Yirme-Yahu 49 – ירמיהו מט

1Of the children of Amon, thus says  יהוה , “Has Yisra’el no sons? Has he no heir? Why then does Malkam take possession of Gad, and his people dwell in the cities thereof? 2Therefore, behold, the days come, says  יהוה , that I will cause an alarm of war to be heard against Rabah of the children of Amon; and it shall become a desolate mound, and her daughters shall be burned with fire; then shall Yisra’el dispossess them that did dispossess him, says  יהוה . Wail3, O Kheshbon, for Ai is undone; cry, you daughters of Rabah, gird yourself with sackcloth; lament, and run to and fro among the folds; for Malkam shall go into captivity, his priests and his princes together. 4Why do you glory in the valleys, your flowing valley, O backsliding daughter that did trust in your treasures? ‘Who shall come unto me?’ 5Behold,  I will bring a terror upon you, says Adonai  יהוה  Tzeva’ot,  from  all  that  are round about you; and you shall be driven out every man right forth, and there shall be none to gather up him that wanders. 6But afterward I will bring back the captivity of the children of Amon, says  יהוה .”

7Of Edom, thus says  יהוה  Tzeva’ot, “Is wisdom no more in Teman? Is counsel perished from the prudent? Is their wisdom vanished? 8Flee, turn back, dwell deep, O inhabitants of Dedan; for I do bring the calamity of Esav upon him, the time that I shall punish him. 9If grape-gatherers came to you, would they not leave some gleaning grapes? If thieves by night, would they not destroy till they had enough? 10But I have made Esav bare, I have uncovered his secret places, and he shall not be able to hide himself; his seed is spoiled, and his brethren, and his neighbors, and he is not. 11Leave your fatherless children, I will rear them, and let your widows trust in Me.  12For thus says  יהוה , behold, they to whom it pertained not to drink of the cup shall assuredly drink; and are you he that shall altogether go unpunished? You shall not go unpunished, but you shall surely drink. 13For I have sworn by Myself, says  יהוה , that Botzrah shall become an astonishment, a reproach, a waste, and a curse; and all the cities thereof shall be perpetual wastes. 14I have heard a message from  יהוה , and an ambassador is sent among the nations, ‘Gather yourselves together, and come against her, and rise up to the battle’. 15For, behold, I make you small among the nations, and despised among men. 16Your terribleness has deceived you, even the pride of your heart, O you that dwell in the clefts of the rock, that holds the height of the hill; though you should make your nest as high as the eagle, I will bring you down from there, says  יהוה . And17 Edom shall become an astonishment; every one that passes by it shall be astonished and shall hiss at all the plagues thereof. 18As in the overthrow of S’dom and Amorah and the neighbouring cities thereof, says  יהוה , no man shall abide there, neither shall any son of man dwell therein. 19Behold, he shall come up like a lion from the thickets of the Yarden against the strong habitation; for I will suddenly make him run away from it, and whoever is chosen, him will I appoint over it; for who is like Me? And who will appoint Me a time? And who is that shepherd that will stand before Me?  20Therefore hear the counsel of  יהוה , that He has taken against Edom; and His purposes, that He has purposed against the inhabitants of Teman: surely the least of the flock shall drag them away, surely their habitation shall be appalled at them. 21The earth quakes at the noise of their fall; there is a cry, the noise whereof is heard in Yam Suf. 22Behold, he shall come up and swoop down as the vulture, and spread out his wings against Botzrah; and the heart of the mighty men of Edom at that day shall be as the heart of a woman in her pangs.”

23Of Damesek, “Khamat is ashamed, and Arpad; for they have heard evil tidings, they are melted away; there is trouble in the sea; it cannot be quiet. 24Damesek is waxed feeble, she turns herself to flee, and trembling has seized on her; anguish and pangs have taken hold of her, as of a woman in travail. 25‘How is the city of praise left unrepaired, the city of my joy?’ 26Therefore her young men shall fall in her broad places, and all the men of war shall be brought to silence in that day, says  יהוה  Tzeva’ot. 27And I will kindle a fire in the wall of Damesek, and it shall devour the palaces of Ben Hadad.”

28Of Kedar, and of the kingdoms of Khatzor, which Nevukhadretzar king of Bavel smote. Thus says  יהוה , “Arise, go up against Kedar, and spoil the children of the east. 29Their tents and their flocks shall they take, they shall carry away for themselves their curtains, and all their vessels, and their camels; and they shall proclaim against them a terror on every side. 30Flee, flit afar off, dwell deep, O you inhabitants of Khatzor, says  יהוה ; for Nevukhadretzar king of Bavel has taken counsel against you, and has conceived a purpose against you. 31Arise, get up against a nation that is at ease, that dwells without care, says  יהוה ; that have neither gates nor bars, that dwell alone. 32And their camels shall be a booty, and the multitude of their cattle a spoil; and I will scatter unto all winds them that have the corners polled; and I will bring their calamity from every side of them, says  יהוה . And33 Khatzor shall be a dwelling-place of jackals, a desolation forever; no man shall abide there, neither shall any son of man dwell therein.”

34D’var  יהוה  that came to Yirme-Yahu HaNavi concerning Elam in the beginning of the reign of Tzidki-Yahu Melekh Yehudah, saying, 35“Thus says  יהוה  Tzeva’ot, ‘Behold, I will break the bow of Elam, the chief of their might. 36And I will bring against Elam the four winds from the four quarters of heaven, and will scatter them toward all those winds; and there shall be no nation where the dispersed of Elam shall not come. 37And I will cause Elam to be dismayed before their enemies, and before them that seek their life; and I will bring evil upon them, even My fierce anger, says  יהוה ; and I will send the sword after them, till I have consumed them; 38and I will set My throne in Elam, and will destroy from thence king and princes, says  יהוה . But39 it shall come to pass in the Akharit HaYamim, that I will bring back the captivity of Elam, says  יהוה ‘.”

אלִבְנֵי עַמּוֹן כֹּה אָמַר יהוה הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל אִם יוֹרֵשׁ אֵין לוֹ מַדּוּעַ יָרַשׁ מַלְכָּם אֶת גָּד וְעַמּוֹ בְּעָרָיו יָשָׁב. בלָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יהוה וְהִשְׁמַעְתִּי אֶל רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תְּרוּעַת מִלְחָמָה וְהָיְתָה לְתֵל שְׁמָמָה וּבְנֹתֶיהָ בָּאֵשׁ תִּצַּתְנָה; וְיָרַשׁ יִשְׂרָאֵל אֶת יֹרְשָׁיו אָמַר יהוה . גהֵילִילִי חֶשְׁבּוֹן כִּי שֻׁדְּדָה עַי צְעַקְנָה בְּנוֹת רַבָּה חֲגֹרְנָה שַׂקִּים סְפֹדְנָה וְהִתְשׁוֹטַטְנָה בַּגְּדֵרוֹת: כִּי מַלְכָּם בַּגּוֹלָה יֵלֵךְ כֹּהֲנָיו וְשָׂרָיו יַחְדָּיו. דמַה תִּתְהַלְלִי בָּעֲמָקִים זָב עִמְקֵךְ הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה; הַבֹּטְחָה בְּאֹצְרֹתֶיהָ מִי יָבוֹא אֵלָי. ההִנְנִי מֵבִיא עָלַיִךְ פַּחַד נְאֻם אֲדֹנָי יהוה צְבָאוֹת מִכָּל סְבִיבָיִךְ; וְנִדַּחְתֶּם אִישׁ לְפָנָיו וְאֵין מְקַבֵּץ לַנֹּדֵד. ווְאַחֲרֵי כֵן אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת בְּנֵי עַמּוֹן נְאֻם יהוה .

זלֶאֱדוֹם כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת הַאֵין עוֹד חָכְמָה בְּתֵימָן; אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים נִסְרְחָה חָכְמָתָם. חנֻסוּ הָפְנוּ הֶעְמִיקוּ לָשֶׁבֶת יֹשְׁבֵי דְּדָן: כִּי אֵיד עֵשָׂו הֵבֵאתִי עָלָיו עֵת פְּקַדְתִּיו. טאִם בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ לֹא יַשְׁאִרוּ עוֹלֵלוֹת; אִם גַּנָּבִים בַּלַּיְלָה הִשְׁחִיתוּ דַיָּם. יכִּי אֲנִי חָשַׂפְתִּי אֶת עֵשָׂו גִּלֵּיתִי אֶת מִסְתָּרָיו וְנֶחְבָּה לֹא יוּכָל; שֻׁדַּד זַרְעוֹ וְאֶחָיו וּשְׁכֵנָיו וְאֵינֶנּוּ. יאעָזְבָה יְתֹמֶיךָ אֲנִי אֲחַיֶּה; וְאַלְמְנוֹתֶיךָ עָלַי תִּבְטָחוּ. יבכִּי כֹה אָמַר יהוה הִנֵּה אֲשֶׁר אֵין מִשְׁפָּטָם לִשְׁתּוֹת הַכּוֹס שָׁתוֹ יִשְׁתּוּ וְאַתָּה הוּא נָקֹה תִּנָּקֶה: לֹא תִנָּקֶה כִּי שָׁתֹה תִּשְׁתֶּה. יגכִּי בִי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יהוה כִּי לְשַׁמָּה לְחֶרְפָּה לְחֹרֶב וְלִקְלָלָה תִּהְיֶה בָצְרָה; וְכָל עָרֶיהָ תִהְיֶינָה לְחָרְבוֹת עוֹלָם. ידשְׁמוּעָה שָׁמַעְתִּי מֵאֵת יהוה וְצִיר בַּגּוֹיִם שָׁלוּחַ; הִתְקַבְּצוּ וּבֹאוּ עָלֶיהָ וְקוּמוּ לַמִּלְחָמָה. טוכִּי הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם בָּזוּי בָּאָדָם. טזתִּפְלַצְתְּךָ הִשִּׁיא אֹתָךְ זְדוֹן לִבֶּךָ שֹׁכְנִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע תֹּפְשִׂי מְרוֹם גִּבְעָה: כִּי תַגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם יהוה . יזוְהָיְתָה אֱדוֹם לְשַׁמָּה; כֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל כָּל מַכּוֹתֶהָ. יחכְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה וּשְׁכֵנֶיהָ אָמַר יהוה ; לֹא יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְלֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם. יטהִנֵּה כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן אֶל נְוֵה אֵיתָן כִּי אַרְגִּיעָה אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ וּמִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד: כִּי מִי כָמוֹנִי וּמִי יֹעִידֶנִּי וּמִי זֶה רֹעֶה אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי. כלָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת יהוה אֲשֶׁר יָעַץ אֶל אֱדוֹם וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב אֶל יֹשְׁבֵי תֵימָן: אִם לוֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נְוֵהֶם. כאמִקּוֹל נִפְלָם רָעֲשָׁה הָאָרֶץ: צְעָקָה בְּיַם סוּף נִשְׁמַע קוֹלָהּ. כבהִנֵּה כַנֶּשֶׁר יַעֲלֶה וְיִדְאֶה וְיִפְרֹשׂ כְּנָפָיו עַל בָּצְרָה; וְהָיָה לֵב גִּבּוֹרֵי אֱדוֹם בַּיּוֹם הַהוּא כְּלֵב אִשָּׁה מְצֵרָה.

