Yirme-Yahu 36 – ירמיהו לו

1And it came to pass in the fourth year of Y’hoyakim Ben Yoshi-Yahu, Melekh Yehudah, that HaDavar came unto Yirme-Yahu from  יהוה , saying, 2“Take a scroll of a book, and write therein all the words that I have spoken unto you against Yisra’el, and against Yehudah, and against all the nations, from the day I spoke unto you, from the days of Yoshi-Yahu, even unto this day. 3It may be that Beit Yehudah will hear all the evil which I purpose to do unto them; that they may return every man from his evil way, and I may forgive their iniquity and their sin.”  4Then Yirme-Yahu called Barukh Ben Ner-Yah; and Barukh wrote from the mouth of Yirme-Yahu all the words of  יהוה , which He had spoken unto him, upon a scroll of a book. 5And Yirme-Yahu commanded Barukh, saying, “I am detained, I cannot go into Beit  יהוה  ; therefore6 go, and read in the scroll, which you have written from my mouth, the Divrei  יהוה  in the ears of the people in Beit  יהוה  upon the day of fasting; and also you shall read them in the ears of all Yehudah that come out of their cities. 7It may be that they will present their supplication before  יהוה , and will return every one from his evil way; for great is the anger and the fury that  יהוה  has pronounced against this people.” 8And Barukh Ben Ner-Yah did according to all that Yirme-Yahu HaNavi commanded him, reading in Sefer Divrei  יהוה  in Beit  יהוה .

9Now it came to pass in the fifth year of Y’hoyakim Ben Yoshi-Yahu, Melekh Yehudah, in the ninth month, that they proclaimed a fast before  יהוה , all the people in Yerushalayim, and all the people that came from the cities of Yehudah unto Yerushalayim. 10Then did Barukh read in the book the words of Yirme-Yahu in Beit  יהוה , in the chamber of G’mar-Yah Ben Shafan the scribe, in the upper court, at the entry of the new gate of Beit  יהוה , in the ears of all the people. 11And when Mikhah-Yahu Ben G’mar-Yah, Ben Shafan, had heard out of the book all the Divrei  יהוה , he12 went down into the house of HaMelekh, into the scribe’s chamber; and, lo, all the princes sat there, even Elishama the scribe, and Dela-Yahu Ben Shema-Yahu, and Elnatan Ben Akhbor, and G’mar-Yah Ben Shafan, and Tzidki-Yahu Ben Khanan-Yah, and all the princes. 13Then Mikhah-Yahu declared unto them all the words that he had heard, when Barukh read the book in the ears of the people. 14Therefore all the princes sent Yehudi Ben Netan-Yahu, Ben Shelem-Yahu, Ben Kushi, unto Barukh, saying, “Take in your hand the scroll wherein you have read in the ears of the people, and come.” So Barukh Ben Ner-Yah took the roll in his hand, and came unto them. 15And they said unto him, “Sit down now, and read it in our ears.” So Barukh read it in their ears. 16Now it came to pass, when they had heard all the words, they turned in fear one toward another, and said unto Barukh, “We will surely tell HaMelekh of all these words.” 17And they asked Barukh, saying, “Tell us now: How did you write all these words at his mouth?” 18Then Barukh answered them, “He pronounced all these words unto me with his mouth, and I wrote them with ink in the book.”  19Then said the princes unto Barukh, “Go, hide, you and Yirme-Yahu, and let no man know where you are.” 20And they went in to HaMelekh into the court; but they had deposited the scroll in the chamber of Elishama the scribe; and they told all the words in the ears of HaMelekh. 21So HaMelekh sent Yehudi to fetch the scroll; and he took it out of the chamber of Elishama the scribe. And Yehudi read it in the ears of HaMelekh, and in the ears of all the princes that stood beside HaMelekh. 22Now HaMelekh was sitting in the winter-house in the ninth month; and the hearth was burning before him. 23And it came to pass, when Yehudi had read three or four columns, that he cut it with the penknife, and cast it into the fire that was in the hearth, until all the scroll was consumed in the fire that was in the hearth. 24Yet they were not afraid, nor rent their garments, neither HaMelekh, nor any of his servants that heard all these words. 25Moreover Elnatan and Dela-Yahu and G’mar-Yah had entreated HaMelekh not to burn the scroll; but he would not hear them. 26And HaMelekh commanded Yerakhme’el the son of HaMelekh, and Sera-Yahu Ben Azri’el, and Shelem-Yahu Ben Avde’el, to take Barukh the scribe and Yirme-Yahu HaNavi; but  יהוה  hid them.  27Then the D’var  יהוה  came to Yirme-Yahu, after that HaMelekh had burned the scroll, and the words which Barukh wrote at the mouth of Yirme-Yahu, saying, 28“Take again another scroll, and write in it all the former words that were in the first scroll, which Y’hoyakim Melekh Yehudah has burned. 29And concerning Y’hoyakim Melekh Yehudah you shall say, ‘Thus says  יהוה , ‘You have burned this roll, saying, ‘Why have you written therein saying the king of Bavel shall certainly come and destroy this land, and shall cause to cease from there man and beast’?’  30Therefore thus says  יהוה  concerning Y’hoyakim Melekh Yehudah, ‘He shall have none to sit upon the throne of David; and his dead body shall be cast out in the day to the heat, and in the night to the frost. 31And I will visit upon him and his seed and his servants their iniquity; and I will bring upon them, and upon the inhabitants of Yerushalayim, and upon  the  men  of  Yehudah,  all  the  evil  that  I  have  pronounced  against  them, but they hearkened not’.” 32Then Yirme-Yahu took another scroll, and gave it to Barukh the scribe, Ben Ner-Yah; who wrote therein from the mouth of Yirme-Yahu all the words of the book which Y’hoyakim Melekh Yehudah had burned in the fire; and there were added besides unto them many like words.

אוַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה; הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יהוה לֵאמֹר, בקַח לְךָ מְגִלַּת סֵפֶר וְכָתַבְתָּ אֵלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה וְעַל כָּל הַגּוֹיִם מִיּוֹם דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ מִימֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. גאוּלַי יִשְׁמְעוּ בֵּית יְהוּדָה אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם לְמַעַן יָשׁוּבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְסָלַחְתִּי לַעֲו‍ֹנָם וּלְחַטָּאתָם. דוַיִּקְרָא יִרְמְיָהוּ אֶת בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה; וַיִּכְתֹּב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי יהוה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו עַל מְגִלַּת סֵפֶר.  הוַיְצַוֶּה יִרְמְיָהוּ אֶת בָּרוּךְ לֵאמֹר:  אֲנִי עָצוּר לֹא אוּכַל לָבוֹא  בֵּית יהוה .  ווּבָאתָ אַתָּה וְקָרָאתָ בַמְּגִלָּה אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ מִפִּי אֶת דִּבְרֵי יהוה בְּאָזְנֵי הָעָם בֵּית יהוה בְּיוֹם צוֹם; וְגַם בְּאָזְנֵי כָל יְהוּדָה הַבָּאִים מֵעָרֵיהֶם תִּקְרָאֵם. זאוּלַי תִּפֹּל תְּחִנָּתָם לִפְנֵי יהוה וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה: כִּי גָדוֹל הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֶל הָעָם הַזֶּה. חוַיַּעַשׂ בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לִקְרֹא בַסֵּפֶר דִּבְרֵי יהוה בֵּית יהוה .

