Yirme-Yahu 48 – ירמיהו מח

1“Of Mo’av, thus says  יהוה  Tzeva’ot, Elohei Yisra’el, ‘Woe unto Nevo! For it is spoiled; Kiryatayim is put to shame, it is taken; Misgav is put to shame and dismayed. 2The praise of Mo’av is no more; in Kheshbon they have devised evil against her, ‘Come, and let us cut her off from being a nation’. You also, O Mahdmen, shall be brought to silence; the sword shall pursue you. 3Hark! A cry from Khoronayim, spoiling and great destruction! 4Mo’av is destroyed; her little ones have caused a cry to be heard. 5For by the ascent of Lukhit with continual weeping shall they go up; for in the going down of Khoronayim they have heard the distressing cry of destruction. 6Flee, save your lives, and be like a tamarisk in the wilderness. 7For, because you have trusted in your works and in your treasures, you also shall be taken; and Khemosh shall go forth into captivity, his priests and his princes together. 8And the spoiler shall come upon every city, and no city shall escape; the valley also shall perish, and the plain shall be destroyed; as  יהוה  has spoken. 9Give wings unto Mo’av, for she must fly and get away; and her cities shall become a desolation, without any to dwell therein. 10Cursed is he that does the work of  יהוה  with a slack hand, and cursed is he that keeps back his sword from blood. 11Mo’av has been at ease from his youth, and he has settled on his lees, and has not been emptied from vessel to vessel, neither has he gone into captivity; therefore his taste remains in him, and his scent is not changed.  12Therefore, behold, the days come, says  יהוה , that I will send unto him them that tilt up, and they shall tilt him up; and they shall empty his vessels, and break their bottles in pieces. 13And Mo’av shall be ashamed of Khemosh, as Beit Yisra’el was ashamed of Beit El, their confidence. 14How do you say, ‘We are mighty men, and valiant men for the war’? 15Mo’av is spoiled, and they are gone up into her cities, and his chosen young men are gone down to the slaughter’, says HaMelekh, whose name is  יהוה  Tzeva’ot. 16The calamity of Mo’av is near to come, and his affliction hastes fast. 17Bemoan him, all you that are round about him, and all you that know his name; say, ‘How is the strong staff broken, the beautiful rod!’ 18O you daughter that dwells in Divon, come down from your glory, and sit in thirst; for the spoiler of Mo’av is come up against you, he has destroyed your strongholds. 19O inhabitant of Aro’er, stand by the way, and watch; ask him that flees, and her that escapes; say, ‘What has been done?’ 20Mo’av is put to shame, for it is dismayed; wail and cry; tell it in Arnon, that Mo’av is spoiled. 21And judgment is come upon the country of the Plain; upon Kholon, and upon Yakh’tzah, and upon Mefa’at; 22and upon Divon, and upon Nevo, and upon Beit Divlatayim; 23and upon Kiryatayim, and upon Beit Gamul, and upon Beit Me’on; 24and upon Keri’ot, and upon Botzrah, and upon all the cities of the land of Mo’av, far or near. 25The horn of Mo’av is cut off, and his arm is broken, says    יהוה . Make26 him drunk, for he magnified himself against  יהוה ; and Mo’av shall wallow in his vomit, and he also shall be in derision. 27For was not Yisra’el a derision unto you? Was he found among thieves? For as often as you speak of him, you wag the head. 28O you that dwell in Mo’av, leave the cities, and dwell in the rock; and be like the dove that makes her nest in the sides of the pit’s mouth. 29We have heard of the pride of Mo’av; he is very proud; his loftiness, and his pride, and his haughtiness, and the assumption of his heart. 30I know his arrogance, says  יהוה , that it is ill-founded; his boastings have wrought nothing well-founded. 31Therefore will I wail for Mo’av; yes, I will cry out for all Mo’av; for the men of Kir Kheres shall my heart moan. 32With more than the weeping of Yazir will I weep for you, O vine of Sivmah; your branches passed over the sea, they reached even to the sea of Yazir; upon your summer fruits and upon your vintage the spoiler is fallen. 33And gladness and joy is taken away from the fruitful field, and from the land of Mo’av; and I have caused wine to cease from the winepresses; none shall tread with shouting; the shouting shall be no shouting. 34From the cry of Kheshbon even unto El’aleh, even unto Yakhatz have they uttered their voice, from Tzo’ar even unto Khoronayim, a heifer of three years old; for Mei Nimrim also shall be desolate. 35Moreover I will cause to cease in Mo’av, says  יהוה , him that offers in the high place, and him that offers to his gods. 36Therefore my heart moans for Mo’av like pipes, and my heart moans like pipes for the men of Kir Kheres; therefore the abundance that he has gotten is perished. 37For every head is bald, and every beard clipped; upon all the hands are cuttings, and upon the loins sackcloth. 38On all the housetops of Mo’av and in the broad places thereof there is lamentation everywhere; for I have broken Mo’av like a vessel wherein is no pleasure, says  יהוה . ‘How39 is it broken down!’ Wail! ‘How has Mo’av turned the back with shame!’ So shall Mo’av become a derision and a dismay to all that are round about him.  40For thus says  יהוה , ‘Behold, he shall swoop as a vulture, and shall spread out his wings against Mo’av’. 41The cities are taken, and the strongholds are seized, and the heart of the mighty men of Mo’av at that day shall be as the heart of a woman in her pangs. 