כגלְדַמֶּשֶׂק בּוֹשָׁה חֲמָת וְאַרְפָּד כִּי שְׁמֻעָה רָעָה שָׁמְעוּ נָמֹגוּ; בַּיָּם דְּאָגָה הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל. כדרָפְתָה דַמֶּשֶׂק הִפְנְתָה לָנוּס וְרֶטֶט הֶחֱזִיקָה; צָרָה וַחֲבָלִים אֲחָזַתָּה כַּיּוֹלֵדָה. כהאֵיךְ לֹא עֻזְּבָה עִיר תהלה (תְּהִלָּת) קִרְיַת מְשׂוֹשִׂי. כולָכֵן יִפְּלוּ בַחוּרֶיהָ בִּרְחֹבֹתֶיהָ; וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִדַּמּוּ בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יהוה צְבָאוֹת. כזוְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת דַּמָּשֶׂק; וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בֶּן הֲדָד.

כחלְקֵדָר וּלְמַמְלְכוֹת חָצוֹר אֲשֶׁר הִכָּה נבוכדראצור (נְבוּכַדְרֶאצַּר) מֶלֶךְ בָּבֶל כֹּה אָמַר יהוה : קוּמוּ עֲלוּ אֶל קֵדָר וְשָׁדְדוּ אֶת בְּנֵי קֶדֶם. כטאָהֳלֵיהֶם וְצֹאנָם יִקָּחוּ יְרִיעוֹתֵיהֶם וְכָל כְּלֵיהֶם וּגְמַלֵּיהֶם יִשְׂאוּ לָהֶם; וְקָרְאוּ עֲלֵיהֶם מָגוֹר מִסָּבִיב. לנֻסוּ נֻּדוּ מְאֹד הֶעְמִיקוּ לָשֶׁבֶת יֹשְׁבֵי חָצוֹר נְאֻם יהוה : כִּי יָעַץ עֲלֵיכֶם נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עֵצָה וְחָשַׁב עליהם (עֲלֵיכֶם) מַחֲשָׁבָה. לאקוּמוּ עֲלוּ אֶל גּוֹי שְׁלֵיו יוֹשֵׁב לָבֶטַח נְאֻם יהוה ; לֹא דְלָתַיִם וְלֹא בְרִיחַ לוֹ בָּדָד יִשְׁכֹּנוּ. לבוְהָיוּ גְמַלֵּיהֶם לָבַז וַהֲמוֹן מִקְנֵיהֶם לְשָׁלָל וְזֵרִתִים לְכָל רוּחַ קְצוּצֵי פֵאָה; וּמִכָּל עֲבָרָיו אָבִיא אֶת אֵידָם נְאֻם יהוה . לגוְהָיְתָה חָצוֹר לִמְעוֹן תַּנִּים שְׁמָמָה עַד עוֹלָם: לֹא יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְלֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם.

לדאֲשֶׁר הָיָה דְבַר יהוה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל עֵילָם: בְּרֵאשִׁית מַלְכוּת צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר, להכֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת הִנְנִי שֹׁבֵר אֶת קֶשֶׁת עֵילָם רֵאשִׁית גְּבוּרָתָם. לווְהֵבֵאתִי אֶל עֵילָם אַרְבַּע רוּחוֹת מֵאַרְבַּע קְצוֹת הַשָּׁמַיִם וְזֵרִתִים לְכֹל הָרֻחוֹת הָאֵלֶּה; וְלֹא יִהְיֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא שָׁם נִדְּחֵי עולם (עֵילָם). לזוְהַחְתַּתִּי אֶת עֵילָם לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם  וְלִפְנֵי  מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם רָעָה אֶת חֲרוֹן אַפִּי נְאֻם יהוה ; וְשִׁלַּחְתִּי אַחֲרֵיהֶם אֶת הַחֶרֶב עַד כַּלּוֹתִי אוֹתָם. לחוְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם; וְהַאֲבַדְתִּי מִשָּׁם מֶלֶךְ וְשָׂרִים נְאֻם יהוה . לטוְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים אשוב (אָשִׁיב) אֶת שבית (שְׁבוּת) עֵילָם נְאֻם יהוה .