Yirme-Yahu 26 – ירמיהו כו

1In the beginning of the reign of Y’hoyakim Ben Yoshi-Yahu, Melekh Yehudah, came this Davar from  יהוה , saying, 2“Thus says  יהוה , ‘Stand in the court of Beit  יהוה and speak unto all the cities of Yehudah, which come to worship in Beit  יהוה , all the words that I command you to speak unto them; diminish not a word. 3It may be they will hearken, and turn every man from his evil way; that I may turn myself from the evil, which I purpose to do unto them because of the evil of their doings.  4And you shall say unto them,  ‘Thus says  יהוה , ‘If  you will not hearken to Me, to walk in My Torah, which I have set before you, 5to hearken to the words of My servants the Nevi’im, whom I send unto you, even sending them betimes and often, but you have not hearkened; 6then will I make this house like Shiloh, and will make this city a curse to all the nations of the earth’.'”

7So the priests and the prophets and all the people heard Yirme-Yahu speaking these words in Beit  יהוה .  Now8 it came to pass, when Yirme-Yahu had made an end of speaking all that  יהוה  had commanded him to speak unto all the people, that the priests and the prophets and all the people laid hold on him, saying, “You shall surely die. 9Why have you prophesied in the Name of  יהוה , saying, ‘This house shall be like Shiloh, and this city shall be desolate, without an inhabitant?’ ” And all the people were gathered against Yirme-Yahu in Beit  יהוה . When10 the princes of Yehudah heard these things, they came up from Beit HaMelekh unto Beit  יהוה ; and they sat in the entry of the new gate of Beit  יהוה .  Then11 the priests spoke, and the prophets, unto the princes and to all the people, saying, “This man is worthy of death; for he has prophesied against this city, as you have heard with your ears.” 12Then Yirme-Yahu spoke unto all the princes and to all the people, saying, ” יהוה  sent me to prophesy against this house and against this city all the words that you have heard. 13Therefore, now, amend your ways and your doings, and hearken to the voice of  יהוה  your Elohim; and  יהוה  will turn Himself from the evil that He has pronounced against you. 14But as for me, behold, I am in your hand; do with me as is good and right in your eyes. 15Only know for certain that, if you put me to death, you will bring innocent blood upon yourselves, and upon this city, and upon the inhabitants thereof; for, of a truth,  יהוה  has sent me unto you to speak all these words in your ears.”  16Then said the princes and all the people unto the priests and to the prophets, “This man is not worthy of death; for he has spoken to us in the Name of  יהוה  our Elohim.” 17Then certain of the elders of the land rose up, and spoke to all the assembly of the people, saying, 18“Mikhah HaMorashti prophesied in the days of Khizki-Yahu Melekh Yehudah; and he spoke to all the people of Yehudah, saying, ‘Thus says  יהוה  Tzeva’ot, ‘Tzion shall be plowed as a field, and Yerushalayim shall become heaps, and the mountain of the house as the high places of a forest’.’ 19Did Khizki-Yahu Melekh Yehudah and all Yehudah put him at all to death? Did he not fear  יהוה , and entreat the favor of  יהוה , and  יהוה  turned Himself from the evil which He had pronounced against them? Thus might we procure great evil against our own souls. 20And there was also a man that prophesied in the Name of  יהוה , Uri-Yahu Ben Shema-Yahu of Kiryat HaYe’arim; and he prophesied against this city and against this land according to all the words of Yirme-Yahu; 21and when Y’hoyakim the king, with all his mighty men, and all the princes, heard his words, the king sought to put him to death; but when Uri-Yahu heard it, he was afraid, and fled, and went into Mitzrayim; 22and Y’hoyakim HaMelekh sent men into Mitzrayim, Elnatan Ben Akhbor, and certain men with him, into Mitzrayim; 23and they fetched forth Uri-Yahu out of Mitzrayim, and brought him unto Y’hoyakim HaMelekh; who slew him with the sword, and cast his dead body into the graves of the children of the people.” 24Nevertheless the hand of Akhikam Ben Shafan was with Yirme-Yahu, that they should not give him into the hand of the people to put him to death.

אבְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה: הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה מֵאֵת יהוה לֵאמֹר, בכֹּה אָמַר יהוה עֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית יהוה וְדִבַּרְתָּ עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבָּאִים לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת בֵּית יהוה אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם: אַל תִּגְרַע דָּבָר. גאוּלַי יִשְׁמְעוּ וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה;  וְנִחַמְתִּי אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם. דוְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יהוה : אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לָלֶכֶת בְּתוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם. הלִשְׁמֹעַ עַל דִּבְרֵי עֲבָדַי הַנְּבִאִים אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֲלֵיכֶם; וְהַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם. ווְנָתַתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה; וְאֶת הָעִיר הזאתה (הַזֹּאת) אֶתֵּן לִקְלָלָה לְכֹל גּוֹיֵ הָאָרֶץ.

זוַיִּשְׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל הָעָם אֶת יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּבֵית יהוה . חוַיְהִי כְּכַלּוֹת יִרְמְיָהוּ לְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יהוה לְדַבֵּר אֶל כָּל הָעָם; וַיִּתְפְּשׂוּ אֹתוֹ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל הָעָם לֵאמֹר מוֹת תָּמוּת. טמַדּוּעַ נִבֵּיתָ בְשֵׁם יהוה לֵאמֹר כְּשִׁלוֹ יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה וְהָעִיר הַזֹּאת תֶּחֱרַב מֵאֵין יוֹשֵׁב; וַיִּקָּהֵל כָּל הָעָם אֶל יִרְמְיָהוּ בְּבֵית יהוה . יוַיִּשְׁמְעוּ שָׂרֵי יְהוּדָה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּעֲלוּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ בֵּית יהוה ; וַיֵּשְׁבוּ בְּפֶתַח שַׁעַר יהוה הֶחָדָשׁ. יאוַיֹּאמְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים אֶל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר: מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה כִּי נִבָּא אֶל הָעִיר הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם. יבוַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר: יהוה שְׁלָחַנִי לְהִנָּבֵא אֶל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם. יגוְעַתָּה הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וְשִׁמְעוּ בְּקוֹל יהוה אֱלֹהֵיכֶם: וְיִנָּחֵם יהוה אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיכֶם. ידוַאֲנִי הִנְנִי בְיֶדְכֶם: עֲשׂוּ לִי כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם. טואַךְ יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי אִם מְמִתִים אַתֶּם אֹתִי כִּי דָם נָקִי אַתֶּם נֹתְנִים עֲלֵיכֶם וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת וְאֶל יֹשְׁבֶיהָ: כִּי בֶאֱמֶת שְׁלָחַנִי יהוה עֲלֵיכֶם לְדַבֵּר בְּאָזְנֵיכֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. טזוַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים: אֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי בְּשֵׁם יהוה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ. יזוַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ; וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם לֵאמֹר, יחמיכיה (מִיכָה) הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה; וַיֹּאמֶר אֶל כָּל עַם יְהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר. יטהֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכָל יְהוּדָה הֲלֹא יָרֵא אֶת יהוה וַיְחַל אֶת פְּנֵי יהוה וַיִּנָּחֶם יהוה אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיהֶם; וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ. כוְגַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם יהוה אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים; וַיִּנָּבֵא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ. כאוַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְכָל גִּבּוֹרָיו וְכָל הַשָּׂרִים אֶת דְּבָרָיו וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ הֲמִיתוֹ; וַיִּשְׁמַע אוּרִיָּהוּ וַיִּרָא וַיִּבְרַח וַיָּבֹא מִצְרָיִם. כבוַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אֲנָשִׁים מִצְרָיִם: אֵת אֶלְנָתָן בֶּן עַכְבּוֹר וַאֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל מִצְרָיִם. כגוַיּוֹצִיאוּ אֶת אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם וַיְבִאֻהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וַיַּכֵּהוּ בֶּחָרֶב; וַיַּשְׁלֵךְ אֶת נִבְלָתוֹ אֶל קִבְרֵי בְּנֵי הָעָם. כדאַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ.