Yirme-Yahu 27 – ירמיהו כז

1In the beginning of the reign of Y’hoyakim Ben Yoshi-Yahu, Melekh Yehudah, came this Davar unto Yirme-Yahu from  יהוה , saying, 2“Thus says  יהוה  to me, ‘Make bands and bars, and put them upon your neck; 3and send them to the king of Edom, and to the king of Mo’av, and to the king of the children of Amon, and to the king of Tzor, and to the king of Tzidon, by the hand of the messengers that come to Yerushalayim unto Tzidki-Yahu Melekh Yehudah; 4and give them a charge unto their masters, saying, ‘Thus says  יהוה  Tzeva’ot, Elohei Yisra’el, ‘Thus shall you say unto your masters, 5‘I have made the earth, the man and the beast that are upon the face of the earth, by My great power and by My outstretched arm; and I give it unto whom it seems right unto Me. 6And now have I given all these lands into the hand of Nevukhadnetzar the king of Bavel, My servant; and the beasts of the field also have I given him to serve him. 7And all the nations shall serve him, and his son, and his son’s son, until the time of his own land comes; and then many nations and great kings shall make him their servant. 8And it shall come to pass, that the nation and the kingdom which will not serve the same Nevukhadnetzar king of Bavel, and that will not put their neck under the yoke of the king of Bavel, that nation will I visit, says  יהוה , with the sword, and with the famine, and with the pestilence, until I have consumed them by his hand. 9But as for you, hearken not to your prophets, nor to your diviners, nor to your dreams, nor to your soothsayers, nor to your sorcerers, that speak unto you, saying, ‘You shall not serve the king of Bavel’, 10for they prophesy a lie unto you, to remove you far from your land; and that I should drive you out and you should perish. 11But the nation that shall bring their neck under the yoke of the king of Bavel, and serve him, that nation will I let remain in their own land, says  יהוה ; and they shall till it, and dwell therein’.”’ 12And I spoke to Tzidki-Yahu Melekh Yehudah according to all these words, saying, “Bring your necks under the yoke of the king of Bavel, and serve him and his people, and live. 13Why will you die, you and your people, by the sword, by the famine, and by the pestilence, as  יהוה  has spoken concerning the nation that will not serve the king of Bavel? 14And hearken not unto the words of the prophets that speak unto you, saying, ‘You shall not serve the king of Bavel’, for they prophesy a lie unto you. 15For I have not sent them, says  יהוה , and they prophesy falsely in My Name; that I might drive you out, and that you might perish, you, and the prophets that prophesy unto you’.” 16Also I spoke to the priests and to all this people, saying, “Thus says  יהוה , ‘Hearken not to the words of your prophets that prophesy unto you, saying, ‘Behold, the vessels of Beit  יהוה  shall now shortly be brought back from Bavel’; for they prophesy a lie unto you. 17Hearken not unto them; serve the king of Bavel, and live; why should this city become desolate? 18But if they are prophets, and if the D’var  יהוה  is with them, let them now make intercession to  יהוה  Tzeva’ot, that the vessels which are left in Beit  יהוה , and in Beit HaMelekh Yehudah, and at Yerushalayim, do not go to Bavel. 19For thus says  יהוה  Tzeva’ot concerning the pillars, and concerning the sea, and concerning the bases, and concerning the residue of the vessels that remain in this city, 20which Nevukhadnetzar king of Bavel did not take, when he carried away captive Yekhon-Yahu Ben Y’hoyakim, Melekh Yehudah, from Yerushalayim to Bavel, and all the nobles of Yehudah and Yerushalayim; 21yes, thus says  יהוה  Tzeva’ot, Elohei Yisra’el, concerning the vessels that remain in Beit  יהוה , and in Beit HaMelekh Yehudah, and at Yerushalayim: 22they shall be carried to Bavel, and there shall they be, until the day that I remember them, says  יהוה , and bring them up, and restore them to this place’.”

אבְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִם בֶּן יֹאושִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה: הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָה מֵאֵת יהוה לֵאמֹר, בכֹּה אָמַר יהוה אֵלַי עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת; וּנְתַתָּם עַל צַוָּארֶךָ. גוְשִׁלַּחְתָּם אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם וְאֶל  מֶלֶךְ  מוֹאָב וְאֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל מֶלֶךְ צֹר וְאֶל מֶלֶךְ צִידוֹן בְּיַד מַלְאָכִים הַבָּאִים יְרוּשָׁלִַם אֶל צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה. דוְצִוִּיתָ אֹתָם אֶל אֲדֹנֵיהֶם לֵאמֹר: כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה תֹאמְרוּ אֶל אֲדֹנֵיכֶם. האָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת הָאָרֶץ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ בְּכֹחִי הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה; וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי. ווְעַתָּה אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי; וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ. זוְעָבְדוּ אֹתוֹ כָּל הַגּוֹיִם וְאֶת בְּנוֹ וְאֶת בֶּן בְּנוֹ עַד בֹּא עֵת אַרְצוֹ גַּם הוּא וְעָבְדוּ בוֹ גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדֹלִים. חוְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ אֹתוֹ אֶת נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֵת אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יהוה עַד תֻּמִּי אֹתָם בְּיָדוֹ. טוְאַתֶּם אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל נְבִיאֵיכֶם וְאֶל קֹסְמֵיכֶם וְאֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם וְאֶל עֹנְנֵיכֶם וְאֶל כַּשָּׁפֵיכֶם אֲשֶׁר הֵם אֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל. יכִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם לְמַעַן הַרְחִיק אֶתְכֶם מֵעַל אַדְמַתְכֶם וְהִדַּחְתִּי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם. יאוְהַגּוֹי אֲשֶׁר יָבִיא אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וַעֲבָדוֹ: וְהִנַּחְתִּיו עַל אַדְמָתוֹ נְאֻם יהוה וַעֲבָדָהּ וְיָשַׁב בָּהּ. יבוְאֶל צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה דִּבַּרְתִּי כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: הָבִיאוּ אֶת צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעִבְדוּ אֹתוֹ וְעַמּוֹ וִחְיוּ. יגלָמָּה תָמוּתוּ אַתָּה וְעַמֶּךָ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֶל הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹד אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל. ידוְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הָאֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל: כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם. טוכִּי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם יהוה וְהֵם נִבְּאִים בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר: לְמַעַן הַדִּיחִי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם אַתֶּם וְהַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם. טזוְאֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל כָּל הָעָם הַזֶּה דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר כֹּה אָמַר יהוה אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל דִּבְרֵי נְבִיאֵיכֶם הַנִּבְּאִים לָכֶם לֵאמֹר הִנֵּה כְלֵי בֵית יהוה מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה עַתָּה מְהֵרָה: כִּי שֶׁקֶר הֵמָּה נִבְּאִים לָכֶם. יזאַל תִּשְׁמְעוּ אֲלֵיהֶם עִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וִחְיוּ: לָמָּה תִהְיֶה הָעִיר הַזֹּאת חָרְבָּה. יחוְאִם נְבִאִים הֵם וְאִם יֵשׁ דְּבַר יהוה אִתָּם יִפְגְּעוּ נָא בַּיהוה צְבָאוֹת לְבִלְתִּי בֹאוּ הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בְּבֵית יהוה וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה. יטכִּי כֹה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֶל הָעַמֻּדִים וְעַל הַיָּם וְעַל הַמְּכֹנוֹת וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בָּעִיר הַזֹּאת. כאֲשֶׁר לֹא לְקָחָם נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בַּגְלוֹתוֹ אֶת יכוניה (יְכָנְיָה) בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה; וְאֵת כָּל חֹרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. כאכִּי כֹה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בֵּית יהוה וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. כבבָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יוֹם פָּקְדִי אֹתָם נְאֻם יהוה וְהַעֲלִיתִים וַהֲשִׁיבֹתִים אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.