Yirme-Yahu 32 – ירמיהו לב

1HaDavar that came to Yirme-Yahu from  יהוה  in the tenth year of Tzidki-Yahu Melekh Yehudah, which was the eighteenth year of Nevukhadretzar. 2Now at that time the king of Bavel’s army was besieging Yerushalayim; and Yirme-Yahu HaNavi was shut up in the court of the guard, which was in the house of Melekh Yehudah. 3For Tzidki-Yahu Melekh Yehudah had shut him up, saying, “Why do you prophesy, and say, ‘Thus says  יהוה , ‘Behold, I will give this city into the hand of the king of Bavel, and he shall take it; 4and Tzidki-Yahu Melekh Yehudah shall not escape out of the hand of the Kasdim, but shall surely be delivered into the hand of the king of Bavel, and shall speak with him mouth to mouth, and his eyes shall behold his eyes; 5and he shall lead Tzidki-Yahu to Bavel, and there shall he be until I remember him, says    יהוה ; though you fight with the Kasdim, you shall not prosper?’ “

B’Har 6And Yirme-Yahu said, “the D’var  יהוה  came unto me, saying, 7‘Behold, Khanamel, Ben Shalum, your uncle, shall come unto you saying, ‘Buy my field that is in Anatot; for the right of redemption is yours to buy it’. 8So Khanamel my uncle’s son came to me in the court of the guard according to the D’var  יהוה , and said unto me, ‘Buy my field, I pray, that is in Anatot, which is in the land of Binyamin; for the right of inheritance is yours, and the redemption is yours; buy it for yourself’. Then I knew that this was the D’var  יהוה . And9 I bought the field that was in Anatot of Khanamel my uncle’s son, and weighed him the money, even seventeen shekels of silver. 10And I subscribed the deed, and sealed it, and called witnesses, and weighed him the money in the balances. 11So I took the deed of the purchase, both that which was sealed, containing the terms and conditions, and that which was open; 12and I delivered the deed of the purchase unto Barukh Ben Ner-Yah, Ben Makh’seh-Yah, in the presence of Khanamel my uncle[‘s son], and in the presence of the witnesses that subscribed the deed of the purchase, before all the Yehudim that sat in the court of the guard. 13And I charged Barukh before them, saying, 14‘Thus says  יהוה  Tzeva’ot, Elohei Yisra’el, ‘Take these deeds, this deed of the purchase, both that which is sealed, and this deed which is open, and put them in an earthen vessel, that they may continue many days.  15For thus says  יהוה  Tzeva’ot, Elohei Yisra’el: ‘Houses and fields and vineyards shall yet again be bought in this land’.’ “

16“Now after I had delivered the deed of the purchase unto Barukh Ben Ner-Yah, I prayed unto  יהוה , saying, 17‘Ah Adonai  יהוה ! Behold, You have made the heaven and the earth by Your great power, and by Your outstretched arm; there is nothing too difficult for You; 18who does compassionately unto thousands, and recompenses the iniquity of the fathers into the bosom of their children after them; the great, the mighty Elohim,  יהוה  Tzeva’ot is His Name; 19great in counsel, and mighty in deed; whose eyes are open upon all the ways of the sons of men, to give every one according to his ways, and according to the fruit of his doings; 20who did set signs and wonders in the land of Mitzrayim, even unto this day, and in Yisra’el and among other men; and made You a Name, as at this day; 21and did bring forth Your people Yisra’el out of the land of Mitzrayim with signs, and with wonders, and with a strong hand, and with an outstretched arm, and with great terror;  22and gave them this land, which You did swear to their fathers to give them, a land flowing with milk and honey; 23and they came in and possessed it; but they hearkened not to Your voice, neither walked in Your Torah; they have done nothing of all that You commanded them to do; therefore You have caused all this evil to befall them; 24behold the mounds, they are come unto the city to take it; and the city is given into the hand of the Kasdim that fight against it, because of the sword, and of the famine, and of the pestilence; and what You have spoken is come to pass; and, behold, You see it. 25Yet You have said unto me, O Adonai  יהוה , ‘Buy the field for money, and call witnesses; whereas the city is given into the hand of the Kasdim’.’  26Then came the D’var  יהוה  unto Yirme-Yahu, saying, 27‘Behold, I am  יהוה , the Elohim of all flesh; is there anything too difficult for Me?’ end B’Har 28Therefore thus says  יהוה , ‘Behold, I will give this city into the hand of the Kasdim, and into the hand of Nevukhadretzar king of Bavel, and he shall take it; 29and the Kasdim, that fight against this city, shall come and set this city on fire, and burn it, with the houses, upon whose roofs they have offered unto Ba’al, and poured out drink offerings unto other gods, to provoke Me. 30For B’nei Yisra’el and B’nei Yehudah have only done that which was evil in My sight from their youth; for B’nei Yisra’el have only provoked Me with the work of their hands, says  יהוה . For31 this city has been to Me a provocation of My anger and of My fury from the day that they built it even unto this day, that I should remove it from before My face; 32because of all the evil of B’nei Yisra’el and of B’nei Yehudah, which they have done to provoke Me, they, their kings, their princes, their priests, and their prophets, and the men of Yehudah, and the inhabitants of Yerushalayim. 33And they have turned unto Me the back, and not the face; and though I taught them, teaching them betimes and often, yet they have not hearkened to receive instruction. 34But they set their abominations in the house whereupon My Name is called, to defile it. 35And they built the high places of Ba’al, which are in Gei Ben Hinom, to consecrate their sons and their daughters unto Molekh; which I commanded them not, neither came it into My mind, that they should do this abomination; to cause Yehudah to sin.  36And now therefore thus says  יהוה , Elohei Yisra’el, concerning this city, whereof you say, ‘It is given into the hand of the king of Bavel by the sword, and by the famine, and by the pestilence’: 37Behold, I will gather them out of all the countries, where I have driven them in My anger, and in My fury, and in great wrath; and I will bring them back unto this place, and I will cause them to dwell safely; 38and they shall be My people, and I will be their Elohim; 39and I will give them one heart and one way, that they may fear Me forever; for the good of them, and of their children after them; 40and I will make an everlasting Brit with them, that I will not turn away from them to do them good; and I will put My fear in their hearts, that they shall not depart from Me. 41Yes, I will rejoice over them to do them good, and I will plant them in this land in truth with My whole heart and with My whole soul.  42For thus says  יהוה , ‘Like as I have brought all this great evil upon this people, so will I bring upon them all the good that I have promised them’. 43And fields shall be bought in this land, whereof you say, ‘It is desolate, without man or beast; it is given into the hand of the Kasdim’. 44Men shall buy fields for money, and subscribe the deeds, and seal them, and call witnesses, in the land of Binyamin, and in the places about Yerushalayim, and in the cities of Yehudah, and in the cities of the hill-country, and in the cities of the Lowland, and in the cities of the South; for I will cause their captivity to return, says  יהוה ‘.”

אהַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יהוה בשנת (בַּשָּׁנָה) הָעֲשִׂרִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הִיא הַשָּׁנָה שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לִנְבוּכַדְרֶאצַּר. בוְאָז חֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל צָרִים עַל יְרוּשָׁלִָם; וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא הָיָה כָלוּא בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה אֲשֶׁר בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה. גאֲשֶׁר כְּלָאוֹ צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר: מַדּוּעַ אַתָּה נִבָּא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יהוה הִנְנִי נֹתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל וּלְכָדָהּ. דוְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִמָּלֵט מִיַּד הַכַּשְׂדִּים: כִּי הִנָּתֹן יִנָּתֵן בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל וְדִבֶּר פִּיו עִם פִּיו וְעֵינָיו אֶת עֵינָו תִּרְאֶינָה. הוּבָבֶל יוֹלִךְ אֶת צִדְקִיָּהוּ וְשָׁם יִהְיֶה עַד פָּקְדִי אֹתוֹ נְאֻם יהוה : כִּי תִלָּחֲמוּ אֶת הַכַּשְׂדִּים לֹא תַצְלִיחוּ.

ווַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ: הָיָה דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר, זהִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ לֵאמֹר: קְנֵה לְךָ אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה לִקְנוֹת. חוַיָּבֹא אֵלַי חֲנַמְאֵל בֶּן דֹּדִי כִּדְבַר יהוה אֶל חֲצַר הַמַּטָּרָה וַיֹּאמֶר אֵלַי קְנֵה נָא אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ; וָאֵדַע כִּי דְבַר יהוה הוּא. טוָאֶקְנֶה אֶת הַשָּׂדֶה מֵאֵת חֲנַמְאֵל בֶּן דֹּדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת; וָאֶשְׁקְלָה לּוֹ אֶת הַכֶּסֶף שִׁבְעָה שְׁקָלִים וַעֲשָׂרָה הַכָּסֶף. יוָאֶכְתֹּב בַּסֵּפֶר וָאֶחְתֹּם וָאָעֵד עֵדִים; וָאֶשְׁקֹל הַכֶּסֶף בְּמֹאזְנָיִם. יאוָאֶקַּח אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶת הֶחָתוּם הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְאֶת הַגָּלוּי. יבוָאֶתֵּן אֶת הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה לְעֵינֵי חֲנַמְאֵל דֹּדִי וּלְעֵינֵי הָעֵדִים הַכֹּתְבִים בְּסֵפֶר הַמִּקְנָה לְעֵינֵי כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה. יגוָאֲצַוֶּה אֶת בָּרוּךְ לְעֵינֵיהֶם לֵאמֹר, ידכֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לָקוֹחַ אֶת הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה אֵת סֵפֶר הַמִּקְנָה הַזֶּה וְאֵת הֶחָתוּם וְאֵת סֵפֶר הַגָּלוּי הַזֶּה וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים. טוכִּי כֹה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת.