42And Mo’av shall be destroyed from being a people, because he has magnified himself against  יהוה . Terror43, and the pit, and the trap, are upon you, O inhabitant of Mo’av, says  יהוה . He44 that flees from the terror shall fall into the pit; and he that gets up out of the pit shall be taken in the trap; for I will bring upon her, even upon Mo’av, the year of their visitation, says  יהוה . In45 the shadow of Kheshbon the fugitives stand without strength; for a fire is gone forth out of Kheshbon, and a flame from the midst of Sikhon, and it devours the corner of Mo’av, and the crown of the head of the tumultuous ones. 46Woe unto you, O Mo’av! The people of Khemosh is undone; for your sons are taken away captive, and your daughters into captivity. 47Yet will I turn the captivity of Mo’av in the Akharit HaYamim, says  יהוה . Thus far is the judgment of Mo’av’.”

אלְמוֹאָב כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹי אֶל נְבוֹ כִּי שֻׁדָּדָה הֹבִישָׁה נִלְכְּדָה קִרְיָתָיִם; הֹבִישָׁה הַמִּשְׂגָּב וָחָתָּה. באֵין עוֹד תְּהִלַּת מוֹאָב בְּחֶשְׁבּוֹן חָשְׁבוּ עָלֶיהָ רָעָה לְכוּ וְנַכְרִיתֶנָּה מִגּוֹי; גַּם מַדְמֵן תִּדֹּמִּי אַחֲרַיִךְ תֵּלֶךְ חָרֶב. גקוֹל צְעָקָה מֵחֹרוֹנָיִם שֹׁד וָשֶׁבֶר גָּדוֹל. דנִשְׁבְּרָה מוֹאָב; הִשְׁמִיעוּ זְּעָקָה צעוריה (צְעִירֶיהָ). הכִּי מַעֲלֵה הלחות (הַלֻּחִית) בִּבְכִי יַעֲלֶה בֶּכִי: כִּי בְּמוֹרַד חוֹרֹנַיִם צָרֵי צַעֲקַת שֶׁבֶר שָׁמֵעוּ. ונֻסוּ מַלְּטוּ נַפְשְׁכֶם; וְתִהְיֶינָה כַּעֲרוֹעֵר בַּמִּדְבָּר. זכִּי יַעַן בִּטְחֵךְ בְּמַעֲשַׂיִךְ וּבְאוֹצְרוֹתַיִךְ גַּם אַתְּ תִּלָּכֵדִי; וְיָצָא כמיש (כְמוֹשׁ) בַּגּוֹלָה כֹּהֲנָיו וְשָׂרָיו יחד (יַחְדָּו). חוְיָבֹא שֹׁדֵד אֶל כָּל עִיר וְעִיר לֹא תִמָּלֵט וְאָבַד הָעֵמֶק וְנִשְׁמַד הַמִּישֹׁר אֲשֶׁר אָמַר יהוה . טתְּנוּ צִיץ לְמוֹאָב כִּי נָצֹא תֵּצֵא; וְעָרֶיהָ לְשַׁמָּה תִהְיֶינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן. יאָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת יהוה רְמִיָּה; וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם. יאשַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְשֹׁקֵט הוּא אֶל שְׁמָרָיו וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ; עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר. יבלָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יהוה וְשִׁלַּחְתִּי לוֹ צֹעִים וְצֵעֻהוּ; וְכֵלָיו יָרִיקוּ וְנִבְלֵיהֶם יְנַפֵּצוּ. יגוּבֹשׁ מוֹאָב מִכְּמוֹשׁ כַּאֲשֶׁר בֹּשׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִבֵּית אֵל מִבְטֶחָם. ידאֵיךְ תֹּאמְרוּ גִּבּוֹרִים אֲנָחְנוּ; וְאַנְשֵׁי חַיִל לַמִּלְחָמָה. טושֻׁדַּד מוֹאָב וְעָרֶיהָ עָלָה וּמִבְחַר בַּחוּרָיו יָרְדוּ לַטָּבַח: נְאֻם הַמֶּלֶךְ יהוה צְבָאוֹת שְׁמוֹ. טזקָרוֹב אֵיד מוֹאָב לָבוֹא; וְרָעָתוֹ מִהֲרָה מְאֹד. יזנֻדוּ לוֹ כָּל סְבִיבָיו וְכֹל יֹדְעֵי שְׁמוֹ; אִמְרוּ אֵיכָה נִשְׁבַּר מַטֵּה עֹז מַקֵּל תִּפְאָרָה. יחרְדִי מִכָּבוֹד ישבי (וּשְׁבִי) בַצָּמָא יֹשֶׁבֶת בַּת דִּיבוֹן: כִּי שֹׁדֵד מוֹאָב עָלָה בָךְ שִׁחֵת מִבְצָרָיִךְ. יטאֶל דֶּרֶךְ עִמְדִי וְצַפִּי יוֹשֶׁבֶת עֲרוֹעֵר; שַׁאֲלִי נָס וְנִמְלָטָה אִמְרִי מַה נִּהְיָתָה. כהֹבִישׁ מוֹאָב כִּי חַתָּה הילילי (הֵילִילוּ) וזעקי (וּזְעָקוּ); הַגִּידוּ בְאַרְנוֹן כִּי שֻׁדַּד מוֹאָב. כאוּמִשְׁפָּט בָּא אֶל אֶרֶץ הַמִּישֹׁר אֶל חֹלוֹן וְאֶל יַהְצָה וְעַל מופעת (מֵיפָעַת). כבוְעַל דִּיבוֹן וְעַל נְבוֹ וְעַל בֵּית דִּבְלָתָיִם. כגוְעַל קִרְיָתַיִם וְעַל בֵּית גָּמוּל וְעַל בֵּית מְעוֹן. כדוְעַל קְרִיּוֹת וְעַל בָּצְרָה; וְעַל כָּל עָרֵי אֶרֶץ מוֹאָב הָרְחֹקוֹת וְהַקְּרֹבוֹת. כהנִגְדְּעָה קֶרֶן מוֹאָב וּזְרֹעוֹ נִשְׁבָּרָה נְאֻם יהוה . כוהַשְׁכִּירֻהוּ כִּי עַל יהוה הִגְדִּיל; וְסָפַק מוֹאָב בְּקִיאוֹ וְהָיָה לִשְׂחֹק גַּם הוּא. כזוְאִם לוֹא הַשְּׂחֹק הָיָה לְךָ יִשְׂרָאֵל אִם בְּגַנָּבִים נמצאה (נִמְצָא): כִּי מִדֵּי דְבָרֶיךָ בּוֹ תִּתְנוֹדָד. כחעִזְבוּ עָרִים וְשִׁכְנוּ בַּסֶּלַע יֹשְׁבֵי מוֹאָב; וִהְיוּ כְיוֹנָה תְּקַנֵּן בְּעֶבְרֵי פִי פָחַת. כטשָׁמַעְנוּ גְאוֹן מוֹאָב גֵּאֶה מְאֹד: גָּבְהוֹ וּגְאוֹנוֹ וְגַאֲוָתוֹ וְרֻם לִבּוֹ. לאֲנִי יָדַעְתִּי נְאֻם יהוה עֶבְרָתוֹ וְלֹא כֵן; בַּדָּיו לֹא כֵן עָשׂוּ. לאעַל כֵּן עַל מוֹאָב אֲיֵלִיל וּלְמוֹאָב כֻּלֹּה אֶזְעָק: אֶל אַנְשֵׁי קִיר חֶרֶשׂ יֶהְגֶּה. לבמִבְּכִי יַעְזֵר אֶבְכֶּה לָּךְ הַגֶּפֶן שִׂבְמָה נְטִישֹׁתַיִךְ עָבְרוּ יָם עַד יָם יַעְזֵר נָגָעוּ עַל קֵיצֵךְ וְעַל בְּצִירֵךְ שֹׁדֵד נָפָל. לגוְנֶאֶסְפָה שִׂמְחָה וָגִיל מִכַּרְמֶל וּמֵאֶרֶץ מוֹאָב; וְיַיִן מִיקָבִים הִשְׁבַּתִּי לֹא יִדְרֹךְ הֵידָד הֵידָד לֹא הֵידָד. לדמִזַּעֲקַת חֶשְׁבּוֹן עַד אֶלְעָלֵה עַד יַהַץ נָתְנוּ קוֹלָם מִצֹּעַר עַד חֹרֹנַיִם עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה: כִּי גַּם מֵי נִמְרִים לִמְשַׁמּוֹת יִהְיוּ. להוְהִשְׁבַּתִּי לְמוֹאָב נְאֻם יהוה מַעֲלֶה בָמָה וּמַקְטִיר לֵאלֹהָיו. לועַל כֵּן לִבִּי לְמוֹאָב כַּחֲלִלִים יֶהֱמֶה וְלִבִּי אֶל אַנְשֵׁי קִיר חֶרֶשׂ כַּחֲלִילִים יֶהֱמֶה; עַל כֵּן יִתְרַת עָשָׂה אָבָדוּ. לזכִּי כָל רֹאשׁ קָרְחָה וְכָל זָקָן גְּרֻעָה; עַל כָּל יָדַיִם גְּדֻדֹת וְעַל מָתְנַיִם שָׂק. לחעַל כָּל גַּגּוֹת מוֹאָב וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה מִסְפֵּד: כִּי שָׁבַרְתִּי אֶת מוֹאָב כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ נְאֻם יהוה . לטאֵיךְ חַתָּה הֵילִילוּ אֵיךְ הִפְנָה עֹרֶף מוֹאָב בּוֹשׁ; וְהָיָה מוֹאָב לִשְׂחֹק וְלִמְחִתָּה לְכָל סְבִיבָיו. מכִּי כֹה אָמַר יהוה הִנֵּה כַנֶּשֶׁר יִדְאֶה; וּפָרַשׂ כְּנָפָיו אֶל מוֹאָב. מאנִלְכְּדָה הַקְּרִיּוֹת וְהַמְּצָדוֹת נִתְפָּשָׂה; וְהָיָה לֵב גִּבּוֹרֵי מוֹאָב בַּיּוֹם הַהוּא כְּלֵב אִשָּׁה מְצֵרָה. מבוְנִשְׁמַד מוֹאָב מֵעָם: כִּי עַל יהוה הִגְדִּיל. מגפַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יוֹשֵׁב מוֹאָב נְאֻם יהוה . מדהניס (הַנָּס) מִפְּנֵי הַפַּחַד יִפֹּל אֶל הַפַּחַת וְהָעֹלֶה מִן הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח: כִּי אָבִיא אֵלֶיהָ אֶל מוֹאָב שְׁנַת פְּקֻדָּתָם נְאֻם יהוה . מהבְּצֵל חֶשְׁבּוֹן עָמְדוּ מִכֹּחַ נָסִים: כִּי אֵשׁ יָצָא מֵחֶשְׁבּוֹן וְלֶהָבָה מִבֵּין סִיחוֹן וַתֹּאכַל פְּאַת מוֹאָב וְקָדְקֹד בְּנֵי שָׁאוֹן. מואוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַד עַם כְּמוֹשׁ: כִּי לֻקְּחוּ בָנֶיךָ בַּשֶּׁבִי וּבְנֹתֶיךָ בַּשִּׁבְיָה. מזוְשַׁבְתִּי שְׁבוּת מוֹאָב בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נְאֻם יהוה ; עַד הֵנָּה מִשְׁפַּט מוֹאָב.