11For thus says  יהוה  touching Shalum Ben Yoshi-Yahu, Melekh Yehudah, who reigned instead of Yoshi-Yahu his father, and who went forth out of this place, ‘He shall not return there any more; 12but in the place where they have led him captive, there shall he die, and he shall see this land no more’.  13Woe unto him that builds his house by unrighteousness, and his chambers by injustice; that uses his neighbour’s service without wages, and gives him not his hire; 14that says, ‘I will build me a wide house and spacious chambers’, and cuts him out windows, and it is ceiled with cedar, and painted with vermilion. 15Shall you reign, because you strive to excel in cedar? Did not your father eat and drink, and do justice and righteousness? Then it was well with him. 16He judged the cause of the poor and needy; then it was well. Is not this to know Me, says  יהוה ? But17 your eyes and your heart are not but for your covetousness, and for shedding innocent blood, and for oppression, and for violence, to do it’.  18Therefore thus says  יהוה  concerning Y’hoyakim Ben Yoshi-Yahu, Melekh Yehudah: They shall not lament for him, ‘Ah my brother!’ or, ‘Ah sister!’ They shall not lament for him, ‘Ah Adon!’ or, ‘Ah his glory!’ 19He shall be buried with the burial of a donkey, drawn and cast forth beyond the gates of Yerushalayim’.  20Go up to Levanon, and cry, and lift up your voice in Bashan; and cry from Avarim, for all your lovers are destroyed. 21I spoke unto you in your prosperity, but you said, ‘I will not hear’. This has been your manner from your youth, that you hearkened not to My voice. 22The wind shall feed upon all your shepherds, and your lovers shall go into captivity; surely then shall you be ashamed and confounded for all your wickedness. 23O inhabitant of Levanon, that are nestled in the cedars, how gracious shall you be when pangs come upon you, the pain as of a woman in travail! 24As I live, says  יהוה , though Kan-Yahu Ben Y’hoyakim Melekh Yehudah were the signet upon My right hand, yet would I pluck you from there; 25and I will give you into the hand of them that seek your life, and into the hand of them of whom you are afraid, even into the hand of Nevukhadretzar king of Bavel, and into the hand of the Kasdim. 26And I will cast you out, and your mother that bore you, into another country, where you were not born; and there shall you die. 27But to the land whereunto they long to return, thither shall they not return’.”

28“Is this man Kan-Yahu a despised, broken image? Is he a vessel wherein is no pleasure? Why are they cast out, he and his seed, and are cast into the land which they know not? 29O land, land, land, hear the D’var  יהוה . Thus30 says  יהוה , ‘Write this man childless, a man that shall not prosper in his days.’  For no man of his seed shall prosper, sitting upon the throne of David, and ruling any more in Yehudah.”

אכֹּה אָמַר יהוה רֵד בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה; וְדִבַּרְתָּ שָׁם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. בוְאָמַרְתָּ שְׁמַע דְּבַר יהוה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד: אַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה. גכֹּה אָמַר יהוה עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עָשׁוֹק; וְגֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל תֹּנוּ אַל תַּחְמֹסוּ וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. דכִּי אִם עָשׂוֹ תַּעֲשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה מְלָכִים יֹשְׁבִים לְדָוִד עַל כִּסְאוֹ רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים הוּא וַעֲבָדָו וְעַמּוֹ. הוְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יהוה כִּי לְחָרְבָּה יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה.

וכִּי כֹה אָמַר יהוה עַל בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן; אִם לֹא אֲשִׁיתְךָ מִדְבָּר עָרִים לֹא נושבה (נוֹשָׁבוּ). זְקִדַּשְׁתִּי עָלֶיךָ מַשְׁחִתִים אִישׁ וְכֵלָיו; וְכָרְתוּ מִבְחַר אֲרָזֶיךָ וְהִפִּילוּ עַל הָאֵשׁ. חוְעָבְרוּ גּוֹיִם רַבִּים עַל הָעִיר הַזֹּאת; וְאָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ עַל מֶה עָשָׂה יהוה כָּכָה לָעִיר הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. טוְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית יהוה אֱלֹהֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם. יאַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ; בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. יאכִּי כֹה אָמַר יהוה אֶל שַׁלֻּם בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הַמֹּלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו אֲשֶׁר יָצָא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה: לֹא יָשׁוּב שָׁם עוֹד. יבכִּי בִּמְקוֹם אֲשֶׁר הִגְלוּ אֹתוֹ שָׁם יָמוּת; וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא יִרְאֶה עוֹד. יגהוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט;  בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ. ידהָאֹמֵר אֶבְנֶה לִּי בֵּית מִדּוֹת וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים; וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי וְסָפוּן בָּאָרֶז וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר. טוהֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז; אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ. טזדָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב; הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם יהוה . יזכִּי אֵין עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ כִּי אִם עַל בִּצְעֶךָ; וְעַל דַּם הַנָּקִי לִשְׁפּוֹךְ וְעַל הָעֹשֶׁק וְעַל הַמְּרוּצָה לַעֲשׂוֹת. יחלָכֵן כֹּה אָמַר יהוה אֶל יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָחִי וְהוֹי אָחוֹת; לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָדוֹן וְהוֹי הֹדֹה. יטקְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר; סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם. כעֲלִי הַלְּבָנוֹן וּצְעָקִי וּבַבָּשָׁן תְּנִי קוֹלֵךְ; וְצַעֲקִי מֵעֲבָרִים כִּי נִשְׁבְּרוּ כָּל מְאַהֲבָיִךְ. כאדִּבַּרְתִּי אֵלַיִךְ בְּשַׁלְו‍ֹתַיִךְ אָמַרְתְּ לֹא אֶשְׁמָע; זֶה דַרְכֵּךְ מִנְּעוּרַיִךְ כִּי לֹא שָׁמַעַתְּ בְּקוֹלִי. כבכָּל רֹעַיִךְ תִּרְעֶה רוּחַ וּמְאַהֲבַיִךְ בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ: כִּי אָז תֵּבֹשִׁי וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל רָעָתֵךְ. כגישבתי (יֹשַׁבְתְּ) בַּלְּבָנוֹן מקננתי (מְקֻנַּנְתְּ) בָּאֲרָזִים: מַה נֵּחַנְתְּ בְּבֹא לָךְ חֲבָלִים חִיל כַּיֹּלֵדָה. כדחַי אָנִי נְאֻם יהוה כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי: כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ. כהוּנְתַתִּיךָ בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשֶׁךָ וּבְיַד אֲשֶׁר אַתָּה יָגוֹר מִפְּנֵיהֶם וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּבְיַד הַכַּשְׂדִּים. כווְהֵטַלְתִּי אֹתְךָ וְאֶת אִמְּךָ אֲשֶׁר יְלָדַתְךָ עַל הָאָרֶץ אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא יֻלַּדְתֶּם שָׁם; וְשָׁם תָּמוּתוּ. כזוְעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הֵם מְנַשְּׂאִים אֶת נַפְשָׁם לָשׁוּב שָׁם: שָׁמָּה לֹא יָשׁוּבוּ.

כחהַעֶצֶב נִבְזֶה נָפוּץ הָאִישׁ הַזֶּה כָּנְיָהוּ אִם כְּלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ; מַדּוּעַ הוּטְלוּ הוּא וְזַרְעוֹ וְהֻשְׁלְכוּ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָדָעוּ. כטאֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ שִׁמְעִי דְּבַר יהוה . לכֹּה אָמַר יהוה כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו: כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל עוֹד בִּיהוּדָה.