Yirme-Yahu 24 – ירמיהו כד

1 יהוה  showed me, and behold two baskets of figs set before the Heikhal of  יהוה ; after that Nevukhadretzar king of Bavel had carried away captive Yekhon-Yahu Ben Y’hoyakim, Melekh Yehudah, and the princes of Yehudah, with the craftsmen and smiths, from Yerushalayim, and had brought them to Bavel. 2One basket had very good figs, like the figs that are first-ripe; and the other basket had very bad figs, which could not be eaten, they were so bad.

3Then  יהוה  said unto me, “What do you see, Yirme-Yahu?” And I said, “Figs; the good figs, very good; and the bad, very bad, that cannot be eaten, they are so bad.”

4And the D’var  יהוה  came unto me, saying, 5“Thus says  יהוה , Elohei Yisra’el, ‘Like these good figs, so will I regard the captives of Yehudah, whom I have sent out of this place into the land of the Kasdim, for good. 6And I will set My eyes upon them for good, and I will bring them back to this land; and I will build them, and not pull them down; and I will plant them, and not pluck them up. 7And I will give them a heart to know Me, that I am  יהוה ; and they shall be My people, and I will be their Elohim; for they shall return unto Me with their whole heart’.  8And as the bad figs, which cannot be eaten, they are so bad; surely thus says  יהוה , ‘So will I make Tzidki-Yahu Melekh Yehudah, and his princes, and the residue of Yerushalayim, that remain in this land, and them that dwell in the land of Mitzrayim; 9I will even make them a horror among all the kingdoms of the earth for evil; a reproach and a mashal, a taunt and a curse, in all places where I shall drive them. 10And I will send the sword, the famine, and the pestilence, among them, till they are consumed from off the land that I gave unto them and to their fathers’.”

אהִרְאַנִי יהוה וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל יהוה : אַחֲרֵי הַגְלוֹת נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת יְכָנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶת שָׂרֵי יְהוּדָה וְאֶת הֶחָרָשׁ וְאֶת הַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלִַם וַיְבִאֵם בָּבֶל. בהַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת; וְהַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ.

גוַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר תְּאֵנִים; הַתְּאֵנִים הַטֹּבוֹת טֹבוֹת מְאֹד וְהָרָעוֹת רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ.

דוַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר, הכֹּה אָמַר יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּתְּאֵנִים הַטֹּבוֹת הָאֵלֶּה: כֵּן אַכִּיר אֶת גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶרֶץ כַּשְׂדִּים לְטוֹבָה. ווְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה וַהֲשִׁבֹתִים עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת; וּבְנִיתִים וְלֹא אֶהֱרֹס וּנְטַעְתִּים וְלֹא אֶתּוֹשׁ. זוְנָתַתִּי לָהֶם לֵב לָדַעַת אֹתִי כִּי אֲנִי יהוה וְהָיוּ לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים: כִּי יָשֻׁבוּ אֵלַי בְּכָל לִבָּם. חוְכַתְּאֵנִים הָרָעוֹת אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ: כִּי כֹה אָמַר יהוה כֵּן אֶתֵּן אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶת שָׂרָיו וְאֵת שְׁאֵרִית יְרוּשָׁלִַם הַנִּשְׁאָרִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְהַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. טוּנְתַתִּים לזועה (לְזַעֲוָה) לְרָעָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ לְחֶרְפָּה וּלְמָשָׁל לִשְׁנִינָה וְלִקְלָלָה בְּכָל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר אַדִּיחֵם שָׁם. יוְשִׁלַּחְתִּי בָם אֶת הַחֶרֶב אֶת הָרָעָב וְאֶת הַדָּבֶר עַד תֻּמָּם מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם וְלַאֲבוֹתֵיהֶם.