טוַיְהִי בַשָּׁנָה הַחֲמִשִׁית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי קָרְאוּ צוֹם לִפְנֵי יהוה כָּל הָעָם בִּירוּשָׁלִָם; וְכָל הָעָם הַבָּאִים מֵעָרֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִָם. יוַיִּקְרָא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר אֶת דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֵּית יהוה בְּלִשְׁכַּת גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן הַסֹּפֵר בֶּחָצֵר הָעֶלְיוֹן פֶּתַח שַׁעַר בֵּית יהוה הֶחָדָשׁ בְּאָזְנֵי כָּל הָעָם. יאוַיִּשְׁמַע מִכָיְהוּ בֶן גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן אֶת כָּל דִּבְרֵי יהוה מֵעַל הַסֵּפֶר. יבוַיֵּרֶד בֵּית הַמֶּלֶךְ עַל לִשְׁכַּת הַסֹּפֵר וְהִנֵּה שָׁם כָּל הַשָּׂרִים יוֹשְׁבִים: אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר וּדְלָיָהוּ בֶן שְׁמַעְיָהוּ וְאֶלְנָתָן בֶּן עַכְבּוֹר וּגְמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן וְצִדְקִיָּהוּ בֶן חֲנַנְיָהוּ וְכָל הַשָּׂרִים. יגוַיַּגֵּד לָהֶם מִכָיְהוּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמֵעַ בִּקְרֹא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר בְּאָזְנֵי הָעָם. ידוַיִּשְׁלְחוּ כָל הַשָּׂרִים אֶל בָּרוּךְ אֶת יְהוּדִי בֶּן נְתַנְיָהוּ בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ בֶן כּוּשִׁי לֵאמֹר הַמְּגִלָּה אֲשֶׁר קָרָאתָ בָּהּ בְּאָזְנֵי הָעָם קָחֶנָּה בְיָדְךָ וָלֵךְ; וַיִּקַּח בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ אֶת הַמְּגִלָּה בְּיָדוֹ וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם. טווַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שֵׁב נָא וּקְרָאֶנָּה בְּאָזְנֵינוּ; וַיִּקְרָא בָרוּךְ בְּאָזְנֵיהֶם. טזוַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת כָּל הַדְּבָרִים פָּחֲדוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ; וַיֹּאמְרוּ אֶל בָּרוּךְ הַגֵּיד נַגִּיד לַמֶּלֶךְ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. יזוְאֶת בָּרוּךְ שָׁאֲלוּ לֵאמֹר: הַגֶּד נָא לָנוּ אֵיךְ כָּתַבְתָּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּיו. יחוַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ. יטוַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל בָּרוּךְ לֵךְ הִסָּתֵר אַתָּה וְיִרְמְיָהוּ; וְאִישׁ אַל יֵדַע אֵיפֹה אַתֶּם. כוַיָּבֹאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ חָצֵרָה וְאֶת הַמְּגִלָּה הִפְקִדוּ בְּלִשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר; וַיַּגִּידוּ בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל הַדְּבָרִים. כאוַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת יְהוּדִי לָקַחַת אֶת הַמְּגִלָּה וַיִּקָּחֶהָ מִלִּשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר; וַיִּקְרָאֶהָ יְהוּדִי בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְאָזְנֵי כָּל הַשָּׂרִים הָעֹמְדִים מֵעַל הַמֶּלֶךְ. כבוְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי; וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת. כגוַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח: עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח. כדוְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו הַשֹּׁמְעִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. כהוְגַם אֶלְנָתָן וּדְלָיָהוּ וּגְמַרְיָהוּ הִפְגִּעוּ בַמֶּלֶךְ לְבִלְתִּי שְׂרֹף אֶת הַמְּגִלָּה; וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם. כווַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אֶת יְרַחְמְאֵל בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאֶת שְׂרָיָהוּ בֶן עַזְרִיאֵל וְאֶת שֶׁלֶמְיָהוּ בֶּן עַבְדְּאֵל לָקַחַת אֶת בָּרוּךְ הַסֹּפֵר וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא; וַיַּסְתִּרֵם יהוה . כזוַיְהִי דְבַר יהוה אֶל יִרְמְיָהוּ אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּגִלָּה וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר, כחשׁוּב קַח לְךָ מְגִלָּה אַחֶרֶת; וּכְתֹב עָלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַמְּגִלָּה הָרִאשֹׁנָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה. כטוְעַל יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה תֹאמַר כֹּה אָמַר יהוה : אַתָּה שָׂרַפְתָּ אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּתַבְתָּ עָלֶיהָ לֵאמֹר בֹּא יָבוֹא מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִשְׁחִית אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהִשְׁבִּית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. ללָכֵן כֹּה אָמַר יהוה עַל יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד; וְנִבְלָתוֹ תִּהְיֶה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה. לאוּפָקַדְתִּי עָלָיו וְעַל זַרְעוֹ וְעַל עֲבָדָיו אֶת עֲו‍ֹנָם; וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם וְעַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְאֶל אִישׁ יְהוּדָה אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁמֵעוּ. לבוְיִרְמְיָהוּ לָקַח מְגִלָּה אַחֶרֶת וַיִּתְּנָהּ אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ הַסֹּפֵר וַיִּכְתֹּב עָלֶיהָ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּאֵשׁ; וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה.