Yirme-Yahu 44 – ירמיהו מד

1HaDavar that came to Yirme-Yahu concerning all the Yehudim that dwelt in the land of Mitzrayim, that dwelt at Migdol, and at Takh’pankhes, and at Nof, and in the country of Patros, saying, 2“Thus says  יהוה  Tzeva’ot, Elohei Yisra’el, ‘You have seen all the evil that I have brought upon Yerushalayim, and upon all the cities of Yehudah; and, behold, this day they are a desolation, and no man dwells therein; 3because of their wickedness which they have committed to provoke Me, in that they went to offer and to serve other gods, whom they knew not, neither they, nor you, nor your fathers. 4But I sent unto you all My servants the Nevi’im, sending them betimes and often, saying, ‘Oh, do not this abominable thing that I hate’. 5But they hearkened not, nor inclined their ear to turn from their wickedness, to forbear offering unto other gods. 6Therefore My fury and My anger was poured forth, and was kindled in the cities of Yehudah and in the streets of Yerushalayim; and they are wasted and desolate, as at this day.  7Therefore now thus says  יהוה  Elohei Tzeva’ot, Elohei Yisra’el,  ‘Why do you commit this great evil against your own souls, to cut off from you man and woman, infant and suckling, out of the midst of Yehudah, to leave you none remaining; 8in that you provoke Me with the works of your hands, offering unto other gods in the land of Mitzrayim, where you are gone to sojourn; that you may be cut off, and that you may be a curse and a reproach among all the nations of the earth?’ 9Have you forgotten the wicked deeds of your fathers, and the wicked deeds of HaMelakhim Yehudah, and the wicked deeds of their wives, and your own wicked deeds, and the wicked deeds of your wives, which they committed in the land of Yehudah, and in the streets of Yerushalayim? 10They are not humbled even unto this day, neither have they feared, nor walked in My Torah, nor in My statutes that I set before you and before your fathers.  11Therefore thus says  יהוה  Tzeva’ot, Elohei Yisra’el, ‘Behold, I will set My face against you for evil, even to cut off all Yehudah. 12And I will take the remnant of Yehudah, that have set their faces to go into the land of Mitzrayim to sojourn there, and they shall all be consumed; in the land of Mitzrayim shall they fall; they shall be consumed by the sword and by the famine; they shall die, from the least, even unto the greatest, by the sword and by the famine; and they shall be an execration, and an astonishment, and a curse, and a reproach’. 13For I will punish them that dwell in the land of Mitzrayim, as I have punished Yerushalayim, by the sword, by the famine, and by the pestilence; 14so that none of the remnant of Yehudah, that are gone into the land of Mitzrayim to sojourn there, shall escape or remain, that they should return into the land of Yehudah, to which they have a desire to return to dwell there; for none shall return save such as shall escape’.”

15Then all the men who knew that their wives offered unto other gods, and all the women that stood by, a great assembly, even all the people that dwelt in the land of Mitzrayim, in Patros, answered Yirme-Yahu, saying, 16“As for the word that you have spoken unto us in the Name of  יהוה , we will not hearken unto you. 17But we will certainly perform every word that is gone forth out of our mouth, to offer unto the queen of heaven, and to pour out drink offerings unto her, as we have done, we and our fathers, our kings and our princes, in the cities of Yehudah, and in the streets of Yerushalayim; for then had we plenty of food, and were well, and saw no evil. 18But since we let off to offer to the queen of heaven, and to pour out drink offerings unto her, we have wanted all things, and have been consumed by the sword and by the famine. 19And is it we that offer to the queen of heaven, and pour out drink offerings unto her? Did we make her cakes in her image, and pour out drink offerings unto her, without our husbands?”  20Then Yirme-Yahu said unto all the people, to the men, and to the women, even to all the people that had given him that answer, saying, 21“The offering that you offered in the cities of Yehudah, and in the streets of Yerushalayim, you and your fathers, your kings and your princes, and the people of the land, did not  יהוה  remember them, and did it not come into His mind? 22So that  יהוה  could no longer bear, because of the evil of your doings, and because of the abominations which you have committed; therefore is your land become a desolation, and an astonishment, and a curse, without an inhabitant, as at this day. 23Because you have offered, and because you have sinned against  יהוה , and have not hearkened to the voice of  יהוה , nor walked in His Torah, nor in His statutes, nor in His testimonies; therefore this evil is happened unto you, as at this day.”  24Moreover Yirme-Yahu said unto all the people, and to all the women, “Hear the D’var  יהוה , all Yehudah that are in the land of Mitzrayim. 25Thus says  יהוה  Tzeva’ot, Elohei Yisra’el, saying, ‘You and your wives have both spoken with your mouths, and with your hands have fulfilled it, saying, ‘We will surely perform our vows that we have vowed, to offer to the queen of heaven, and to pour out drink offerings unto her’. You shall surely establish your vows, and surely perform your vows’.  26Therefore hear the D’var  יהוה , all Yehudah that dwell in the land of Mitzrayim. ‘Behold, I have sworn by My Great Name, says  יהוה , that My Name shall no more be named in the mouth of any man of Yehudah in all the land of Mitzrayim saying, ‘As Adonai  יהוה  lives’. 27Behold, I watch over them for evil, and not for good; and all the men of Yehudah that are in the land of Mitzrayim shall be consumed by the sword and by the famine, until there is an end of them. 28And they that escape the sword shall return out of the land of Mitzrayim into the land of Yehudah, few in number; and all the remnant of Yehudah, that are gone into the land of Mitzrayim to sojourn there, shall know whose word shall stand, Mine, or theirs. 29And this shall be the sign unto you, says  יהוה , that I will punish you in this place, that you may know that My words shall surely stand against you for evil; 30thus says  יהוה , ‘Behold, I will give Paroh Khofra king of Mitzrayim into the hand of his enemies, and into the hand of them that seek his life; as I gave Tzidki-Yahu Melekh Yehudah into the hand of Nevukhadretzar king of Bavel, his enemy, and that sought his life’.'”

אהַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם הַיֹּשְׁבִים בְּמִגְדֹּל וּבְתַחְפַּנְחֵס וּבְנֹף וּבְאֶרֶץ פַּתְרוֹס לֵאמֹר, בכֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עַל יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה; וְהִנָּם חָרְבָּה הַיּוֹם הַזֶּה וְאֵין בָּהֶם יוֹשֵׁב. גמִפְּנֵי רָעָתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לְהַכְעִסֵנִי לָלֶכֶת לְקַטֵּר לַעֲבֹד לֵאלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם הֵמָּה אַתֶּם וַאֲבֹתֵיכֶם. דוָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים הַשְׁכֵּים וְשָׁלֹחַ לֵאמֹר: אַל נָא תַעֲשׂוּ אֵת דְּבַר הַתֹּעֵבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי. הוְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם לָשׁוּב מֵרָעָתָם לְבִלְתִּי קַטֵּר לֵאלֹהִים אֲחֵרִים. ווַתִּתַּךְ חֲמָתִי וְאַפִּי וַתִּבְעַר בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם; וַתִּהְיֶינָה לְחָרְבָּה לִשְׁמָמָה כַּיּוֹם הַזֶּה. זוְעַתָּה כֹּה אָמַר יהוה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לָמָה אַתֶּם עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה אֶל נַפְשֹׁתֵכֶם לְהַכְרִית לָכֶם אִישׁ וְאִשָּׁה עוֹלֵל וְיוֹנֵק מִתּוֹךְ יְהוּדָה לְבִלְתִּי הוֹתִיר לָכֶם שְׁאֵרִית. חלְהַכְעִסֵנִי בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיכֶם לְקַטֵּר לֵאלֹהִים אֲחֵרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לָגוּר שָׁם לְמַעַן הַכְרִית לָכֶם וּלְמַעַן הֱיוֹתְכֶם לִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה בְּכֹל גּוֹיֵ הָאָרֶץ. טהַשְׁכַחְתֶּם אֶת רָעוֹת אֲבוֹתֵיכֶם וְאֶת רָעוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֵת רָעוֹת נָשָׁיו וְאֵת רָעֹתֵכֶם וְאֵת רָעֹת נְשֵׁיכֶם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם. ילֹא דֻכְּאוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה; וְלֹא יָרְאוּ וְלֹא הָלְכוּ בְתוֹרָתִי וּבְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם וְלִפְנֵי אֲבוֹתֵיכֶם. יאלָכֵן כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי שָׂם פָּנַי בָּכֶם לְרָעָה וּלְהַכְרִית אֶת כָּל יְהוּדָה. יבוְלָקַחְתִּי אֶת שְׁאֵרִית יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׂמוּ פְנֵיהֶם לָבוֹא אֶרֶץ מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם וְתַמּוּ כֹל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם יִפֹּלוּ בַּחֶרֶב בָּרָעָב יִתַּמּוּ מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יָמֻתוּ; וְהָיוּ לְאָלָה לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה. יגוּפָקַדְתִּי עַל הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתִּי עַל יְרוּשָׁלִָם בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר. ידוְלֹא יִהְיֶה פָּלִיט וְשָׂרִיד לִשְׁאֵרִית יְהוּדָה הַבָּאִים לָגוּר שָׁם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְלָשׁוּב אֶרֶץ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֵמָּה מְנַשְּׂאִים אֶת נַפְשָׁם לָשׁוּב לָשֶׁבֶת שָׁם כִּי לֹא יָשׁוּבוּ כִּי אִם פְּלֵטִים.

טווַיַּעֲנוּ אֶת יִרְמְיָהוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַיֹּדְעִים כִּי מְקַטְּרוֹת נְשֵׁיהֶם לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וְכָל הַנָּשִׁים הָעֹמְדוֹת קָהָל גָּדוֹל; וְכָל הָעָם הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּפַתְרוֹס לֵאמֹר, טזהַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלֵינוּ בְּשֵׁם יהוה אֵינֶנּוּ שֹׁמְעִים אֵלֶיךָ. יזכִּי עָשֹׂה נַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יָצָא מִפִּינוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּיךְ לָהּ נְסָכִים כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבֹתֵינוּ מְלָכֵינוּ וְשָׂרֵינוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם; וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים וְרָעָה לֹא רָאִינוּ. יחוּמִן אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים חָסַרְנוּ כֹל; וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב תָּמְנוּ. יטוְכִי אֲנַחְנוּ מְקַטְּרִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים; הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ עָשִׂינוּ לָהּ כַּוָּנִים לְהַעֲצִבָה וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים. כוַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הָעָם עַל הַגְּבָרִים וְעַל הַנָּשִׁים וְעַל כָּל הָעָם הָעֹנִים אֹתוֹ דָּבָר לֵאמֹר, כאהֲלוֹא אֶת הַקִּטֵּר אֲשֶׁר קִטַּרְתֶּם בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם מַלְכֵיכֶם וְשָׂרֵיכֶם וְעַם הָאָרֶץ: אֹתָם זָכַר יהוה וַתַּעֲלֶה עַל לִבּוֹ. כבוְלֹא יוּכַל יהוה עוֹד לָשֵׂאת מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִפְּנֵי הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם; וַתְּהִי אַרְצְכֶם לְחָרְבָּה וּלְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה מֵאֵין יוֹשֵׁב כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כגמִפְּנֵי אֲשֶׁר קִטַּרְתֶּם וַאֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַיהוה וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹל יהוה וּבְתֹרָתוֹ וּבְחֻקֹּתָיו וּבְעֵדְו‍ֹתָיו לֹא הֲלַכְתֶּם; עַל כֵּן קָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה הַזֹּאת כַּיּוֹם הַזֶּה. כדוַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הָעָם וְאֶל כָּל הַנָּשִׁים: שִׁמְעוּ דְּבַר יהוה כָּל יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. כהכֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַתֶּם וּנְשֵׁיכֶם וַתְּדַבֵּרְנָה בְּפִיכֶם וּבִידֵיכֶם מִלֵּאתֶם לֵאמֹר עָשֹׂה נַעֲשֶׂה אֶת נְדָרֵינוּ אֲשֶׁר נָדַרְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים; הָקֵים תָּקִימְנָה אֶת נִדְרֵיכֶם וְעָשֹׂה תַעֲשֶׂינָה אֶת נִדְרֵיכֶם. כולָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר יהוה כָּל יְהוּדָה הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: הִנְנִי נִשְׁבַּעְתִּי בִּשְׁמִי הַגָּדוֹל אָמַר יהוה אִם יִהְיֶה עוֹד שְׁמִי נִקְרָא בְּפִי כָּל אִישׁ יְהוּדָה אֹמֵר חַי אֲדֹנָי יהוה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. כזהִנְנִי שֹׁקֵד עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה; וְתַמּוּ כָל אִישׁ יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֶרֶב וּבָרָעָב עַד כְּלוֹתָם. כחוּפְלִיטֵי חֶרֶב יְשֻׁבוּן מִן אֶרֶץ מִצְרַיִם אֶרֶץ יְהוּדָה מְתֵי מִסְפָּר; וְיָדְעוּ כָּל שְׁאֵרִית יְהוּדָה הַבָּאִים לְאֶרֶץ מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם דְּבַר מִי יָקוּם מִמֶּנִּי וּמֵהֶם. כטוְזֹאת לָכֶם הָאוֹת נְאֻם יהוה כִּי פֹקֵד אֲנִי עֲלֵיכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי קוֹם יָקוּמוּ דְבָרַי עֲלֵיכֶם לְרָעָה. לכֹּה אָמַר יהוה הִנְנִי נֹתֵן אֶת פַּרְעֹה חָפְרַע מֶלֶךְ מִצְרַיִם בְּיַד אֹיְבָיו וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ: כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֹיְבוֹ וּמְבַקֵּשׁ נַפְשׁוֹ.