טזוָאֶתְפַּלֵּל אֶל יהוה אַחֲרֵי תִתִּי אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה לֵאמֹר, יזאֲהָהּ אֲדֹנָי יהוה הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה: לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר. יחעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים וּמְשַׁלֵּם עֲו‍ֹן אָבוֹת אֶל חֵיק בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם: הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר יהוה צְבָאוֹת שְׁמוֹ. יטגְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו. כאֲשֶׁר שַׂמְתָּ אֹתוֹת  וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ  מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּבְיִשְׂרָאֵל וּבָאָדָם; וַתַּעֲשֶׂה לְּךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה. כאוַתֹּצֵא אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בְּאֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְיָד חֲזָקָה וּבְאֶזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָא גָּדוֹל. כבוַתִּתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. כגוַיָּבֹאוּ וַיִּרְשׁוּ אֹתָהּ וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלֶךָ ובתרותך (וּבְתוֹרָתְךָ) לֹא הָלָכוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתָה לָהֶם לַעֲשׂוֹת לֹא עָשׂוּ; וַתַּקְרֵא אֹתָם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת. כדהִנֵּה הַסֹּלְלוֹת בָּאוּ הָעִיר לְלָכְדָהּ וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחֶרֶב וְהָרָעָב וְהַדָּבֶר; וַאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ הָיָה וְהִנְּךָ רֹאֶה. כהוְאַתָּה אָמַרְתָּ אֵלַי אֲדֹנָי יהוה קְנֵה לְךָ הַשָּׂדֶה בַּכֶּסֶף וְהָעֵד עֵדִים; וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים. כווַיְהִי דְּבַר יהוה אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר, כזהִנֵּה אֲנִי יהוה אֱלֹהֵי כָּל בָּשָׂר הֲמִמֶּנִּי יִפָּלֵא כָּל דָּבָר. כחלָכֵן כֹּה אָמַר יהוה : הִנְנִי נֹתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּלְכָדָהּ. כטוּבָאוּ הַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים עַל הָעִיר הַזֹּאת וְהִצִּיתוּ אֶת הָעִיר הַזֹּאת בָּאֵשׁ וּשְׂרָפוּהָ; וְאֵת הַבָּתִּים אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל גַּגּוֹתֵיהֶם לַבַּעַל וְהִסִּכוּ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִסֵנִי. לכִּי הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה אַךְ עֹשִׂים הָרַע בְּעֵינַי מִנְּעֻרֹתֵיהֶם: כִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אַךְ מַכְעִסִים אֹתִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם נְאֻם יהוה . לאכִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִּי הָעִיר הַזֹּאת לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה לַהֲסִירָהּ מֵעַל פָּנָי. לבעַל כָּל רָעַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לְהַכְעִסֵנִי הֵמָּה מַלְכֵיהֶם שָׂרֵיהֶם כֹּהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם; וְאִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם. לגוַיִּפְנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים; וְלַמֵּד אֹתָם הַשְׁכֵּם וְלַמֵּד וְאֵינָם שֹׁמְעִים לָקַחַת מוּסָר. לדוַיָּשִׂימוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו לְטַמְּאוֹ. להוַיִּבְנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לְהַעֲבִיר אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַמֹּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִים וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי לַעֲשׂוֹת הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת לְמַעַן הַחֲטִי אֶת יְהוּדָה. לווְעַתָּה לָכֵן כֹּה אָמַר יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אֶל הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִתְּנָה בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר. לזהִנְנִי מְקַבְּצָם מִכָּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם בְּאַפִּי וּבַחֲמָתִי וּבְקֶצֶף גָּדוֹל; וַהֲשִׁבֹתִים אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְהֹשַׁבְתִּים לָבֶטַח. לחוְהָיוּ לִי לְעָם; וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים. לטוְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד לְיִרְאָה אוֹתִי כָּל הַיָּמִים לְטוֹב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם. מוְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא אָשׁוּב מֵאַחֲרֵיהֶם לְהֵיטִיבִי אוֹתָם; וְאֶת יִרְאָתִי אֶתֵּן בִּלְבָבָם לְבִלְתִּי סוּר מֵעָלָי. מאוְשַׂשְׂתִּי עֲלֵיהֶם לְהֵטִיב אוֹתָם; וּנְטַעְתִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת בֶּאֱמֶת בְּכָל לִבִּי וּבְכָל נַפְשִׁי. מבכִּי כֹה אָמַר יהוה כַּאֲשֶׁר הֵבֵאתִי אֶל הָעָם הַזֶּה אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת כֵּן אָנֹכִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר עֲלֵיהֶם. מגוְנִקְנָה הַשָּׂדֶה בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים שְׁמָמָה הִיא מֵאֵין אָדָם וּבְהֵמָה נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים. מדשָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם וּבְעָרֵי יְהוּדָה וּבְעָרֵי הָהָר וּבְעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב: כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתָם נְאֻם יהוה .