Yirme-Yahu 39 – ירמיהו לט

1In the ninth year of Tzidki-Yahu Melekh Yehudah, in the tenth month, came Nevukhadretzar king of Bavel and all his army against Yerushalayim, and besieged it; 2in the eleventh year of Tzidki-Yahu, in the fourth month, the ninth day of the month, a breach was made in the city, 3that all the princes of the king of Bavel came in, and sat in the middle gate, even Nergal-sarezer, Samgar-nebo, Sarsechim Rab-saris, Nergal-sarezer Rab-mag, with all the residue of the princes of the king of Bavel. 4And it came to pass, that when Tzidki-Yahu Melekh Yehudah and all the men of war saw them, then they fled, and went forth out of the city by night, by the way of the king’s garden, by the gate between the two walls; and he went out the way of the Aravah. 5But the army of the Kasdim pursued after them, and overtook Tzidki-Yahu in the plains of Yerekho; and when they had taken him, they brought him up to Nevukhadretzar king of Bavel to Rivlatah in the land of Khamat, and he gave judgment upon him. 6Then the king of Bavel slew the sons of Tzidki-Yahu in Rivlatah before his eyes; also the king of Bavel slew all the nobles of Yehudah. 7Moreover he put out the eyes of Tzidki-Yahu, and bound him in fetters, to carry him to Bavel. 8And the Kasdim burned the house of HaMelekh, and the house of the people, with fire, and broke down the walls of Yerushalayim. 9Then Nebuzaradan the captain of the guard carried away captive into Bavel the remnant of the people that remained in the city, the deserters also, that fell away to him, with the rest of the people that remained. 10But Nebuzaradan the captain of the guard left of the poor of the people, that had nothing, in the land of Yehudah, and gave them vineyards and fields in that day. 11Now Nevukhadretzar king of Bavel gave charge concerning Yirme-Yahu to Nebuzaradan the captain of the guard, saying, 12“Take him, and look well to him, and do him no harm; but do unto him even as he shall say unto you.” 13So Nebuzaradan the captain of the guard sent, and Nebushazban Rab-saris, and Nergal-sarezer Rab-mag, and all the chief officers of the king of Bavel, 14they sent, and took Yirme-Yahu out of the court of the guard, and committed him unto Gedal-Yahu Ben Akhikam, Ben Shafan, that he should carry him home; so he dwelt among the people.  15Now the D’var  יהוה  came unto Yirme-Yahu, while he was shut up in the court of the guard, saying, 16“Go, and speak to Eved Melekh the Kushi, saying, ‘Thus says  יהוה  Tzeva’ot, Elohei Yisra’el, ‘Behold, I will bring My words upon this city for evil, and not for good; and they shall be accomplished before you in that day. 17But I will deliver you in that day, says  יהוה ; and you shall not be given into the hand of the men of whom you are afraid. 18For I will surely deliver you, and you shall not fall by the sword, but your life shall be for a prey unto you; because you have put your trust in Me, says  יהוה ‘.”

אבַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְכָל חֵילוֹ אֶל יְרוּשָׁלִַם וַיָּצֻרוּ עָלֶיהָ. בבְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר. גוַיָּבֹאוּ כֹּל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר סַמְגַּר נְבוּ שַׂר סְכִים רַב סָרִיס נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר רַב מָג וְכָל שְׁאֵרִית שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל. דוַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָם צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכֹל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַיִּבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ לַיְלָה מִן הָעִיר דֶּרֶךְ גַּן הַמֶּלֶךְ בְּשַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתָיִם; וַיֵּצֵא דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה. הוַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂגוּ אֶת צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבוֹת יְרֵחוֹ וַיִּקְחוּ אוֹתוֹ וַיַּעֲלֻהוּ אֶל נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה בְּאֶרֶץ חֲמָת; וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים. ווַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ בְּרִבְלָה לְעֵינָיו; וְאֵת כָּל חֹרֵי יְהוּדָה שָׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל. זוְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר; וַיַּאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם לָבִיא אֹתוֹ בָּבֶלָה. חוְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּית הָעָם שָׂרְפוּ הַכַּשְׂדִּים בָּאֵשׁ; וְאֶת חֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם נָתָצוּ. טוְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר וְאֶת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עָלָיו וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים בָּבֶל. יוּמִן הָעָם הַדַּלִּים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מְאוּמָה הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה; וַיִּתֵּן לָהֶם כְּרָמִים וִיגֵבִים בַּיּוֹם הַהוּא. יאוַיְצַו נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יִרְמְיָהוּ בְּיַד נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לֵאמֹר, יבקָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה רָּע: כִּי אם כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיךָ כֵּן עֲשֵׂה עִמּוֹ. יגוַיִּשְׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים וּנְבוּשַׁזְבָּן רַב סָרִיס וְנֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר רַב מָג וְכֹל רַבֵּי מֶלֶךְ בָּבֶל. ידוַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ מֵחֲצַר הַמַּטָּרָה וַיִּתְּנוּ אֹתוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן לְהוֹצִאֵהוּ אֶל הַבָּיִת; וַיֵּשֶׁב בְּתוֹךְ הָעָם. טווְאֶל יִרְמְיָהוּ הָיָה דְבַר יהוה בִּהְיֹתוֹ עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה לֵאמֹר, טזהָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ לְעֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי לֵאמֹר כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִי אֶת דְּבָרַי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה; וְהָיוּ לְפָנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא. יזוְהִצַּלְתִּיךָ בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יהוה ; וְלֹא תִנָּתֵן בְּיַד הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אַתָּה יָגוֹר מִפְּנֵיהֶם. יחכִּי מַלֵּט אֲמַלֶּטְךָ וּבַחֶרֶב לֹא תִפֹּל; וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל כִּי בָטַחְתָּ בִּי נְאֻם יהוה .